בשיתוף אסותא
כל תינוק בריא נולד עם עמוד שדרה בעל 5 חוליות מרכזיות, שנועדו לתמוך בגופו למשך שנים רבות. אורח חיים לא בריא ויושבני או לחילופין - כושר גופני מאומץ ולא נכון בשילוב סיבות גנטיות מובילים לשלל בעיות בעמוד השדרה. הסטטיסטיקות מדברות על 1 מתוך 1. כלומר, אין כמעט אדם, שלא חווה במהלך חייו אפיזודה כזו או אחרת של כאבים בעמוד השדרה.
"כאבים בעמוד השדרה נחלקים לשני כאבים עיקריים: כאבי צוואר וכאבי גב תחתון. הגב התחתון הוא המקור הנפוץ ביותר לכאבים", אומר ד"ר רונן בלכר, אורתופד ומנתח עמוד שדרה בבית החולים אסותא אשדוד ורמת החייל. "אחת הסיבות שכאבי גב תחתון הם נפוצים יותר היא שהגב האמצעי נושא ברוב העומס של הראש, הידיים והבטן".
גם הסיבות לכאבים בגב התחתון נחלקים לשני מקורות עיקריים: כאב שמקורו בתוך עמוד השדרה - לרוב מדובר בבלט, פריצת דיסק או בשבר - וכאבים שמקורם מחוץ לעמוד השדרה, כמו למשל שרירים תפוסים.
אל לנו להקל בשרירי גב תפוסים, מדגיש ד"ר בלכר, הם יכולים לגרום לכאבים עזים ואף כרוניים. "לא קל לשחרר שרירים בגב. ברגל יותר קל לשחרר שריר - עושים כמה תנועות וזה עובר. בגב צריך לעשות פיזיותרפיה או טיפול כירופרקטי. ראיתי הרבה אנשים שנתפס להם הגב, לא עשו פיזיותרפיה, וסבלו מכאבים תקופה ארוכה".
הטעות הנפוצה שעלולה להחמיר את המצב
הספרות המחקרית מצביעה על כך שבלמעלה מ-80% מהמקרים, לא תימצא סיבה לכאבי הגב, מה שיכול לתסכל מאוד את הסובלים. "80% מכאבי הגב עוברים באופן ספונטני תוך שלושה עד שישה שבועות. לרוב מדובר בבעיה מכנית שחולפת מעצמה, ובמצב הזה קשה לאתר אותה אם לא עושים בדיקת CT או MRI", מבהיר ד"ר ליאור מרום, מומחה באורתופדיה, מנתח באסותא חיפה ורופא בכיר ביחידה לניתוחי עמוד שדרה של המרכז הרפואי רמב"ם.
ד"ר מרום מעיד כי הטעות הנפוצה ביותר, שעושים הסובלים מכאבי גב ושעלולה להחמיר את בעייתם, היא לקבוע תור אצל רופא מומחה עם הופעת כאבי הגב. "יש לפנות קודם כל לרופא המשפחה. לו יש את הידע הבסיסי המספק, והוא יכול לכוון האם צריך טיפול שמרני או אם יש סימני אזהרה. כאשר יש סימני אזהרה, רופא המשפחה מפנה לאורתופד בקהילה, ששולח את המטופל להדמיה או לבדיקה קלינית, ואם הוא מבחין בבעיה, אז הוא מפנה למנתח עמוד השדרה, שהוא החולייה האחרונה בשרשרת.
"לצערי, יש זילות בהפניות. מערכת הבריאות מאפשרת לכל אחד להגיע למי שהוא רוצה, וזה יוצר עומס על המערכת. מטופלים ממתינים זמן רב לתור, לפעמים שלא לצורך". ד"ר מרום מעיד כי 70% עד 80% מהמטופלים שמגיעים אליו עם כאבי גב, היו יכולים למצוא את המענה אצל רופא משפחה.
