בשיתוף אסותא
"יש לך סתימה של 90% בעורקים - אתה צריך לעבור ניתוח לב". לא קל לשבת מול הכירורג ולקבל את הבשורה הזו. אחרי הכל, ניתוח לב הוא אחת הפרוצדורות המורכבות בתחום הכירורגיה. לא פעם, חולי לב רבים בוחרים לוותר על הניתוח בשל החשש הגדול מפניו.
"אנשים מפחדים מניתוחי לב ואני מבין אותם, אבל הפחד הוא לא רציונלי", אומר פרופ' ליאוניד סטרניק, מומחה בניתוחי לב, כירורג בכיר באסותא ומנהל מערך לניתוחי לב במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' סטרניק, מומחה בניתוחי לב באסותא מרכזים רפואיים ומנהל המערך לניתוחי לב במרכז הרפואי שיבא וד"ר ערן סגל, מנהל מערך טיפול נמרץ והרדמה וטיפול בכאב כרוני באסותא, מפריכים כמה מיתוסים על ניתוחי לב ומורידים את מפלס החרדה עם כמה דברים שאולי לא ידעתם וחשוב שתשאלו לקראת הניתוח.
ניתוח לב או צנתור?
זוהי שאלת השאלות בכל הנוגע לטיפול במחלות איסכמיות, הנובעת מהיצירות או מחסימה של עורקים כליליים. "בשנים האחרונות יש הוכחות - דווקא בספרות הקרדיולוגית - שניתוח מעקפים הוא טוב יותר מסטנטים (פרוצדורה צנתורית להרחבת היצרויות בעורקים). יש בו פחות תחלואה ויותר הישרדות", אומר פרופ' סטרניק. "לטווח הארוך התוצאות של ניתוח המעקפים הוא טוב יותר. ישנה תמותה משוערת של עשיריות האחוז בלבד".
בעוד הצנתור נתפס בקרב הציבור כפרוצדורה פשוטה וקלה, ניתוחי הלב נחשבים למורכבים וקשים יותר. "זה נכון שהצנתור הוא יותר קל, אבל השיקול לא צריך להיות קושי אלא התוצאה הסופית – מה אתה מקבל בסוף הפרוצדורה. החיים של חולה שעבר ניתוח לב יכולים להתארך ב-40 שנים, אז מה זה לעומת עוד כמה ימי התאוששות? וכשרמות התחלואה והתמותה הן עשיריות האחוז בלבד, אני ממליץ בלב שלם על ניתוח לב".
ההחלטה אם לבצע צנתור או ניתוח לב כרוכה במספר קריטריונים", אומר פרופ' סטרניק. "במקרה של חולים עם היצירות אחת באמצע העורק, יש יתרון לצנתור לעומת הניתוח. אם לחולה יש היצירות קשה ומסוידת, אז כנראה שהוא מצריך לעבור ניתוח. גם במקרים של חולי סוכרת הניתוח הוא עדיף. אנחנו יודעים כבר הרבה שנים שאצל חולים כאלה, הסטנטים עובדים פחות טוב. הסבירות שסטנט ייחסם אצל חולה סוכרת היא הרבה יותר גבוהה מאשר הסבירות שניתוח מעקפים לא יצליח".
האם ניתוח לב כרוך בכאבים?
"לפעמים יש כאבים אחרי הניתוח, אבל הרבה פעמים אנשים מופתעים כמה הכאב הוא מועט. ניתוח שכרוך בחתך בחזה כואב פחות מחתך בבטן, לא חותכים דרך השריר", מציין פרופ' סטרניק ומוסיף כי גם תקופת ההתאוששות היא לא בהכרח טראומטית. אמנם היא ארוכה יותר מצנתור ויש להיערך אליה, אך לרוב היא כרוכה בעיקר במנוחה. "חלק מהמטופלים חוזרים לעבוד אחרי חודש. אחרי חודשיים החולה כבר לא זוכר שהוא עבר את הניתוח".
האם אני יכול לבחור את סוג הניתוח או ההליך שאעבור?
"זו שאלה מורכבת", מודה פרופ' סטרניק. "כמובן שהחולה יכול להחליט, אבל לדעתי הוא צריך לתת לרופא שהוא סומך עליו לקבל את ההחלטה. לפעמים חולה פוחד וההחלטות שלו לא רציונליות. אני מאמין שההחלטה של המטופל צריכה להיות אך ורק מי הרופא שמטפל בו ובאיזה בית חולים הוא יעבור את הניתוח".
פרופ' סטרניק מעיד שהוא פוגש לא פעם חולים שמפחדים מהניתוח, מוותרים עליו ומסכנים את חייהם. "אני מבין את הפחד, אבל חשוב לקבל טיפול טוב. ובטיפול טוב אני לא מתכוון לטיפול קל, אלא לטיפול שלוקח בחשבון את התוצאה הסופית".
איך בוחרים את הרופא המנתח?
פרופ' סטרניק ממליץ להתייעץ ולקבל חוות דעת שנייה בכל הנוגע לניתוחי לב. "כמובן שאם מדובר במקרה דחוף והחולה מגיע לבית חולים, הוא לא יכול לבחור, אבל אם המצב מאפשר לחכות יום- יומיים, חשוב לעשות החלטה אחראית, ולבחור רופא שקיבל המלצות טובות וגם לבחור את בית החולים".
ואיך בוחרים את בית החולים לעבור בו את הניתוח?
