"היה זיהוי של מחבלים באזור שהיינו בו. ניסינו להתקדם דרך השטח הבנוי. בסופו של דבר נכנסתי לאחד הבתים עם הצוות שלי וחטפתי את הצרור הראשון", משחזר סגן יאיר ליפשיץ, בן 24, מפקד צוות בגדוד 101 של חטיבת הצחנים את התקרית שבה נפצע קשה בנובמבר 2023 בשכונת זייתון בעזה. "אני נופל פנימה ונוצר נתק ביני לבין הכוח. אני פצוע בבית של המחבלים, רואה אותם מכוונים עליי את הנשק, שניים-שלושה מטרים ממני ויורים עליי".
"תוך כדי התרחשות אני מבין שאחד הקצינים רוצה לזרוק רימון פנימה ואני מבין שזה עליי", סיפר יאיר את אותם רגעים. "אני מתפלל ואומר 'שמע ישראל' ומבין שאני לא יוצא משם. אחרי כמעט חמש דקות הצליחו לחלץ אותי משם. הם זרקו רימון בסוף שגם קצת נפצעתי ממנו ומשכו אותי החוצה". יאיר הבין שהכוח שלו רצה לחלץ את הגופה שלו כדי שלא יחטפו אותה.
3 צפייה בגלריה
בין ניתוח לניתוח יאיר חלם לחזור לביתו השני - תחנת מד"א בירושלים. סגן יאיר ליפשיץ
(צילום: יובל חן)
הוא היה בהכרה מלאה ובהתחלה לא הרגיש את הכאב, אך הבין שהוא פצוע ושהוא מאבד דם רב. "אני לא מרגיש אם יש לי ידיים ורגליים", נזכר. "בסוף חוזרת לי התחושה ומפנים אותי. כשהגעתי לאיכילוב אני אומר את השם שלי ומאבד הכרה. יחד איתי נפצעו עוד שלושה חיילים שלי ועוד קצין מהפלוגה". בהמשך של אותה היתקלות נפלו שלושה לוחמים מהגדוד של יאיר, רס"ן ג'מאל עבאס, סמ"ר שחר פרידמן וסמל בנימין ארלי ז"ל.
במשך כשלושה שבועות מרגע הפציעה, כשהוא מורדם ומונשם, בית החולים נלחם על חייו וכשפקח יאיר את עיניו הוא גילה שאשתו בהיריון. לצד האושר על החיים החדשים שבדרך, בין ניתוח לניתוח יאיר חלם לחזור לביתו השני - תחנת מד"א בירושלים, שם הוא מתנדב מגיל 15 ולהמשיך את קורס נהגי האמבולנס שהתחיל לפני פרוץ המלחמה.
עם התקדמות השיקום הארוך, יאיר לא ויתר לעצמו וחזר לעלות לאמבולנסים ולהציל חיים. "רציתי לחזור להתנדב במד"א כמה שיותר מהר, להרגיש שאני בעשייה, מבחינתי זה חלק מהשיקום", קבע. "לא יכולתי לשבת בשקט בזמן שמתנהלת מלחמה בחוץ. אין לי ספק שלהיות בצד של הפצוע, גרם לי להיות מתנדב יותר טוב. הפציעה לימדה אותי הרבה על הצד של המטופל". לילדה החליט הזוג לקרוא הלל תחיה. "היא הנס הגדול באמת", סיכם יאיר בחיוך.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.01.25
