בשיתוף אסטרהזניקה
בשני העשורים שחלפו, עלתה באופן משמעותי המודעות לסרטן השד. כ-5,000 נשים בישראל מאובחנות מדי שנה עם המחלה וסוג גידול זה נחשב לשכיח ביותר בקרב נשים. בזכות המודעות לגילוי מוקדם, רוב הנשים מאובחנות בשלבים המוקדמים של המחלה. למרבה המזל, רק אחוזים בודדים מכלל החולות מסווגות כגרורתיות בשלב האבחנה הראשוני.
ככל שהמחלה ממוקדת כך ניתן לטפל בה ביעילות רבה יותר וסיכויי הריפוי גדלים. אבחון מוקדם של סרטן השד הוא תולדה של העלאת מודעות בשנים האחרונות לחשיבות בדיקות סקר שהנגישות אליהן הפכה לפשוטה יותר. יחד עם זאת, על אף הגילוי המוקדם והטיפול, בחלק מהמקרים תהיה הישנות של המחלה בקרב אותן נשים. פעמים רבות באותם מקרים המחלה עלולה להתגלות בשלב הגרורתי כשהגידול התפשט מהשד ובלוטות הלימפה לאיברים אחרים בגוף.
2 צפייה בגלריה
סרטן שד. ככל שהמחלה ממוקדת כך ניתן לטפל בה ביעילות רבה יותר וסיכויי הריפוי גדלים
(צילום: shutterstock)
בדיקות תקופתיות ונשאות של מוטציה ב-BRCA
כמו למחלות סרטן רבות, גם בסרטן השד ישנם גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסיכון לתחלואה. כך למשל חלק ממקרי התחלואה נגרמים בגלל נסיבות תורשתיות. בסרטן השד כ--10% נגרמו כתוצאה מגנים לא תקינים (מוטציות) שעוברים בתורשה במשפחה. כיום אנו מכירים לא מעט מוטציות שמעלות את הסיכון לתחלואה ובאמצעות מודעות, בדיקות תקופתיות ומעקב, ניתן לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ואפילו לבצע טיפול מונע. בנוסף ישנם גורמי סיכון נוספים כמו אורח חיים, גיל הילודה, חשיפה ממושכת להורמונים ועוד.
לאחרונה נכנסה לסל הבריאות בדיקת סקר לגילוי נשאות למוטציה בגן BRCA עבור כל אישה ממוצא אשכנזי. מוטציה בגן BRCA מעלה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן השד והשחלה ומוטציה זו שכיחה בקרב אחת מכל ארבעים נשים ממוצא אשכנזי. זיהוי הנשאות בשלב מוקדם יכול לאפשר בדיקות סקירה ומניעה מתאימות ולהציל חיים. מומלץ לכל אישה עם רקע אשכנזי (גם חלקי) לבקש בהקדם את הבדיקה מרופא המשפחה (מדובר בבדיקת דם פשוטה), גם ללא היסטוריה משפחתית של סרטן.
סרטן השד מתחלק למספר תתי סוגים: סרטן שד חיובי להורמונים – בגידול זה קיימים קולטנים להורמוני המין אסטרוגן או פרוגסטרון שתורמים להתחלקותם והתפשטותם של התאים הסרטניים. רוב מכלל מקרי סרטן השד הם מסוג זה והטיפול בו ישלב טיפול אנטי הורמונלי; גידול חיובי לHER2-- בגידול זה יש ביטוי מוגבר של חלבון בשם HER2, שגורם להתחלקותם והתפשטותם של התאים הסרטניים. כ-15% מכלל מקרי סרטן השד הם מסוג זה; גידול טריפל נגטיב – גידול ללא קולטנים להורמון פרוגסטרון או אסטרוגן וללא ביטוי מוגבר של HER2, כ-15% מכלל מקרי סרטן השד הם מסוג זה. במרבית המקרים האבחון נעשה ע"י בדיקת ממוגרפיה, ואולטרה סאונד. לאחר מכן נהוג לקחת דגימה מרקמת הגידול (ביופסיה) ולשלוח למעבדה על מנת לסווג את המחלה ולהתאים פרופיל טיפול מדויק.
