לפחות שישה חיילי צה"ל שלחמו תקופה ארוכה בעזה ובלבנון שמו קץ לחייהם בחודשים האחרונים. זהו נתון חלקי בלבד, שכן צה"ל מסרב לפרסם את המספר המלא של לוחמים שהתאבדו או שניסו להתאבד. בצבא מבטיחים שהנתונים יפורסמו בסוף השנה, כלומר – בחודש הבא. אבל גם אם הם לא יהיו חריגים, ולפי גורמים בחיל הרפואה לא מסתמנת עלייה, הם אינם משקפים את השחיקה הנפשית של חיילים רבים בעיצומה של המלחמה.
3 צפייה בגלריה
אגף השיקום: "אנחנו מעריכים שבסוף יהיו יותר נפגעים נפשית מאשר פיזית מהמלחמה". אילוסטרציה
(צילום: שאטרסטוק)
ההשפעה האמיתית, אומרים מומחים בצה"ל, תבוא לידי ביטוי אחרי שהצבא יחזור לשגרה חלקית והלחימה תסתיים ברובה. "בשבועות האחרונים, לאחר שהלחימה בעזה דעכה, ובמיוחד בשבועיים האחרונים, כשכוחות רבים יצאו מלבנון, אנחנו מזהים התחלה של עלייה במספר החיילים שפונים לסיוע נפשי, כולל במרפאות לבריאות הנפש שפתחנו", מגלה גורם צבאי בכיר. "מדובר באלפים של חיילים, רובם לוחמים, שפנו רק לאחרונה, ואנחנו ערוכים לכמויות גדולות יותר שיטופלו בהמשך. חלקם כבר אובחנו עם תסמיני פוסט-טראומה".
מדובר בסיטואציה שלא זכורה ממלחמות ישראל: 14 חודשי לחימה שהחלו במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר. אלפי חיילים ומפקדים נחשפו לזוועות ברחבי העוטף, וכמה שבועות אחר כך נכנסו ללחימה בעזה. הם ראו חברים ומפקדים נהרגים ונפצעים לצידם ונחשפו להרס ולגופות של מחבלים. ולא במלחמה של חודש בממוצע, כמו רוב מלחמות ישראל, אלא במשך 14 חודשים. תוסיפו לזה את הלחימה האינטנסיבית שאותם נערים בני 19 ו-20 משתתפים בה, את הדי הפיצוצים, צרורות הירי וריחות הקרב, את החיים בתנאי שטח, ללא מים זורמים ושירותים, ואת העובדה שכמעט לא ראו את הבית והמשפחה בשנה האחרונה. כל זה נצרב בנפשם של חיילים ומפקדים רבים, גם אם יצאו להפוגות ורענונים מעת לעת.
לפי עדויות רבות שהגיעו אלינו בשבועות האחרונים, כמעט בכל יחידה שלחמה בעזה או בלבנון נפלטה בממוצע כמות דו-ספרתית של לוחמים על רקע נפשי. אומנם זה מתוך מאות לוחמים שמשרתים בגדוד, אך ישנם חיילים רבים נוספים שמבקשים לצאת מלחימה ונתקלים בקשיים מול גורמי הפיקוד ובריאות הנפש, גם על רקע מחסור בלוחמים, שמחמיר מיום ליום. כך, למשל, באחד מגדודי החי"ר הסדירים שקלו לוחמים והוריהם להגיש קבילות נגד המפקדים בטענה לחוסר ההתחשבות בעומסים הנפשיים שמוטלים על החיילים.
"אנחנו יכולים לשבת ימים על התחת בבתים הרוסים ברפיח בתנאים-לא תנאים רק לשם השהייה כאן, תוך סיכון החיים, ורק מחפשים לנו הנפצות למשימות, במקום שנפעל בצורה נורמלית ושפויה מהארץ. בוודאי שיש לזה מחירים נפשיים של תסכול וזעם מצטברים", סיפרו חיילים שחלקם נפלטו מתפקידי לחימה.
בחטיבה שאליה משתייך הגדוד דווקא ניסו להתחשב בלוחמים: בפעולה הקרקעית ברפיח ובציר פילדלפי, שנכבשו כבר לפני חצי שנה, הוכנסו מצננים למבנים העזתיים שבהם שוהים הלוחמים, ומהחודש השני למבצע ברפיח מוציאים בכל פעם גדוד לרענון בשטח ישראל. "אנחנו מסבירים לחיילים שגם משימת אבטחה במרחב היא חשובה ומציגים להם את ההישגים הרבים", אומר קצין בכיר, "אנשים לא יושבים סתם על התחת ויש משמעות לכל פעולה".