חוק הבריאות הממלכתי קובע שכל אדם שמיועד לניתוח זכאי לבחור באיזה בית חולים ינותח, בין אם זה בית חולים ציבורי או פרטי. "היתרון העיקרי של בית חולים פרטי הוא שניתן לבחור את הכירורג שיבצע את הניתוח", מציין פרופ' סטרניק. "אני מעריך ואוהב את העבודה בבית החולים הציבורי, יש לנו מתמחים שהם העתיד שלנו והם גם צריכים לעבוד. נכון שיש רופא בכיר או אחראי, אבל צריך להכשיר בבתי חולים ציבוריים את הרופאים הצעירים. בבית חולים פרטי לא צריך להכשיר אף אחד, ואפשר לבחור את המנתח שלך מההתחלה ועד הסוף".
המחיר של ניתוח לב בבית חולים פרטי הוא לא בהכרח גבוה. "לפעמים ההשתתפות העצמית מסתכמת באלפי שקלים בודדים, שכוללים את הבדיקות, ההתאוששות והניתוח עצמו. זה תלוי ברופא שבוחרים לניתוח, בקופת החולים ובסוג ביטוח הבריאות. בבית חולים ציבורי לא משלמים כמובן על ניתוחי לב".
במקרים מסוימים, אפשר לבחור גם רופא מרדים
"למרדים יש תפקיד בשלב שלפני הניתוח, בניתוח עצמו ולאחר מכן בשלב ההתאוששות. הוא מנטר את פעילות הלב ומסייע בהנשמה ובהתאמת תרופות", אומר ד"ר ערן סגל, מנהל מערך טיפול נמרץ והרדמה וטיפול בכאב כרוני באסותא.
בחירת הרופא המרדים בניתוח לב משמעה היא ליווי צמוד של המטופל בכל השלבים – מההכנה לניתוח ועד היציאה לחדר טיפול נמרץ. "באופן שגרתי, המערכת לא תמיד יכולה להבטיח שהמרדים שפגש אותך בשלב הטרום ניתוחי הוא גם זה שימשיך לטפל בך. המשמעות של כך היא שהמרדים לא תמיד מכיר אותך".
ד"ר סגל מציין מספר קריטריונים לבחירת מרדים. "מרדים טוב מכיר היטב את כל היבטי הרפואה, הפרמקולוגיה והמיומנויות הטכניות המורכבות יותר. מרדים טוב יודע גם לעבוד היטב בצוות. רוב המנתחים עובדים עם רוב המרדימים, אבל כשמרדים ומנתח מרבים לעבוד ביחד, זה משפר לפעמים את הביצועים. מעבר לכך, רצוי לבחור במרדים שיהיה לך נוח איתו ושתרגיש איתו כימיה. אדם שתוכל לנהל איתו דיון מעמיק, ושיוכל להפיג את החרדות שלך".
גם יחידת הטיפול הנמרץ היא שיקול בבחירת בית החולים
כיוון שניתוח לב מתמקד במערכת גוף קריטית, כל מנותחי הלב עוברים אחרי הניתוח היישר אל חדר טיפול נמרץ להשגחה ולגמילה מההנשמה. לכן כאשר בוחרים בית חולים לקראת ניתוח הלב, צריך לבחון גם את חדר הטיפול הנמרץ במקום. "צריך לבדוק למשל מה הזמינות של הצוות התומך. לפעמים קורים סיבוכים וצריך להזעיק רופא מומחה למחלות זיהומיות", מציין ד"ר סגל.
"רצוי לבדוק האם לבית החולים יש את כל האמצעים לטפל בך, למשל במידה שצריך לעשות סי.טי דחוף או MRI. עוד משהו שצריך לבדוק זה את הזמינות של מיטות הטיפול הנמרץ. במקרים של סיבוך כמה ימים אחרי הניתוח, קשה לפעמים להבטיח חזרה לטיפול נמרץ, כי בבתי חולים רבים המערכת עמוסה מאוד".
התפתחויות וטכנולוגיות חדשות
פרופ' סטרניק מספר כי גם ניתוחי הלב מתפתחים ומתחדשים עם גישות וטכנולוגיות חדשות, כמו למשל ניתוחים זעיר פולשניים, שמתבצעים על ידי חתך קטן בצד בית החזה. "הניתוחים הזעיר פולשניים מתאימים לפרוצדורות כמו תיקונים של המסתם האאורטלי או לאנשים שסובלים מעודף משקל קיצוני, כשהכרס עולה על החזה. לניתוח הזעיר פולשני יש גם יתרון קוסמטי כי הצלקת לא גדולה. ובכל זאת, נכון להיום, הרוב המוחלט של ניתוחי הלב מתבצעים באמצעות חתך של הסטרנם, וטוב שכך, כי זו לדעתי הגישה הכי טובה, נוחה ובטוחה".
אחת הטכנולוגיות החשובות בתחום ניתוחי הלב, לדברי פרופ' סטרניק, ששינתה בשנים האחרונות הוא מכשיר האקמו, מכונת לב ריאה חיצונית, שנעשה בה שימוש בימים אלו גם בקרב חולי קורונה.
"המכונה קיימת כבר הרבה שנים, אבל היא התפתחה באופן משמעותי בשנים האחרונות. אנחנו משתמשים במכונה במטופלים במצבים קשים או בניתוחים בסיכון גבוה. היא מאפשרת לנו לנתח בביטחון רב יותר ועם תוצאות טובות הרבה יותר. בכל מה שקשור להיצרות עורקים, המכונה הזו ממש מצילה חיים. האקמו בעיניי מסמן עידן חדש בניתוחי הלב".
בשיתוף אסותא
