בשיתוף אסטרהזניקה
עד לפני שש שנים, החיים של נגה חנון (51) מכרכור, נשואה ואם לשתי בנות התנהלו על מי מנוחות. עד לא מזמן היא עבדה כגננת וחינכה דורות של ילדים. שום דבר לא הכין אותה לכך שחייה הולכים להשתנות באחת. "במהלך העבודה שלי כגננת, פגשתי כל מיני אימהות שחלו בסרטן השד. פעם אחת זו הייתה אימא של אחד מהילדים, ופעם אחרת זו הייתה חברה שעבדה איתי. בכל מקרה, החלטתי לא להמתין לגיל 50 וכבר בגיל 45 ביצעתי בדיקות סקר לגילוי מוקדם – ממוגרפיה ואולטרסאונד שד".
במקביל, נגה התחילה להרגיש גוש חשוד בשד. למזלה בדיקות הסקר שקבעה היו מתוכננות להיערך בעוד כשבועיים. "אחרי שיצאתי מהבדיקה כבר היה ברור שיש גוש חשוד, ולמחרת עשיתי ביופסיה בבית החולים", היא נזכרת, "הכול היה מאוד מהר, ולצערי התוצאות היו ברורות וחד משמעיות".

2 צפייה בגלריה
נגה חנון
נגה חנון
נגה חנון
(פרטי)
"לא היה לי בכלל מושג שאני נשאית"
בדיעבד, רק לאחר שנוגה אובחנה כחולה, ביצעה ביופסיה והתחילה טיפולים, היא קיבלה הפנייה לבדיקה גנטית. במהלך הבדיקות נגה גילתה שהיא נשאית של מוטציה בגן ה-BRCA, שמגדילה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות. "לא היה לי בכלל מושג שאני נשאית", מספרת נגה, "אף אחד במשפחה שלנו לא חלה בסרטן, ובכלל בשונה מהיום המודעות לבדיקת הנשאות הייתה נמוכה יותר".
"שלחתי את כל קרובי המשפחה לבדיקות גנטיות, כי גם גברים יכולים להעביר את המוטציה בגן הזה. זו סיטואציה מטורפת", היא מוסיפה. "בעוד שאני בעצמי מתמודדת עם המחלה והטיפולים, הייתי צריכה להרים טלפונים לכל המשפחה כדי לשלוח אותם להיבדק".
במדינת ישראל הוחלט להכליל את בדיקת הסקר למוטציות ידועות בגנים BRCA1 וBRCA2 בסל הבריאות החל משנת 2020 עבור כל אישה ממוצא אשכנזי ללא קשר להיסטוריה משפחתית. בשנתיים האחרונות נעשים מאמצים רבים במערכת הבריאות ובקופות החולים במטרה להעלות מודעות לבדיקה כמו למשל שליחת הודעות ממוקדות לנשים להיבדק ועוד "כיום אני עסוקה מבחינה רגשית בטיפולים ובהחלמה, אבל חשוב לי שכל אישה תדע על הזמינות של הבדיקה הזו".
2 צפייה בגלריה
נגה חנון
נגה חנון
נגה חנון
(פרטי)
אבחון מגיל צעיר יכול להציל חיים
ההשלכה של גילוי הנשאות השפיעה גם בהקשרים נרחבים: "עכשיו אנחנו מתמודדים עם ההשלכות המשפחתיות, לפיהן הבנות שלי יצטרכו לעבור גם בדיקת נשאות, ושיש 50% סיכוי שהעברתי להן את הגן. מידע כזה כשמתקבל בגיל צעיר מאפשר תכנון ומעקב נכון, ואולי אפילו מניעה של הסרטן", אומרת נוגה.
לאחר הביופסיה נגה נפגשה עם כירורגים ואונקולוגים שונים, שיחד בנו לה תכנית טיפול. למעשה, את הבדיקה הגנטית לגילוי הנשאות היא ביצעה כדי להחליט על הפרוטוקול הטיפולי המותאם עבורה. "במסגרת הדיון הקליני עלתה השאלה האם יש צורך בביצוע של כריתה מלאה, ולאיזו תרופות אני זכאית", מספרת נגה, "ברגע שהתגלה שאני נשאית, הבנתי שאין ברירה ושחייבים לעשות כריתה מלאה דו-צדדית. מרגיז אותי, הוא שנלקחה ממני האפשרות להחליט על הכריתה כשאני בריאה. נאלצתי לבצע את הכריתה הכפולה בזמן שאני כבר חולה בסרטן, עם בלוטות נגועות בבית השחי, לאחר טיפול כימותרפי ובזמן שאני נוטלת תרופות ביולוגיות. כמובן שהגוף לא מגיב בצורה טובה במצב הזה".
"אני נמצאת במלחמה על החיים שלי"
אומנם נגה ביצעה הליך של שחזור שד, אבל לדבריה התוצאות רחוקות מלהיות אופטימליות. "אני נמצאת במלחמה על החיים שלי, ולכן הנראות – בשלב הזה – אינה הדבר החשוב ביותר עבורי", היא מודה. "למזלי, יש לי תמיכה גדולה בקבוצה של גֶּנִים טובים – עמותה שנועדה עבור נשים בריאות, חולות ומחלימות, הנושאות מוטציה בגן BRCA או דומיו. בקבוצה יש נשים רבות ואנחנו עוזרות אחת לשנייה בייעוץ ובתמיכה נפשית", מספרת נגה.
"אני בת 51 ואני רוצה לחיות. אומנם אני לא בריאה לחלוטין אבל אני שוקלת לנסות לחזור לעבוד במשרה חלקית. חשוב לי שכל מי שתקרא את הכתבה תדע על האפשרות לבצע בדיקה לנשאות של מוטציה בגן ה-BRCA. הבדיקה הזו יכולה להציל חיים", היא מסכמת.
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 09:00, 21.12.23