בשיתוף אסטרהזניקה
סרטן השד היא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בקרב נשים. בישראל אחת מתוך 8 נשים תחלה בסרטן השד במהלך חייה. נקודה אופטימית היא שבניגוד לסוגי סרטן אחרים, מרבית המקרים של סרטן השד מתגלים בשלב מוקדם – שלב בו סיכויי ההחלמה גבוהים. אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקה קלינית ברוב המקרים של כירורג שד, שתלווה בבדיקת ממוגרפיה, אולטרסאונד של השד או MRI שדיים (במקרה של שד סמיך או סרטן שד תורשתי).
גיל האבחון הממוצע הוא 62.3 בקרב יהודיות ו-54.5 בקרב ערביות, אך כרבע מהנשים מאובחנות לפני גיל 50. משרד הבריאות ממליץ להתחיל לבצע בדיקות סקר שגרתיות החל מגיל 50, אולם במקרים של סרטן שד תורשתי או גנטי ההמלצה היא להתחיל בדיקות סקר כבר מגיל 40. חשוב להדגיש שנשים רבות כלל לא חשות בתסמינים בשלביה הראשונים של המחלה, ולכן חשוב מאוד לבצע בדיקות סקר באופן קבוע בהתאם להנחיות של הרופא.
ישנם גורמים גנטיים ותורשתיים המשפיעים על הסיכון לתחלואה בסרטן השד. כ 15% – 18% ממקרי סרטן שד הם תורשתיים ללא עדות למוטציה ספציפית. רק בפחות מ 10% מהמקרים הנם גנטיים העוברים בתורשה מאמא לבת או מאב לבת או בן ומקורם במוטציות (שינוים בחומר הגנטי) באחד מהגנים BRCA 1 ו-BRCA2. בנוסף, קיימים גם גורמים הקשורים לאורח החיים המשפיעים על שכיחות המחלה – היעדר פעילות גופנית, עישון, השמנת יתר, ושימוש בהורמונים שונים מעלים את הסיכוי לתחלואה בסרטן.
כאשר תאי סרטן התפשטו אל מחוץ לשד אל חלקי גוף שונים או ברקמות אחרות – מדובר בסרטן שד גרורתי. למעשה, תאי הסרטן פורצים אל מחוץ למקומם המקורי בשד באמצעות מערכת כלי הדם או מערכת הלימפה ושולחים גרורות לאיברים אחרים
פחות מ-3% מהנשים שאובחנו לראשונה עם סרטן השד יתגלו בשלב הגרורתי. לעומת זאת, ברוב המקרים מדובר בנשים שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם וטופלו, אולם לאחר מספר שנים, המחלה נשנתה והופיעה בצורה גרורתית.
מקובל לחלק את סרטן השד לשלושה סוגים:
• סרטן שד הורמונלי – הסוג השכיח ביותר של המחלה. כ-70% מהמטופלות יסווגו עם סוג זה של המחלה. בגידולים מסוג זה ישנם קולטנים להורמון המין אסטרוגן או לשני ההורמונים – אסטרוגן ופרוגסטרון. הטיפול בסוג זה של המחלה יהיה לרוב באמצעות התרופות המכונות "תרופות הורמונליות" (או טיפול אנדוקריני). טיפולים אלו מיועדים לעצור או להאט את התפתחות הגידולים הרגישים להורמונים, באמצעות חסימת יכולת הגוף להפיק הורמונים או באמצעות הפרעה להורמונים לפעול על תאים סרטניים.
בשנים האחרונות הטיפולים ההורמונליים ניתנים ברוב המקרים בשלוב עם טיפולים ביולוגיים בעיקר מקבוצת מעכבי CDK 4/6 גם כטיפול משלים לאחר ניתוח וגם במחלה גרורתית.
• HER2 חיובי – קרוב ל-20% מסוגי סרטן השד מוגדרים כחיובים ל-HER2 (קיצור של human epidermal growth factor receptor 2). 2HER הוא חלבון הממוקם על מעטפת התא בכמה מאיברי הגוף כמו למשל בעור, במעי, בדרכי הנשימה, בדרכי השתן וגם בשד. חלבון זה ממלא תפקיד חיוני בבקרה על חלוקת התאים, וביטוי יתר שלו גורם לגדילה בלתי-מבוקרת ולהתפתחות מואצת של תאים סרטניים. מזה כ 20 שנה קבוצה זו של חולים/ות מטופלת בתרופות מסוג ANTI HER2 אשר חוסמות את הקולטן חלבון ה HER 2.
