בשיתוף אסטרהזניקה
אסטרזניקה, סרטן השד, פרופ' זוננבליק
המספרים מעידים: מעל ל-5,000 נשים וקרוב ל-100 גברים מדי שנה מאובחנים בסרטן השד. מדובר במחלה שתמיד הייתה נפוצה, בעיקר בקרב נשים – והסטטיסטיקה מדברת על אחת ל-8 נשים בישראל ואחת ל-9 נשים בעולם המערבי.
פרופ' זוננבליק, כמה מהחולות מאובחנות בשלב מוקדם?
"רובן המוחלט של הנשים מאובחנות בשלב מחלה מוקדם. מדובר על השלבים בהם הגידול הוא רק בשד עצמו, או גם שמערב את בלוטות הלימפה, בלוטות שנמצאות בבית השחי. כ- 26 אחוזים מהנשים מגלות את המחלה בשלב מתקדם מקומית, ורק כ-3 אחוזים מהן מאובחנות עם מחלה גרורתית. צריך לזכור שחלק מהנשים שאובחנו עם מחלה מוקדמת, יפתחו במהלך חייהן הישנות של הסרטן שיבוא לידי ביטוי באופן גרורתי. לכן חלק מטרת הטיפול בשלבים המוקדמים היא לנסות למנוע חזרה של המחלה בעתיד".
עד כמה הגילוי המוקדם חשוב?
"ככל שהגידול מתגלה בשלב מוקדם יותר, כשהוא רק בשד או שהוא לא מערב בלוטות, הסיכוי להחלים באמצעות הטיפולים הכירורגיים, הקרינה והטיפולים המשלימים האונקולוגיים עולה עד לכדי 90 אחוזי החלמה", מסביר פרופ' זוננבליק. "יחד עם זאת, עדיין נותר אחוז מסוים של נשים שמחלתן מתפשטת למרות שקיבלו את כלל הטיפולים. למעשה, גם אם הסרטן התגלה בשלב מוקדם וטופל, הוא עלול להישנות ולהופיע בצורה גרורתית וזה כבר מצב יותר מסובך".
סרטן השד הוא בעצם קבוצת מחלות. מה הקבוצות העיקריות?
"שלב המחלה בעת האבחון עצמו מאפיין את כלל סוגי הגידולים – אבל מה שמבדיל בכל הנוגע לטיפול הוא סוג הקולטנים שתא הגידול הסרטני מבטא. בצורה פשטנית אנחנו מחלקים את סרטן השד לשלוש משפחות של מחלות", מסביר פרופ' זוננבליק.
"סרטן שד הורמונלי" – מהווה בערך 70 אחוז מהמקרים בסרטן השד. בהם כאלו שמבטאים על פני תאי הגידול יש ריבוי של קולטנים להורמונים: אסטרוגן (estrogen-positive-ER) או פרוגסטרון (progesterone-positive -PR) או שניהם. (ניתן להשתמש בקיצור קיצורER + או PR+).
"HER2+" – קולטן שנמצא על מעטפת תא הסרטן שנקרא HER2. בערך 15% ממקרי התחלואה בסרטן השד הם עם ביטוי חיובי של הקולטן הזה והם נקראים HER2 חיובי.
"טריפל נגטיב" – קבוצה של כ- 10-15 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן השד שהגידול שלהן לא מבטא את הקולטן לאסטרוגן, לפרוגסטרון וגם לא ל-HER2. גידולים אלו מכונים "טריפל נגטיב" מפני שחולות אלו שליליות ל-ER, PR ול-HER2.
עד כמה הסיווג של המחלה משמעותי לטיפול?
"ברגע שהגידול מגיע לפתולוג, עורכים בדיקה במעבדה אילו קולטנים תא הגידול מבטא – עושים את הבדיקה לאסטרוגן, לפרוגסטרון, ל- HER2 ועוד בדיקות מולקולריות שונות. האונקולוג מקבל את התוצאה, ועל בסיסה הוא קובע את אופי הטיפול", מסביר פרופ' זוננבליק. "האבחון חשוב כדי להתאים את הטיפול למאפייני הגידול. אצל נשים שהגידול שלהן מבטא את הקולטן לאסטרוגן, ניתן לטפל באמצעות תרופות אנדוקריניות שפועלות כנגד הקולטן לאסטרוגן; עבור נשים שהגידול שלה מבטא את הקולטן HER2יש לנו טיפולים ונוגדנים שמצומדים להן תרופות שמאפשריים לתקוף ספציפית את הסוג הזה של הגידול", מסביר פרופ' זוננבליק.
לאחרונה התגלה סוג רביעי של מחלה. מה הוא?