קצין שמפקד על כוחות ברצועה: "זה בור שחור ללא תחתית כי לוחמים רבים עם מוטיבציה גדולה מתביישים לצאת לטיפול ארוך ומשמעותי, וצוברים בינתיים צלקות נסתרות שיכולות להתבטא בהתפרצויות זעם או הדחקות שקטות בחופשות הקצרות שבין הפשיטות והסבבים בעזה"
המפקדים נדרשים יותר ויותר להתמודד עם קשיים נפשיים של לוחמים, בעיקר מהסוג ה"קל" שעל ספקטרום תגובות הקרב, ולא כזה שמחייב טיפול משמעותי ומזכה באחוזי נכות. באחד מגדודי החי"ר הסדירים היה לוחם שסירב במשך חודשים לצאת מרצועת עזה ודרש להמשיך להילחם ללא הפסקה. החייל טופל נפשית בשטח הרצועה על ידי קב"ן שנכנס פנימה למטרה זו. בגדוד אחר, בשיאו של התמרון בעזה, לפני כשנה, רץ לוחם מהכלי המשוריין שלו לכיוון שטח הארץ, אך נבלם בדרכו על ידי כוח אחר והועבר לטיפול.
"זה בור שחור ללא תחתית כי לוחמים רבים עם מוטיבציה גדולה מתביישים לצאת לטיפול ארוך ומשמעותי, וצוברים בינתיים צלקות נסתרות שיכולות להתבטא בהתפרצויות זעם או הדחקות שקטות בחופשות הקצרות שבין הפשיטות והסבבים בעזה", מספר קצין שמפקד על כוחות ברצועה. "גם על המפקדים הקשוחים והמנוסים ביותר זה משפיע, בטח באירוע מלחמתי כל כך ארוך ובלתי נגמר בשטח האויב". במקרה אחר, שנחשב אומנם לקיצוני וחריג, קצין לוחם צעיר שם קץ לחייו בתוך שטח הלחימה העזתי, לעיני חלק מפקודיו, באירוע טראומטי שממשיך להדהד ביחידה אך לא קיבל תהודה כדי לא להכביד עוד יותר על המשפחה השכולה.
3 צפייה בגלריה
האוכלוסיות שסופגות הכי הרבה עומס נפשי: החובשים והצלפים. כוחות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
מג"ד סדיר שלחם חודשים רבים ברצועת עזה מספר שלא הסתפק רק בסדנאות העיבוד הנפשי שמקבלים לוחמים בתחילתה של כל הפוגה. "החלטתי לתת עוד סדנה טיפולית שכזו, אקסטרה, לשתי אוכלוסיות אצלי שסופגות הכי הרבה עומס נפשי: החובשים, שמטפלים בפצועים על בסיס כמעט יומי, והצלפים, שהורגים הכי הרבה מחבלים וגם רואים בעיניהם, בזמן אמת, את תוצאות החיסול של כל מחבל".
פצעי יום כיפור נפתחים
לפי נתונים רשמיים של משרד הביטחון שמעודכנים לחודש שעבר, יותר מ-12 אלף חיילים פצועים נקלטו כנכים מתחילת המלחמה; בכל חודש בשנה האחרונה נקלטו כ-1,000 פצועים חדשים – דבר הקורע בבשר החי של כוח האדם הלוחם בצה"ל, כשסופה של הלחימה אינו נראה באופק. בכירי אגף השיקום מעריכים כי עד סוף השנה הבאה יגיע מספרם של נכי המלחמה ל-20 אלף.
בחיל הרפואה הנחו את כל המפקדים בצה"ל לשים לב לשינויים במצבי רוח של הלוחמים - "כדי להתערב כמה שיותר מוקדם ולא לתת למצב להחמיר"; באגף השיקום מעריכים: "בסוף יהיו יותר נפגעים נפשית מאשר פיזית מהמלחמה"
להערכת גורמי מקצוע, כ-40 אחוז מהפצועים שיוכרו על ידי אגף השיקום יתמודדו עם תגובות נפשיות שונות. כבר היום, 35 אחוז מהם הוכרו כמי שסובלים ממצוקות נפשיות (רובם, אגב, אנשי מילואים). עבור כשליש זו הפגיעה העיקרית. "הנחינו את כל המפקדים בצה"ל, בעיקר הזוטרים, לשים לב לשינויים במצבי רוח של הלוחמים כדי להתערב כמה שיותר מוקדם ולא לתת למצב הזה להחמיר", אומרים בחיל הרפואה.