על מנת לאבחן נכון את כאבי הגב ולמנוע סבל מיותר ומתמשך, ד"ר מרום וד"ר בלכר מציינים שלושה שלבים שמומלץ לנהוג על פיהם. "השלב הראשון הוא ראיון רפואי ובדיקה של הרופא המטפל", מסביר ד"ר בלכר. "בשלב הזה נעזרים באופי הכאבים שהמטופל מתאר. אם הוא מספר שהוא עשה תנועה והרגיש כאב חד ופתאומי, ככל הנראה מדובר בשריר תפוס. אם הכאבים בגב התחתון מקרינים עד לכף הרגל, החשד הוא לבלט דיסק, כיוון שהעצבים שיוצאים מהגב התחתון מגיעים עד הרגליים. עוד שאלה חשובה היא איזו תנוחה גורמת לכאבים או מחמירה אותם. אם הכאבים מופיעים בהליכה ובעמידה, אז יכול להיות שמדובר בשינויים שחיקתיים, כמו היצירות. אם הכאבים מופיעים בעיקר בישיבה ומקרינים לרגליים, אני מכוון לבעיות בדיסק".
מטרת הריאיון והבדיקה הראשונית היא לשלול את מה שנקרא בתחום האורתופדיה "דגלים אדומים", שמסמנים לרופא המטפל שמדובר במצב חמור או דחוף שדורש בדיקה מקיפה. "הדגלים האדומים הם בין היתר חום שלא מגיב לנוגדי חום, כאב גב שמחמיר בשכיבה, אי שליטה על הסוגרים, או קושי הולך ומתגבר בתנועה", מציין ד"ר מרום.
לאחר הריאיון עם הרופא המטפל, שלילת דגלים אדומים והבדיקה הגופנית הנוירולוגית שכוללת גירוי עצבי, מתחילים טיפול שמרני, כלומר טיפול שאינו פולשני. "אצל רוב המטופלים, הריאיון והבדיקה הם בגדר הנורמה. אצל רובם לא מופיעים דגלים אדומים, והטיפול השמרני מהווה את הסטנדרט המוחלט. מטרת הטיפול השמרני הוא לשפר את התפקוד, ואנחנו מתחילים אותו לרוב מבלי שאנחנו יודעים את מקור הכאבים. במקרה שעולים בבדיקה דגלים אדומים, רק אז המטופל נשלח לבדיקת רנטגן, CT או MRI".
מה לגבי כאבים כרוניים לא מאובחנים?
ד"ר מרום מדגיש כי כאב כרוני בגב התחתון מוגדר ברפואה בתור כאב שנמשך מעל 3 חודשים. "בדרך כלל אנחנו משערים מה הסיבה. לדוגמא אצל אדם בן 60, שסובל מהשמנת יתר ולא עושה הרבה פעילות גופנית, רואים בהדמיית ה-CT שינויים ניווניים משמעותיים במותניים, ובעמידה עמוד השדרה נמצא במצב לורדטי, מצב של כיפוף משמעותי. הכרס דוחפת קדימה ומעמיסה על המפרקים, הם נשחקים וזה גורם לכאב. כלומר, מדובר בכאב מכני טהור".
איזה טיפול הכי מתאים?
כאבי גב הם התסמונת הנפוצה ביותר בקרב האוכלוסייה, ואינספור טיפולים שמרניים מוצעים כיום בשוק - מזריקות, פיזיותרפיה, גלי רדיו ועד הידרותרפיה, דיקור ושיאצו. למרבה הצער, נכון להיום, אין פרוטוקול המלצות, והמחקרים אינם חד משמעיים בתשובה לשאלה מהו הטיפול השמרני המתאים ביותר.
"כל אחד מגיב אחרת לטיפולים", מסביר ד"ר בלכר. "בכאבי גב תחתון נמזגים ליעילות הטיפול הזמינות של המטופל, וגם טיב המטפל והכימיה שלי איתו. אם הפיזיותרפיסט הוא איש לא נעים, אני לא איהנה מהטיפול.
מה לגבי רפואה משלימה?
"מדובר בעוד כלי, ואני בהחלט שולח לפעמים מטופלים לרפואה משלימה. אבל יש כאן עניין של אמונה. יש אנשים שלא מאמינים בטיפולים אלטרנטיביים. הפרוטוקול המקובל היום הוא תרופות לשיכוך דלקת, פיזיותרפיה עדינה ופעולות כמו חימום מקומי. חשוב לציין שהרפואה לא תומכת במנוחה מוחלטת כשיש כאבי גב, אלא בפעילות מתונה. כלומר, כשיש כאבי גב מומלץ לא לשכב בלי לזוז".