• טריפל נגטיב: כ-10% מהמטופלות מאובחנות עם סרטן שד מסוג "טריפל נגטיב" (TNBC). מהבחינה הקלינית לגידולים מסוג זה אין קולטנים להורמונים מסוג אסטרוגן ו/או פרוגסטרון ואין ביטוי של חלבון ה-HER2. פעמים רבות מדובר בגידולים אלימים יותר, שידרשו טיפול אגרסיבי. בעבר חולות אלה קבלו בעיקר טיפול כימותרפי גם כטיפול משלים לאחר ניתוח וגם במחלה גרורתית. לאחרונה בעקבות ממצאי מחקרים חולות עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב שיש להן ביטוי חיובי ל-PD-L1 מקבלות טיפול משולב של כימותרפיה ואימונתרפיה.
לא רק "שלילי או חיובי" – זרקור על חולות HER2
עד לאחרונה היה נהוג לסווג את החולות לכאלו שהגידול שלהן מבטא את החלבון HER2 (חיובי) +3 IHC ולכאלה שהגידול שלהן לא מבטא את החלבון ) HER2שלילי). בשנתיים האחרונות הפרדיגמה הזו השתנתה בעקבות מחקרים שמצאו שגם לרמת הביטוי של ה-2HER יש חשיבות קלינית לגבי אופן הטיפול בה. למעשה, התגלה שרמת ביטוי נמוכה של HER2 (המכונה HER2 LOW) פותחת אופק טיפולי חדש למטופלות ונוצרה קבוצת טיפול חדשה של חולות אשר הביטוי הפתולוגי של מחלתן בבדיקת IHC הוא +1 או +2 ושלילי בבדיקת FISH והן יכולות להפיק תועלת מטיפול בתרופות החדשניות כמעט כמו חולות +3.
ברבות השנים פותחו עוד טיפולים הפועלים במנגנון דומה (נוגדנים שנקשרים באזורים שונים של החלבון כדומה) קבוצה זו מכונה ADC (קיצור של Antibody Drugs Conjugates). טיפולים אלו מכילים נוגדן ייחודי שנושא כימותרפיה שמכוונת ישירות לתאים הממאירים כמו "טיל מונחה מטרה". למעשה, כשהנוגדן מזהה את התא הסרטני, הוא חודר אליו, משחרר את החומר הפעיל בתוך תאי הסרטן בלבד ובכך הוא מביא לטיפול יעיל תוך הפחתה של הפגיעה בתאים הבריאים, קבוצה זו הוכחה כיעילה הן בחולות עםHER2 חיובי ולאחרונה גם עם 2 HER נמוך.
השפעה משמעותית של הטיפול
זוהרה מנור (59) מנשר, מורה למתמטיקה, גרושה עם שני ילדים גדולים, חלתה בסרטן השד לפני כעשר שנים, כשהייתה רק בת 49. "כשהייתי צעירה עברתי טיפולי פוריות והפריה חוץ גופנית, הייתי מוגדרת כמישהי שנמצאת בסיכון מוגבר לתחלואה בסרטן השד", היא מספרת. "לפני עשור התגלה אצלי גידול ממאיר בשד ובמשך שש שנים טופלתי באמצעות תרופות ביולוגיות שונות. למעט תחושת עייפות גדולה כמעט ולא סבלתי מתופעות לוואי והצלחתי להמשיך לעבוד כרגיל", נזכרת זוהרה. "אולם בשלב מסוים, הגידול פיתח עמידות וההשפעה של הטיפולים התרופתיים הלכה ופחתה. נאלצתי לעבור ניתוח להוצאת הגידול ובנוסף הקרנות וטיפולים כימותרפיים. אז כבר שגרת החיים שלי שובשה לחלוטין". זוהרה מתארת סדרה של בדיקות מיוחדות שנערכו בביופסיה על רקמת הגוש שהוציאו בניתוח אשר נשלחה במיוחד לארה"ב לאבחון מדויק.
"מצליחה להמשיך בשגרת יומי לצד המחלה" - זוהרה מנורצילום: אלבום פרטיכחלק מהערכת הגידול של זוהרה, התברר שהוא מסוג 2HER נמוך ולכן בהמלצת הרופאה, היא החלה בטיפול באחת מהתרופות מהקבוצה המבוססת על נוגדן צמוד כימותרפיה. "כבר עברו שמונה חודשים מאז תחילת הטיפול בתרופה, ואני שמחה מאוד שיש לה השפעה טובה עלי. אומנם כמו להרבה טיפולים, גם לטיפול זה קיימים תופעות לוואי אבל אני מצליחה להמשיך בשגרת יומי לצד המחלה".
הכותבת הינה אונקולוגית בכירה ואחראית תחום סרטן ריאה במרפאת לין, בית החולים כרמל
בחסות אסטרהזניקה