במשרד הביטחון לוחצים חזק על דוושת הגז כדי להעניק טיפולים מניעתיים, ומזכירים כי מעבר לנכים שמוכרים רשמית יש עוד מנעד רחב של מצוקות נפשיות כמו חרדה ודיכאון, ולא רק פוסט-טראומה. "אנחנו משלמים היום למומחים חיצוניים כדי להעניק טיפולים מהירים לחיילים בנוסף לאנשי המקצוע שלנו, ויש לנו קשת רחבה של מענים, לא רק הגשת בקשות לנכות", מדגישים באגף השיקום.
לדבריהם, "יש מגוון טיפולים פרטניים וקבוצתיים, לא להתחיל עכשיו בפסיכותרפיה שבועית על ספת הפסיכולוג, אלא סיוע קצר, מהיר ויעיל מאוד כדי שהתחלואה לא תהיה כרונית ותטופל עכשיו. אחד האתגרים שלנו הוא מה יקרה ביום שאחרי בחברה הישראלית. לכן ככל שנתערב מהר יותר כך יהיו פחות תסמינים ותחלואות בהמשך. אנו מעריכים שבסוף יהיו יותר נפגעים נפשית מאשר פיזית מהמלחמה. מגיעים אלינו נפגעי עבר ממלחמות לבנון הראשונה ויום כיפור שהמלחמה הזו הציפה בהם דברים וכעת הם מוכרים כנכים".
מה אתם אומרים לאמא של חייל סדיר בן 20 שיצא מחודשים בתוך עזה לחופשה קצרה ופתאום הוא שקט מדי או אלים – אבל יעשה הכול כדי לחזור לחבריו בגדוד?
"ששירות החובה בצה"ל הוא תקופה קצרה והחיים עוד לפניו ושאם הבן או הבת לא יטופלו עכשיו, יהיה קשה לעשות זאת בהמשך כי הם ישתחררו ויטוסו לטייל. לכן יש לנו בצה"ל טיפולים מאוד ממוקדים וקצרים והם יוכלו להמשיך לשרת ולהילחם".
קצינה בתחום בריאות הנפש: "יש מאות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים שחוו את רצועת עזה מבפנים או נחשפו למראות קשים גם בלי להסתכן: כוחות עורפיים שמטפלים בפצועים או בגופות, מפעילי כטמ"מים שהורגים מבעד למסך בקרון אלפי מחבלים, חיילי כיפת ברזל שעלולים להיכשל בניסיון יירוט וכתוצאה מכך נהרגים אזרחים או חיילים"
גורמי מקצוע בצה"ל שאמונים על התחום מציינים כי שיעור הלוחמים שנפגעו נפשית עד כה נחשב נמוך ביחס לממוצע בספרות המדעית, שנע בין חמישה אחוזים ל-35 אחוז. "נכון לעכשיו, אנחנו קרובים יותר למספר הנמוך מבין השניים", אומרים בצבא. "במלחמה עוד המצב שלנו טוב", אומרת קצינה בתחום בריאות הנפש.
לדבריה, "אצל חלקם צפויות התפרצויות או תגובות יום אחרי שהכול ייגמר או שנה ועשור אחרי. כל לוחם יקבל את זה אחרת, בדרך שקשה לצפות. יש מאות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים שחוו את רצועת עזה מבפנים או נחשפו למראות קשים גם מבלי להסתכן: כוחות עורפיים שמטפלים בפצועים או בגופות, מפעילי כטמ"מים שהורגים מבעד למסך בקרון אלפי מחבלים, חיילי כיפת ברזל שעלולים להיכשל בניסיון יירוט וכתוצאה מכך נהרגים אזרחים או חיילים. ואלו המעגלים הראשונים, הישירים, כי לכל חייל כזה יש גם בני משפחה וחברים מודאגים ומתוחים או כאלה שנאלצים לספוג את תגובותיהם בבית".
על פי הערכות שונות בצה"ל, כ-15 אחוז מהלוחמים הסדירים שיצאו מעזה וטופלו נפשית לא הצליחו לחזור להילחם בשל מצוקותיהם. במספרים מוחלטים מדובר אומנם "רק" בכמה מאות, אך זה מכביד עוד יותר על המחסור בכוח האדם בחטיבות ובגדודים – לא רק פצועים בגוף והרוגים, אלא גם כאלה שנפגעו נפשית.