כמובן שגם במקרים של נשים עם היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן שד מומלץ לבצע ייעוץ גנטי על מנת למצוא את הגורם ולהפנות לבדיקות בהתאם על מנת לאתר את התחלואה בשלב מוקדם ולהגדיל משמעותית את סיכויי הריפוי. כיום בסל הבריאות מוצע לנשים מעל גיל חמישים וללא היסטוריה משפחתית של תחלואה לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה בקופת החולים.
נשים שחלו בעבר והוגדרו כמחלימות נמצאות במעקב קבוע. במקרים של הישנות הסרטן, הצוות המטפל יבצע בדיקות על מנת להעריך האם מדובר באותו סוג של סרטן, או מחלה מסוג אחר. במרבית המקרים, יהיה צורך לשנות את הטיפול הקודם ולהתאים אותו על פי המאפיינים החדשים של המחלה כדי לאפשר תוצאות טובות יותר.
הטיפולים החדשים ל-HER2
הטיפול בסרטן השד משתנה ותלוי בביטוי של הגידול. כימותרפיה היא טיפול וותיק ביותר בסרטן שנועד להכחיד את התאים הסרטניים, בעיקר באמצעות פגיעה ביכולת החלוקה שלהם. סוגים שונים של טיפולים כימיים פועלים על שלבים שונים של מחזור חיי התא ונבדלים זה מזה בתופעות הלוואי ובהשפעתם על המחלה.
בשני העשורים האחרונים נוספו טיפולים חדשים יותר לכל סוגי סרטן השד: כמו טיפולים ממוקדי מטרה (תרופות שנקשרות לקולטנים או לחלבונים הנמצאים בגידול, כדי להביא להרס תאי הסרטן) וטיפולים אימונותרפיים (טיפולים שנועדו לגרום למערכת החיסון להילחם בגידול). הטיפולים האלו מצטרפים כמובן לטיפול ההורמונלי (טיפולים שחוסמים את הקולטנים או גורמים לכך שהם לא יקבלו את ההורמון הנחוץ להם על מנת להתפתח).
במקרי תחלואה של סרטן השד החיובי לחלבון HER2 ישנם מספר טיפולים ביולוגיים בשילוב עם טיפולים כימותרפיים שהוכיחו כמאריכים ומשפרים את איכות החיים בקרב חולות עם סרטן שד גרורתי החיובי ל-HER2. באמצעות טיפול תרופתי שכולל נוגדן שאליו הוצמדה כימותרפיה ניתן להגיע באופן מדויק לתאים הסרטניים ולפגוע בהם עם פחות תופעות לוואי לתאים האחרים. טיפול זה הוא מעיין "טיל מונחה מטרה" והוא מאפשר לצמצם את תופעות הלוואי שקיימות בטיפול הכימותרפי לבדו. קיימת חשיבות גדולה לא רק ליעילות הקלינית של הטיפולים התרופתיים אלא גם בשמירה על איכות חייהן של המטופלות תחת משטר טיפולי. למעשה, קבוצת הטיפול הזו הוכיחה גם שיפור בהישרדות תוחלת החיים של החולות יחד עם רעילות נמוכה יחסית.
במקרים של גילוי בשלב מוקדם סיכויי ההחלמה גבוהים לעומת זאת מחלה גרורתית אינה ברת ריפוי. יחד עם זאת בשנים האחרונות חלו פריצות דרך משמעותיות בטיפול בחולות גרורתיות שנותנות תקווה. כיום יש מגוון רחב של טיפולים שיכולים להאריך משמעותית את חייהן של המטופלות ולאפשר להן גם איכות חיים טובה לצד הטיפול. חשוב לבחור רופא/ה עימו התקשורת טובה ומערך תומך מתאים, ברבים מהמרכזים יש היום מערך תומך הכולל רפואה משלימה, טיפול פסיכולוגי, מרפאת צעירים, מרפאה אונקוגריאטרית לגיל המבוגר ומומלץ לבחון ולבחור את המערך המתאים ביותר לצרכי המטופלת. לאור ההתפתחויות המהירות של הטיפולים החדשים והאפשרות להשתלב במחקרים קליניים חדשניים מומלץ בצומת של החלטה טיפולית- למשל לפני החלטה על שינוי קו טיפולי, להתייעץ עם רופא מומחה בסרטן שד ולבחון את כל האפשרויות הטיפוליות והמחקריות אותן ניתן לקבל.
הכותבת הינה רופאה בכירה ביחידה לסרטן השד במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב)
בשיתוף אסטרהזניקה
