"כשהייתי אחרי ניתוח מורכב, לא ידעתי מאיפה להתחיל", מספר חיים (שם בדוי), תושב הצפון שהסתייע בשירות מרכז מיצוי הזכויות במרכז הרפואי זיו. "הם עזרו לי להבין מה מגיע לי, להגיש מסמכים ולפנות למקומות הנכונים. בלי זה, אני לא יודע איך הייתי מתמודד". כמו חיים, עוד רבים מתושבי הצפון הנקלעים לצרה רפואית זקוקים יותר מתמיד לסיוע הבירוקרטי שמעניקים מרכזי מיצוי הזכויות. אלא שכעת הם לקראת סגירה ואין חלופה ציבורית באופק. נזכיר כי אתמול (יום א') נחשף ב-ynet שאזל התקציב להפעלת מרכזי החוסן בצפון שעומדים על סף קריסה.
על פי החלטת משרד הבריאות, שהתקבלה כבר בחודש יולי, המרכז למיצוי הזכויות הרפואיות שפועל מאז שנת 2019 במרכז הרפואי זיו בצפת ייסגר, כמו ארבעה מרכזים אחרים ברחבי המדינה. דווקא עכשיו, עם הרגיעה במצב הביטחוני לאחר 15 חודשי מלחמה בצפון, שבהם צפת בפרט והגליל העליון בכלל היו תחת מטחי ירי ואזעקות בלתי פוסקות ייסגר המרכז הצפוני, היחיד בגליל ובגולן, שנותן מענה לזכויות הרפואיות והסוציאליות עבור מטופלים רבים ובני משפחותיהם. כל מאמציו של מנהל בית החולים פרופ' סלמאן זרקא להשאיר את פעילות המרכז החשוב עלו בתוהו. שלושת העובדים בו יפוטרו ולתושבי הצפון לא יינתן עוד הסיוע שיידרשו לשלם עבורו כעת, כדי לקבל את המגיע להם.
"יש הבדל עצום בין הגליל לתל-אביב", אומר פרופ' זרקא, "ולכן בכל פעם שרוצים לקבל החלטות חייבים להכיר בשונות הזאת", הוא מדגיש. הוא מסביר כי "בהחלט יכול להיות שמרכז זכויות בתל-אביב מיותר ואנשים חזקים ומסוגלים להשיג את שמגיע להם בלי עזרה, אבל לא כך הם פני הדברים בפריפריה". יו"ר ארגון "לב בגליל", אופיר שיק הוסיף כי "מדובר בפגיעה ישירה במי שהכי זקוקים לסיוע הזה, בזמן שהם הכי מעורערים בשל המלחמה".
במשרד הבריאות החליטו לסגור את חמשת מרכזי הסיוע בעקבות קיצוצים בשל המלחמה. המרכזים שפעלו באיכילוב, רמב"ם וכפר שאול נסגרו בספטמבר, ואילו למרכזים בסורוקה ובזיו בצפת הותר לפעול עד סוף השנה. פרופ' זרקא, שסייע להקים את המרכזים, מספר כי ההחלטה על הקמתם התקבלה בעקבות דוח מבקר המדינה מ-2015, שמתח ביקורת על כך שבמהלך אשפוז קצר של כמה ימים מטופלים לא מצליחים למצות את זכויותיהם.
במכתב ששלח פרופ' זרקא למשרד הבריאות הוא הציג נתונים הממחישים את ההשפעה הרחבה של המרכז: מתחילת שנת 2024 ועד לחודש יולי, המרכז טיפל במעל 1,200 פניות של מטופלים ובני משפחותיהם, כ-40 אחוזים מהם עם פגיעה ביכולת התפקוד היומיומית. 46 אחוזים מהפונים היו מהחברה הערבית.
2 צפייה בגלריה
פרופ' סלמן זרקא. "יש הבדל עצום בין הגליל לתל-אביב. חייבים להכיר בשונות הזו"
(צילום: אסף מגל)
המרכזים מאפשרים לאוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך להתמודד עם המצבים הכי קשים. "סגירתם תפגע באוכלוסיות הכי מוחלשות", הוא מזהיר בפנייתו למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. זרקא הציע להרחיב את פעילות המרכז בצפת כך שיהפוך למרכז אזורי שיספק שירותי מיצוי זכויות לכל בתי החולים בצפון. לדבריו, מודל כזה יאפשר להתמודד עם המציאות המורכבת בפריפריה הצפונית, שבה שירותים רפואיים וזכויות בסיסיות אינם תמיד מונגשים בצורה מספקת, ויאפשר להעניק מענה טוב יותר למטופלים באזור.
במשרד הבריאות מצביעים על סיבות שונות לסגירה. המשנה למנכ"ל, ד"ר ספי מנדלוביץ, כתב בתשובתו לפניית פרופ' זרקא כי ההחלטה נבעה ממגבלות תקציביות וסיום תקופת המכרז. "המרכזים אכן תרמו רבות, אך המודל הנוכחי אינו ניתן להרחבה ארצית", נכתב בתגובה. מנדלוביץ הסביר כי חמשת המרכזים סיפקו מענה לכמעט 10,000 מטופלים בשנה, אך זה היה מענה מקומי עבור המטופלים בבתי החולים שבהם פעלו: "לאור מגבלת המשאבים וחוסר היכולת לשכפל מודל הפעלה זה כך שיהיה רווח בבתי החולים בישראל, השירות כיום אינו נגיש וזמין עבור מרבית ציבור המטופלים בישראל", הסביר.
מנדלוביץ ציין כי משרד הבריאות פועל לגיבוש מדיניות חדשה שתציע מענה לכלל הציבור, תוך כדי דגש על תמיכה באוכלוסיות מוחלשות "עד לראשית שנת 2025". "מדובר באנשים שזקוקים לנו כאן ועכשיו", ציין פרופ' זרקא. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהכאב ומהצורך האמיתי שלהם. זו שליחות חברתית מהמעלה הראשונה".
ממשרד הבריאות נמסר: "לאחר עבודת מטה ומתוך הבנה שמרכזי מיצוי הזכויות נותנים מענה לאוכלוסייה קטנה יחסית ואינם נותנים מענה בתחומי בריאות, מקדם משרד הבריאות מענה נכון ומדויק לטובת מענה לכלל האוכלוסייה".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.12.24