מאות קב"נים גויסו
בצה"ל ובמשרד הביטחון נערכים לבאות. בחיל הרפואה קיבלו כבר בימים הראשונים של המלחמה החלטות שסייעו להתמודד עם הטראומה שאליה נקלעו צה"ל והחברה הישראלית. "גייסנו מיד מאות קב"נים במילואים לעבות את כל הגדודים והחטיבות, שבהם כבר היו קב"נים אורגניים עוד לפני המלחמה, והפעלנו את מיטב המטפלים ברמה הלאומית והבינלאומית, קודם כל ללוחמים", אומר גורם צבאי. "פתחנו קו סיוע מאויש 24/7 ומרכזי סיוע נפשיים בדרום ובצפון, סמוך לאזורי הלחימה. באירועים קשים עם חללים רבים ובתקריות דו"צ (ירי דו-צדדי – י"ז) אנחנו מכניסים קב"נים לתוך שטחי הלחימה כדי שידברו עם החיילים ויעניקו לכל מפקד וחייל כלים כדי לסייע לפקודיו או לחבריו".
בנוסף, בצה"ל מקימים בימים אלה לפחות שני ענפים חדשים עם מאות אנשי מקצוע שתפקידם לחזק נפשית את החיילים, לעזור לאלה שבמצוקה ובעיקר – לאבחן כבר בשלבים מוקדמים סימני פוסט-טראומה במטרה למנוע תחלואות כרוניות. "שכרנו מבנה חדש בסטנדרטים אזרחיים, מתוך הבנה שאנחנו נכנסים לאירוע שלא היינו בו בעבר", אומרים בצה"ל, "אנחנו נערכים לתהליכי שיקום ארוכים ובהיקפים משמעותיים ולא חוסכים בדבר. היום, גם ברמת גדוד, אפשר למצוא קב"ן אורגני בחלק מהיחידות. צריך לזכור שהצבא גדל פי שלושה בגלל המלחמה ובעקבות גיוס המילואים הנרחב, אז מן הסתם המספרים עולים. כל אירוע של חשד לאובדנות נחקר במצ"ח, ומוות בנסיבות שאינן מבצעיות מתוחקר על ידי תת-אלוף".
"קב"נים הוכשרו לטפל תוך כדי לחימה"
(צילום: דובר צה"ל )
בצה"ל אומרים כי חייל שמופנה כיום מקב"ן היחידה לטיפול מקצועי וקבוע במרפאות החדשות לבריאות הנפש של צה"ל מתקבל לאבחון בתוך ימים אחדים ומתחיל סדרה של טיפולים, אישיים או קבוצתיים, בתוך שלושה שבועות. "הבאנו מפקדי צוותים במילואים מיחידת דובדבן כדי שיקימו ממש צוותים של מטופלים במרפאה המרכזית שהקמנו, כי זה מחזק ומחשל מאוד את המטופל לקבל סיוע במתכונת דומה לאיך שהוא נלחם", אומרים בחיל הרפואה, שם מכנים טיפול שכזה "קורס", כדי לדמות ללוחם הפצוע בנפשו סמנטיקה צבאית עם לוח זמנים מוגדר ומוגבל עד להשלמת הטיפול הנפשי. "אנחנו עומדים בקבועי הזמן שהצבנו לעצמנו ומצפים ליותר מטופלים בהמשך".
ומה עם מפקדים צעירים שנושאים ברוב הנטל הנפשי, מפקדי מחלקות שעדיין בשירות סדיר?
"לוחות הזמנים הצפופים, המשימות הרבות וכובד האחריות באמת מקשים עליהם לצאת כדי לקבל סיוע נפשי. לכן הכשרנו יותר ויותר קב"נים של גדודים ויחידות בכלי טיפול תוך כדי לחימה, כמו עיבוד בכתב עם הקב"ן של חוויות הלחימה מבלי שהמפקד יצטרך להגיע למרפאה. מבין החיילים עצמם הגענו למצב שבו 50 אחוז מתוך האלפים שהגיעו למרפאות שפתחנו מצליחים לחזור לשירות, גם אם לא בתפקידי לוחמה. כחלק מהשיקום הנפשי, חשוב מאוד שהם יסיימו שירות מלא".
מצה"ל נמסר בתגובה: "אנו משקיעים משאבים רבים במניעת מקרי אובדנות, בהובלת המפקדים באגף כוח האדם וגורמי בריאות הנפש. מערך בריאות הנפש מונה כ-800 משרתים ותוגבר במהלך המלחמה כדי לתת את המענה הטוב ביותר למשרתים בכלל ולאוכלוסייה הלוחמת בפרט. בנוסף הוקמה מרפאת 'תעצומות' המטפלת בחיילים עם תסמינים פוסט-טראומתיים, לצד מוקד טלפוני. היחידה לתגובות קרב של צה"ל ומשרד הביטחון נותנת מענה רפואי-נפשי לאזרחים שהשתחררו מסדיר או ממילואים וסובלים ממצוקה בעקבות השתתפותם בלחימה".
