בשיתוף אסטרהזניקה
נעמה צור (48), נשואה ואם לשלושה ילדים, מתל מונד, עוסקת בעשר שנים האחרונות בתחום האפייה והקונדיטוריה. לפני כשנתיים, קצת לפני שחגגה את יום הולדתה ה-46, הרגישה נעמה כאבים בשד והבחינה בפצע מדאיג על הפטמה. למרות שביצעה בדיקה ידנית אצל כירורג שד שלא מצא דבר חריג, הוא עדיין הפנה אותה לבדיקות נוספות. נעמה שלא הרגישה שקטה, החליטה לגשת לממוגרפיה על מנת לנקוט במשנה זהירות. "משהו בתוכי לא נתן לי מנוח ולכן החלטתי לעשות בדיקה נוספת", היא מספרת, "הייתה לי הרגשה לא טובה".
חודש לאחר הבדיקה הראשונית, נעמה הבחינה בגוש בשד ופנתה לבדיקת אולטרסאונד, שם בישרו לה שיש בעיה. "הבנתי שאני נמצאת לפני התמודדות לא פשוטה", היא נזכרת, "אבל מההיכרות שלי עם מקרים של סרטן שד, הערכתי שכל התקופה המורכבת הזו תימשך לכל היותר שנה או שנתיים. הייתי בטוחה שלאחר סדרת טיפולים קצרה, אוכל לחזור לשגרת החיים. האמנתי שמדובר בסרטן שד מקומי, ושיהיה בסדר".
אולם, למרבה ההפתעה, לאחרי שביצעה נעמה בדיקת פט סי-טי התברר שהמצב הרפואי שלה מורכב הרבה יותר ממה שהעריכה בתחילה. "הבנתי שלא מדובר בשלב מוקדם ושהמצב מורכב יותר. התברר שהסרטן שלח גרורות לכבד ולחוליות, והוא כבר מפושט בגוף", מספרת נעמה.
לקראת קביעת התוכנית הרפואית, נעמה פגשה אונקולוג שהסביר לה את מצבה הרפואי. "הרופא אמר לי בצורה מאוד ישירה שהמצב שלי לא פשוט. שמטרת הטיפול הוא הארכת חיים ושאין כמעט אפשרות לריפוי במצב שלי", היא משחזרת, "בדיעבד אני יודעת שהוא צדק, אבל באותו הרגע, הישירות שלו תפסה אותי לא מוכנה ונכנסתי להלם. לא ידעתי איך להתמודד עם הבשורה הזו שנפלה עלי. מבחינתי השמים נפלו".
לאחר ההלם הראשוני, נעמה בחרה לקבל ייעוץ אצל פרופסור רינת ירושלמי מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף בבילינסון וד"ר נועה אפרת בן-ברוך מומחית באונקולגית שד שעזרו לה להבין עם מה היא מתמודדת וכיצד היא יכולה לטפל בעצמה. "הבנתי שמטרת הטיפולים תהיה לעצור את הגידול, להקלה על הכאב, לשמור על איכות חיים ולהאריך את תוחלת החיים".
"כל עוד אין התקדמות והמחלה נמצאת בשליטה אני מאמינה שיהיה טוב"
נעמה אובחנה עם סרטן שד מסוג HER2 חיובי. HER2 הוא חלבון שנמצא על קרום התא ובביטוי יתר שלו הוא הופך את סרטן השד להרבה יותר ממאיר. מנגנון הטיפול בשנים האחרונות מבוסס על שילוב של תרופות ביולוגיות עם כימותרפיה. התרופות הביולוגיות מבוססות על נוגדנים הנקשרים עם חלבון HER2, באופן שמונע מהחלבון להיקשר עם חלבונים אחרים על מנת לעשות את פעולתו.
בתחילה טופלה נעמה בשילוב של כימותרפיה ותרופה ביולוגית שהקטינה את הגידול באופן משמעותי. "אבל בשלב מסוים הטיפול הפסיק לעבוד וחזרתי למצב בו של הגידול מפושט גם כבד ובעצמות. בבדיקות MRI ראש שביצעתי התגלתה אפילו גרורה במוח".
אם לא די בכך, כחצי שנה לאחר שנעמה אובחנה עם סרטן השד וכשהיא נמצאת בעיצומם של הטיפולים, אמה אובחנה כחולה בסרטן הלימפה. "זו הייתה מכה אחת יותר מדי", היא נזכרת, "שתינו קיבלו ביחד טיפולי כימותרפיה בבית החולים". כיום, לאחר סדרת טיפולים, אמה של נעמה החלימה. "השיפור במצב של אימא שלי הסב לי הרבה נחת ואושר למרות העובדה שאני עדין חולה", מספרת נעמה.
על פי המלצת הרופאות ולאחר ההתקדמות החלה נעמה לקבל תרופה אחרת שמיועדת לחולות סרטן שד גרורתי מסוג HER2 חיובי. התרופה פועלת במנגנון מיוחד בדומה ל"טיל מונחה מטרה". היא מורכבת מנוגדן אליו קשורה הכימותרפיה: הנוגדן נצמד ל־HER2 ומכניס את הכימותרפיה ישירות אל תוך תא הגידול בצורה ספציפית וכך מקבלים יעילות גבוהה ביחס לטיפול של כימותרפיה בלבד.
"לאחר שהתחלתי לקחת את התרופה, הייתה ההטבה משמעותית במצבי, וניתן היה לראות נסיגה חלקית של הסרטן", מספרת נעמה. "אני לא מעסיקה את עצמי בשאלה כמה שנים נשארו לי לחיות, אני מעדיפה להתמקד בטוב ובאופטימי". נעמה מבינה שסרטן מסוג HER2 חיובי נחשב לגידול אלים ואגרסיבי יותר ובמצב גרורתי הפוטנציאל לריפוי אינו גבוה. "אני יודעת שבניגוד לסרטן שד בשלב מוקדם, המצב בסרטן שד גרורתי הוא שונה ולא תמיד יש סוף טוב למלחמה הזו", היא מודה, "יחד עם זאת, אני מנסה לשמור על אופטימיות ולהנות מכל דקה שיש לי ביחד עם המשפחה המדהימה שלי שכל הזמן רק תומכת ומחבקת", מוסיפה נעמה. "אני גם מאמינה שכל הזמן מתפתחים עוד ועוד טיפולים גם לשלבים מתקדמים של המחלה, וכל עוד אין התקדמות והמחלה נמצאת בשליטה אני מאמינה שיהיה טוב".
נעמה צור לוקחת חלק בפעילות של עמותת "גמאני"- העמותה הישראלית לסרטנים נשיים -שמקיימת מפגשים חברתיים, הרצאות, ימי כיף, סדנאות וטיולים לחברותיה בכל רחבי הארץ. בנוסף, העמותה מפעילה קבוצת פייסבוק סגורה לנשים שחלו בסרטן השד. להצטרפות
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה
