בשיתוף אסטרהזניקה
סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה יותר בקרב נשים, ורובן הגדול של המטופלות המאובחנות עם סרטן שד מבריאות ממחלתן. מחקרים מלמדים כי הגיל החציוני להופעת המחלה בקרב נשים הוא בערך 60. בנוסף, על פי הנתונים של רשם הסרטן הלאומי עולה כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של סרטן השד בקרב נשים יהודיות מאשר בקרב נשים ערביות, אם כי השכיחות בקרב ערביות עולה בשנים האחרונות. אנחנו לא יודעים לחלוטין להצביע על הסיבות למגמות אלו, אולם ניתן להעריך שזה קשור להרכב הגנטי, ולגורמים הקשורים לאורח חיים כמו תזונה, פעילות גופנית, מספר ילדים וגיל בלידה הראשונה.
קיימים לא מעט מחקרים שהוכיחו זיקה בין עישון לתמותה, אבל הקשר בין עישון לבין תחלואה בסרטן השד אינו ברור במלואו. חשוב לזכור שהפרוגנוזה של נשים מעשנות פחות טובה מזו של נשים שאינן מעשנות.
סרטן השד היא אינה מחלה אחת וקיימים סוגים שונים של גידולים בשד. מקובל לסווג את המחלה לשלושה סוגים מרכזיים:
• הראשון: סרטן שד הורמונלי, שלילי ל –HER2 זה הסוג הכי שכיח ביותר, וכ-70% מהחולות יאובחנו עם הסוג הזה של הסרטן.
בסוג גידול זה ישנם קולטנים להורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון שנמצאו בבדיקת מעבדה פתולוגית של הגידול. טיפול אנטי הורמונלי הוא יעיל בדרך כלל בסוג זה של גידולים, ולעיתים מוסיפים טיפול בכימותרפיה או טיפול ביולוגי, בתלות בשלב המחלה וגורמים נוספים.
• השני: סרטן שד מסוג 2-HER חיובי.
HER-2 הוא חלבון המצוי על פני תאים בגוף, ויש לו תפקיד בבקרת חלוקתם. כאשר קיים ביטוי יתר של החלבון הוא מסייע לשגשוג של הגידול הסרטני. למעשה, בכ-20% מגידולי השד מזוהה כמות גדולה מהרגיל של חלבון זה. כיום ישנן מספר תרופות שנועדו נועד לחסום את החלבון וכך למנוע את האצת הגידול.
• השלישי - סרטן שד מסוג 'טריפל נגטיב' (Triple Negative, TNBC).
בסוג הזה התאים הסרטניים של הגידול אינם מבטאים קולטנים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, והם גם אינם מבטאים כמות מוגברת של החלבון HER-2. הסוג השלישי מהווה בערך 10% מהמקרים של סרטן השד. סרטן מסוג 'טריפל נגטיב' נחשב לאלים יותר בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן השד והוא אינו מתאים לטיפולים נוגדי הורמונים וטיפולים נוגדי HER2. לרוב יטופל עם כימותרפיה, ולעיתים עם טיפולים ביולוגיים שונים.
כיצד ניתן לאבחן את רמת הביטוי של חלבון HER-2?
רמת הביטוי של ה- HER-2 נבדק בבדיקה במעבדה הפתולוגית של בית החולים. הבדיקה מזהה, לא מאבחנת, את החלבון באמצעות מיקרוסקופ והיא מדרגת את נוכחותו על קרום התא מ-0 עד 3.
עד לאחרונה עולם הרפואה התייחס רק לאבחון של המחלה בשני מדדים בלבד – 'שלילי' או 'חיובי'", כאשר דרגות 1-0 נחשבו לשליליות ודרגה 3 נחשבת חיובית. דרגה 2 (בינונית) נחשבה לחיובית רק כאשר בדיקה נוספת מסוג FISH הייתה חיובית. לאחרונה התברר, שגם לאבחון של רמות 2-1 של HER-2 יש משמעות טיפולית. גידולים אלו מוגדרים היום כ- HER-2 LOW כלומר ביטוי נמוך של HER-2 והמשמעות הטיפולית של תת סוג זה מתחילה להתגלות כעת.