בחירת הטיפול המתאים שיפתור את כאבי הגב וישפר את התפקוד היומיומי, עלולה להיות מתסכלת אצל מי שהכאבים לא חולפים והופכים לכרוניים. אחרי שהרופא המטפל שלל את הדגלים האדומים, המטופלים נזרקים למים עמוקים, והם צריכים להתנסות בשלל הטיפולים הקיימים, שלעיתים קרובות כרוכים בהוצאה כספית כבדה.
בימים אלה, מגבש ד"ר מרום ביחד עם מומחי אורתופדיה, נוירוכירורגיה וכאב קבוצת טיפול בבית החולים אסותא, שנוגעת בדיוק לבעיה הזו. "אנחנו קבוצה של אנשי מקצוע, שעוסקים במחלות של עמוד השדרה מאספקטים שונים. הקבוצה נולדה מהעובדה שלכ-80% מהאנשים אנחנו לא יכולים לעזור. הם נזרקים לחלל החיצון, חוזרים לרופא המשפחה ואז למרפאת כאב, ופשוט הולכים לאיבוד. המטרה שלנו היא לתת לאותו מטופל תמונה כוללת על מצבו. המנתחים ורופאי הכאב מקיימים ישיבת צוות, מנסים למצוא לו פתרון, ולהתוות מסלול של טיפול. מדובר במוצר שונה ממה שיש לקופות החולים להציע, והוא יינתן דרך ביטוחים פרטיים".
מתי יש לשקול ניתוח?
"כאשר כאב גב לא חולף, וישנה הלימה מוחלטת בין התלונות של המטופל, הבדיקה הקלינית וההדמיה - רק אז אנחנו מציעים לשקול ניתוח", מסביר ד"ר מרום ומוסיף כי מניסיונו, מדובר בכ-20% מהסובלים מכאבי גב. רבים מהם נמצאים כבר במצב חמור. "אנחנו קוראים להם המפוספסים. הם הלכו לאיבוד בקהילה, נפלו על רופא משפחה או אורתופד לא עירני, או שהם היססו לגבי הניתוח".
ניתוח בעמוד השדרה מרתיע אנשים רבים, הן בשל הפרוצדורה הפולשנית וגם בגלל תקופת ההתאוששות. אבל כמו ענפי רפואה רבים, גם לתחום האורתופדיה נכנסו בשנים האחרונות חידושים והתפתחויות טכנולוגיות. אחת מהן היא הגישה הזעיר פולשנית.
"הניתוח הזעיר פולשני כולל שני מרכיבים. האחד, הוא החתך הניתוחי הקטן, שגורם פחות כאב והסיכון לזיהום בפצע הוא קטן יותר. גם הזמן בחדר הניתוח הוא קצר יותר", לדברי ד"ר מרום.
"המרכיב השני בגישה הזעיר פולשנית היא האנדוסקופיה והמיקרוסקופיה. בשיטה המיקרוסקופית, מחדירים צינור של 16 מ"מ ודרכו רואים בצורה ברורה, מוארת ותלת ממדית את האזור. בשיטה האנדוסקופית הצינור קטן יותר והתמונה המתקבלת היא דו ממדית".
איזו שיטה עדיפה?
"זו בחירה של המנתח. אני למשל, אחרי עקומת למידה ארוכה, מרגיש הכי טוב עם המיקרוסקופי. אבל זה לא בהכרח או-או. בניתוח בצוואר, למשל, אני עושה אנדוסקופי, כי זה יותר נוח".
ד"ר בלכר מסכם ואומר כי בכל הנוגע לניתוחים, כל מקרה לגופו. "יש הרבה שיקולים בשרשרת הזאת ובתהליך החשיבה האם להציע ניתוח או לא. במקרים של בלט ופריצת דיסק, למשל, אין הסכמה גורפת לגבי ניתוח, כי פריצות דיסק יודעות להיספג בתוך הגוף. אנשים חושבים שפריצת דיסק היא לכל החיים וזה לא נכון. זה משהו דינמי שמשתנה. מה שעלול להישאר הוא הגירוי העצבי שהופך לכרוני. מה שכן, היתרון הגדול של הניתוח הוא החזרה המהירה לתפקוד".
בשיתוף אסותא
