בשיתוף אסטרהזניקה
סרטן השד הוא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בקרב נשים בישראל, ובשנה מאובחנות למעלה מ-5,000 נשים. סרטן השד הוא גם סיבת המוות השכיחה ביותר בנשים מעל גיל 60. הגיל הממוצע בעת האבחנה בשנת 2019 היה 62.4 בנשים יהודיות והגיל הממוצע בנשים ערביות היה 55.4. גיל האבחנה מתחת ל-50 שנה נצפה אצל 22% מהנשים היהודיות ו-35% מהנשים הערביות.
גורמי הסיכון
עד היום נמצאו ואופיינו מספר גורמים המעלים את הסיכון לתחלואה, אך עדיין במקרים רבים הסיבה או גורם הסיכון אינם ידועים. גיל האישה הינו גורם הסיכון השכיח ביותר. חשיפה לקרינה מעלה את הסיכון, וכך גם אורח חיים – תזונה לא מאוזנת, היעדר פעילות גופנית, עודף משקל ושימוש יתר באלכוהול. שד הנראה צפוף בבדיקות ההדמיה מהווה אף הוא גורם סיכון. קיימים לא מעט מחקרים שהוכיחו זיקה בין עישון לתמותה, אבל הקשר בין עישון לבין תחלואה בסרטן השד לא הוכח באופן חד משמעי (אם כי עדיף בהחלט להימנע מעישון בגלל מגון רחב של סיבות).
בנוסף, היסטוריה משפחתית של סרטן ושינויים תורשתיים מעלים אף הם את הסיכון לתחלואה. כאשר יש היסטוריה משפחתית של סרטן, בעיקר סרטן שד ושחלה, עולה הסיכון לחלות בסרטן שד. אצל חלק מהנשים עם היסטוריה משפחתית מוצאים שינויים גנטיים שיכולים להסביר את העלייה בסיכון לחלות. יחד עם זאת במספר לא מבוטל של מקרי תחלואה כאשר יש היסטוריה משפחתית, לא נמצא שינוי תורשתי. חשוב להדגיש, גם במצב זה – מצב בו יש סיפור משפחתי ללא שינוי גנטי – יש סיכון לתחלואה ומומלץ כי נשים במשפחות אלו תהיינה במעקב ובדיקות הדמיה המותאמים לסיפור המשפחתי שלהן.
כאמור, אצל חלק מהמשפחות עם סיפור משפחתי, מוצאים שינויים תורשתיים. השינוי המוכר ביותר הינו באחד משני הגנים BRCA1/BRCA2 (הגנים האחראים על חלוקת התאים ותיקון נזקים נרכשים ב-DNA).שינוי זה מופיע ב 2.5% מהאוכלוסייה האשכנזית הבריאה, ושכיחותו נמוכה בקרב האוכלוסייה הכללית - 0.3% מהאוכלוסייה הבריאה).
נשאות של מוטציות בגנים אלו גורמת לעלייה משמעותית בסיכון לחלות בסרטן השד, השחלה וגידולים נוספים במהלך החיים. בשנים האחרונות אופיינו גנים נוספים אשר שינויים בהם מעלים את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ובאיברים אחרים, הבולטים בהם הינם הגנים PALB2 CHECK2, P-53, ATM, PTEN, חלק מהגנים הקשורים בתסמונת המעי הגס (תסמונת לינץ') ועוד.
מומלץ כי נשים בריאות אשר אובחנו עם שינויים באחד הגנים הללו, תהיינה במעקב במרפאות לסיכון גבוה, מעקב אשר כולל בין היתר ביצוע MRI שדיים, כל זאת במטרה למנוע ולאבחן מוקדם סרטן שד וגידולים אחרים. הוכח, כי גילוי מוקדם משפר משמעותית את שיעורי הריפוי מסרטן שד.
אבחון מוקדם מציל חיים
מומלץ מאוד שכל אישה תהיה ערה לגופה ותשים לב לשינויים המתרחשים בו. התסמין העיקרי של תחלואה הוא גוש בשד, עם זאת לא כל הופעה של גוש בהכרח מעידה על מחלה ממארת. אם מזהים שינוי בפטמה, שינוי בצורת השד או גודלו, זיהום או הפרשה, או אפילו שינוי כלשהו במרקם העור – יש להיוועץ עם הרופא. כדאי להסתכל במראה תוך כדי הרמת ידיים כדי לראות האם קיימים שינויים בעור. לרוב, סרטן השד לא מלווה בכאבים, אבל ישנם מקרים יוצאי דופן. לכן בכל התלבטות יש לפנות לרופא. עיכוב בפנייה לבירור הממצאים עלול להוביל לאבחון סרטן השד בשלב מתקדם יותר, כאשר הסיכוי לריפוי הוא נמוך יותר. לכן במקרה של תחושה חריגה, מומלץ לפנות בהקדם ככל הניתן לרופא המטפל.
הסטנדרט המקובל לביצוע בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן שד הוא באמצעות ממוגרפיה. הבדיקה יכולה לגלות את סרטן השד עוד לפני הופעת סימפטומים כלשהם. הבדיקה מומלצת אחת לשנתיים לנשים בסיכון רגיל בגילאים 74-50. אומנם הבדיקה כלולה בסל השירותים לנשים בסיכון רגיל מעל גיל 50, אבל ניתן לבצע אותה לכל אישה מעל גיל 40, באישור רופא משפחה.