"היום, אנחנו יודעים שישנה גם קבוצה רביעית ומשמעותית שקוראים לה HER2-low (נמוך). הגידול של החולות מבטא את הקולטן ל-HER2, אבל לא ברמה מאוד חזקה, אבל זו רמה מספקת די שנוכל לתקוף את הגידולים מהסוג הזה בתרופות מיוחדות שמתאימות לטיפול במקרים של גידול מסוג HER2", מסביר פרופ' זוננבליק. למעשה בקבוצה הזו היו חולות שעד כה סווגו כחולות עם סרטן שד הורמונלי או עם סרטן שד מסוג "טריפל נגטיב". לאחר הסיווג הזה של המחלה, השכיחות של HER בקרב חולות סרטן שד מתחלק באופן הבא: חיובי – 15%, נמוך – 45%-55% ושלילי – 30%-40%.
האם ועד כמה חל שינוי בשנים האחרונות באופן שבו מטפלים בסוגי סרטן השד השונים?
"למעשה, אם בעבר כיוונו לכל סוג של סרטן השד את הטיפולים המותאמים עבור המאפיינים שלו, כיום אנחנו יודעים שניתן גם במקרים בהם יש ביטוי לא מאוד גבוה של קולטן על מעטפת התא כמטרה לתקיפה, ובכך למעשה נפתח לנו ארסנל שלם של תרופות חדשות", מסביר פרופ' זוננבליק. "אנחנו מנצלים את זה שהתא הסרטני מבטא אפילו קצת מאותו הקולטן".
"סוג התרופות החדש נקרא 'antibody drug conjugate' –'נוגדנים מצומדים לתרופות'. הטיפולים האלה מכילים נוגדנים שיודעים להגיע ספציפית לתא הסרטני ובצדדים של הנוגדן מוצמדת כימותרפיה שמשתחררת בתא עצמו. זה סוג חדש של קבוצת תרופות שאנחנו משתמשים בה יותר ויותר".
איך הטיפול ישפר את חיי המטופלות? האם הוא משפיע על תופעות הלוואי?
"אם אנחנו משתמשים בכימותרפיה, אנחנו צריכים להגדיר טווח שימוש. אצל נשים בשלב מוקדם אחרי ניתוח להסרת הגידול, הכימותרפיה נועדה למטרת ריפוי, ולכן הטיפול הוא קצר טווח ומשמעותי. אומנם הטיפול יהיה אגרסיבי אבל הוא נועד להביא את החולות לריפוי", מסביר פרופ' זוננבליק "במקרים כאלה אנו אומרים לחולות שהטיפול הוא תחום בזמן והוא יסתיים עוד שלושה חודשים או חצי שנה. במקרים מסוימים נותנים כדורים שחוסמים את ההשפעות של ההורמונים לחמש שנים. הכול בגבולות הסביר", הוא מוסיף. "אולם ככל שהמחלה מפושטת יותר, כך הטיפולים הופכים לקבועים, הם לא מסתיימים והחולות נוטלות אותן עד להתקדמות ולכן אנחנו צריכים לאזן בין תופעות הלוואי לבין היעילות של התרופות. בדור החדש של תרופות מהמשפחה הזאת של antibody drug conjugate – נוגדנים מצומדים לתרופות, ניתן לחסוך את הפיזור של הכימותרפיה בכל הגוף. בזכות זה שהכימותרפיה מצומדת לנוגדן שמגיע ספציפית לתא הסרטני ובכך ולהקל עם תופעות הלוואי אצל הנשים החולות"
האם קיים סיכוי שסרטן השד המפושט יהפוך למחלה כרונית?
"חשוב לזכור שאצל רוב הנשים, הגילוי הוא בשלב מוקדם והמחלה ניתנת על פי רוב לריפוי מוחלט", מסביר פרופ' זוננבליק. "אצל החולות שכבר אובחנו כחולות בסרטן גרורתי או שהמחלה שלהם נשנתה והגידול שלח גרורות, הטיפולים שלהן הם סוג של 'כרוניים'. במצבים האלה יותר קשה לרפא את המחלה ולכן והטיפול צריך להיות קבוע. יחד עם זאת אנחנו רואים כבר היום, בזכות חלק מהטיפולים שהמחלה נסוגה לגמרי. אמנם לא מדובר ברוב הנשים, אבל יש ניצנים של תקווה. הייתי אומר שאולי בעתיד נוכח לקחת נשים עם מחלה גרורתית ובעצם להשאיר את המחלה על אש קטנה שנים רבות".
אפשר לחיות עם מחלה גרורתית?
"לכל אונקולוג שמטפל בסרטן השד יש חולות שמטופלות עם גרורות מעל לעשור. כמעט כמו מחלה כרונית", אומר פרופ' זוננבליק. "יחד עם זאת מדובר במחלה עם פוטנציאל לאגרסיביות והתמרה. צריך תמיד להיות עם יד על הדופק, אבל בהחלט ישנן נשים שחלפו שנים רבות מאז שטופלו ואין להן זכר למחלה".
בשיתוף אסטרהזניקה