לפני למעלה מ-20 שנה התרחשה מהפכה בטיפול בחולות עם סרטן שד חיובי ל HER2, כאשר פותחה תרופה מסוג נוגדן חד שבטי ל-HER2. הנוגדן מתחבר לחלבון וגורם לשינוי של המבנה שלו וכך מונע את השיפעול שלו. פיתוח תרופה זו שינה לגמרי את האופן בו מטפלים בסרטן השד שהוא חיובי ל-HER2.
הדור החדש של הטיפולים – טיל מונחה מטרה
הדור החדש של התרופות ל- HER-2 הוא "נוגדן צמוד כימותרפיה". מדובר בכימותרפיה מאוד אפקטיבית שקשורה לנוגדן. לאחר שהנוגדן צמוד הכימותרפיה נקשר לחלבון על פני התא, הוא נכנס לתוך התא ובתוכו משתחררת הכימותרפיה. לכן, הטיפול פועל כמו 'טיל מונחה מטרה'. כלומר, הכימותרפיה מגיעה ישירות לתא הממאיר בו מבוטא ביתר חלבון HER-2 ורק שם היא משתחררת. בדרך זו, תאי הסרטן וסביבתם מקבלים כמות גבוהה מאוד של כימותרפיה בעוד שהתאים הבריאים מקבלים כמות נמוכה משמעותית של כימותרפיה. טיפולים אלו מהווים מהפכה של ממש מפני שיעילות הטיפול גבוהה יותר וממוקדת בתאים הסרטניים.
האם אפשר לשמור על איכות חיים בחולות עם סרטן שד מתקדם?
"מטרת הטיפול בשלב מחלה מתקדם וגרורתי היא להאריך חיים ולהפחית את תסמיני המחלה, למרות שמטופלות אלו זקוקות לטיפול כרוני, גם בשלבי מחלה מתקדמים ניתן לשמור על איכות החיים. שליטה במחלה היא הגורם החשוב ביותר לאיכות החיים, והטיפולים החדשים מסייעים לשמור את המחלה בשליטה ואף לגרום לנסיגתה, וכך משפרים את איכות החיים.
"קיימים גורמים נוספים שתורמים לאיכות החיים של המטופלת. הראשון הינו קשר פתוח ואמון בצוות המטפל. מחקרים רבים הראו, שתקשורת טובה ואמון בצוות משפרים באופן משמעותי את איכות החיים של מטופלות עם סרטן השד. פתיחות ואמון מסייעים להפחית את רמת החרדה ומסייעים לצוות להתאים את הטיפול למטופלת – אורח חייה ותופעות הלוואי שהיא חווה, כדי להקטין ככל הניתן את ההשפעה על חייה ביום יום.
"גורם נוסף שיכול לשפר את איכות החיים הוא טיפול תומך – תרופתי, נפשי ופסיכו- סוציאלי. טיפולים אלו מסייעים להתמודד עם תסמיני המחלה ועם תופעות הלוואי הגופניות והנפשיות. גורם אחרון ברשימה, אך לא פחות חשוב, הינו שמירה על שגרת חיים שכוללת פעילות גופנית, פגישות עם משפחה וחברים ותחביבים. אנו שואפים שכל מטופלת עם סרטן שד מתקדם תוכל לחיות חיים מלאים ככל הניתן עם מחלתה".
הכותבת הינה מומחית ברפואה פנימית ובאונקולוגיה רפואית, המנהלת את היחידה לגידולי שד במרכז האונקולוגי ע"ש פישמן בבית החולים רמב"ם
בשיתוף אסטרהזניקה
