בשיתוף אסותא
(צילום: ניצן דרור)
הקושי לאבחן ולטפל בחולי אפילפסיה הוא אחד המורכבים. מערך כזה קיים - החל מהבירור הרפואי, עד טיפולים כירורגיים ורגשיים כאחד ועד ניתוח חדשני המאפשר להפחית את ההתקפים ולאזן את המחלה במרכז לאפילפסיה באסותא. הניתוח מבוצע כאשר ממפים את אזור ההתקפים ואז מעבירים מתח חשמלי דרך זוגות של אלקטרודות ובכך מפרידים בין האזור במוח ממנו מתחילים ההתקפים לבין האזור בו מתבצע התיפקוד היומיומי. צפו בסרטון בראש הכתבה.
"זה מאוד קשה להיות מתבגר או מבוגר חולה באפילפסיה", מסבירה ד"ר מאיה ויינשטיין, נוירופסיכולוגית קלינית באסותא. ד"ר יהודה ספקוטי, מנהל יחידת האפילפסיה באסותא מוסיף: "כל שינוי התנהגות פתאומי זה אירוע". לדבריו, כשהאירוע ההתנהגותי הזה מלווה בפעילות חשמלית שמשתנה על EEG אז מגדירים את האירוע הזה כהתקף אפילפטי.
"החל מהפגישה הראשונה עם המטופל עד לסוף התהליך, אנחנו מנסים לעשות בירור מאומץ, שתוך עשרה ימים המטופל כבר ישלים את כל הבדיקות האלה, יחד עם נוירופסיכולוג, נוירולוג והדמיה", מסבירה ד"ר ויינשטיין. "אנחנו רוצים לקבל את התמונה המלאה של הבעיה, לנסות למקד ולבדוק אם הוא באמת מתאים לפעולה כירורגית".
ד"ר ספקוטי מוסיף ואומר: "הטיפול הוא בעיקר תרופתי בשלב ראשון, כאשר אלה שלא מגיבים לתרופות, אם יש להם גם אפילפסיה מוקדית, הם פוטנציאלית יכולים להיות מועמדים לניתוח אפילפסיה שתפקידו לשפר להם את איכות החיים ולהפסיק את ההתקפים שלהם.
בשונה מטיפולים אחרים, הניתוח החדשני משפר את חייהם של החולים ומאפשר להם לחזור לשגרה ולחייך. ד"ר ספקוטי משתף אותנו במקרה של חולה שהגיע אל אסותא ועבר מצוקה נוראית עד שהגיע להבחנה, הוא עבר בין רופאים, עבר בין פסיכיאטרים ואפילו נאלץ לעזוב את העבודה. המטופל עבר את הניתוח והתוצאה המדהימה היא שהוא עבר ממצב של גמגום למצב של דיבור שוטף.
"השאיפה היא שהטיפול ישפר את איכות חייהם של המטופלים. יש מקרים שזה באמת הניתוח מרפא והם בעצם עוברים מאנשים שהתמודדו עם מחלה קשה, נוירולוגית, הרבה מאוד שנים, לאנשים בריאים. אז זה כבר מאוד מאוד מעורר אופטימיות לגבי ההמשך".
בשיתוף אסותא