על פי דו"ח של משרד הבריאות בין השנים 2015 - 2019 בוצעו בישראל בממוצע כ-340,00 בדיקות ממוגרפיה בשנה. אחוז ההשתתפות בביצוע בדיקת ממוגרפיה אחת לפחות במהלך שנתיים נשאר יציב לאורך השנים 2015 – 2019 ונע סביב 70% ומעלה. בשנים האחרונות האגודה למלחמה בסרטן וגופים נוספים מפעילים ניידות ממוגרפיה שמגיעות לישובים מרוחקים מדן ועד אילת על מנת להנגיש את הבדיקה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
סוגי סרטן השד
סרטן השד אינו מחלה אחת בלבד. למעשה, קיימים מספר סוגים שונים של גידולים בשד המוגדרים על פי קולטנים (רצפטורים – חלבונים הנמצאים על פני התא הגידולי). ישנם קולטנים להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) ורצפטורים ל-HER2. הסוגים שונים זה מזה בהתנהגות הביולוגית שלהם, באתרי הגרורות ובסוגי הטיפולים המתאימים.
הסוג הראשון והשכיח ביותר הוא סרטן שד חיובי להורמונלי ושלילי ל -HER2 תת סוג זה קרוי "סרטן שד לומינלי". בחלק מהמקרים מדובר בגידול בעל מהלך איטי, ולרוב אתר הגרורות השכיח הינו העצמות. בסוג גידול זה קיים סיכון לגרורות גם מעבר לחמש שנים לאחר האבחנה הראשונית, ולעיתים רחוקות גם לאחר עשר שנים ממועד האבחנה. טיפול הורמונלי הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול בתת סוג זה, כאשר בחלק מהמקרים יש צורך גם בכימותרפיה או טיפול ביולוגי מוכוון מטרה (בהתאם לשלב המחלה וגורמים נוספים).
הסוג השני הוא סרטן השד מסוג 2-HER חיובי, והורמונלי שלילי. ביטוי יתר של קולטן זה מסייע לשגשוג של הגידול הסרטני. בכ-15%-20% מגידולי השד מזוהה ביטוי יתר זה. בשני העשורים האחרונים פותחו תרופות ייחודיות ומוצלחות לטיפול מוכוון מטרה בתת סוג זה. הטיפולים יעילים ביותר, ומביאים לשיפור משמעותי בשיעורי הריפוי ובתוחלת החיים. אתרי הגרורות השכיחים יותר הינם ריאה, כבד ומוח. מרבית המקרים של הופעת הגרורות הם במהלך חמש השנים הראשונות לאחר האבחנה.
הסוג השלישי הינו גידול "הטריפל-פוזיטיב" – כאשר הן הקולטנים להורמונים והן הקולטנים ל-HER2 הינם חיוביים. אתרי הגרורות בסוג זה הם עצמות, ריאות כבד ומוח. בתת סוג של סרטן השד, חזרת המחלה יכולה להתרחש גם לאחר חמש שנים מזמן האבחנה הראשונית. הטיפול לרוב הינו משולב – תרופות המכוונות ל-HER2 – יחד עם תרופות הורמונליות וכימותרפיה. שילוב טיפולים אלו הביא לעלייה משמעותית בשיעורי הריפוי והארכת חיים בקבוצת חולות אלו.
הסוג הרביעי של סרטן השד המאפיין בערך 10% מהמקרים הוא סרטן מסוג "טריפל נגטיב" (Triple Negative, TNBC). בסוג הזה התאים הסרטניים של הגידול אינם מבטאים קולטנים להורמונים ול-HER2. אתרי הגרורות השכיחים יותר הינם כבד וריאות, ובמרבית המקרים של הופעת גרורות מתרחשת במהלך חמש השנים הראשונות לאחר האבחנה. הטיפולים היעילים הינם כימותרפיה ובחלק מהקרים אימונותרפיה. (טיפול באמצעות המערכת החיסונית). חלק נכבד מהגידולים המתפתחים על רקע שינוי תורשתי בגנים BRCA1 הם מסוג "טריפל נגטיב", ולסוג זה של גידולים פותחו בשנים האחרונות טיפולים יעילים ביותר.
אפשר וצריך להיות אופטימיים. תוכנית הממוגרפיה הוכחה כמפחיתה תמותה מסרטן השד ומאפשרת לשנות את אופי המחלה. התוכנית פועלת במדינת ישראל מאז שנות ה-90 ובזכותה נשים רבות אובחנו בשלב מוקדם של המחלה ושיעורי הריפוי גבוהים מאוד. הירידה בשיעורי התמותה היא תוצאה משולבת של האבחון המוקדם ביחד עם טיפולים אונקולוגיים מוצלחים מאוד שלאחרונה נכנסו לסל התרופות ומשפרים את סיכויי ההחלמה. לכן הקפידו לבצע את הבדיקות והמעקבים, ובכל מקרה של תחושה שונה וחריגה – יש לגשת לרופא. מומלץ מאד לשמור על אורח חיים בריא, שמירה על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית.
הכותבת כיהנה כמנהלת מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם וכמנכ"לית המרכז הרפואי הדסה בירושלים
בשיתוף אסטרהזניקה
