המדריך למחלימים מקורונה
(צילום: אלכס בורטמן)
יותר משניים וחצי מיליון איש קיפחו את חייהם במגפת הקורונה ברחבי העולם ומספר בלתי נתפס של כמעט 120 מיליון איש נדבקו במחלה, כמעט מיליון מהם בישראל. חלק מהנדבקים ימשיכו לסבול מתופעות לוואי קשות ויימצאו בסיכון מוגבר להידבק שוב באחד הווריאנטים. כיצד מחלימי קורונה צריכים להתנהל? אספנו את התשובות לשאלות הבוערות:
מי מוגדר כמחלים קורונה?
באופן כללי תעודת החלמה מקורונה מקבלים חולים מאומתים (כלומר שקיבלו תשובה חיובית בבדיקת המטוש) לאחר 10 ימי בידוד כאשר שלושת הימים האחרונים היו ללא תסמינים משמעותיים (נזלת ואיבוד חוש טעם וריח לא משפיעים על קבלת תעודת ההחלמה). מי שאושפז או מי ששוהה במוסדות סיעודיים או גריאטריים - מוגדר כמחלים לאחר 20 ימי בידוד. קיימים מקרי ביניים נוספים שעליהם מחליט משרד הבריאות או רופאי הקורונה של קופת החולים.
מי שאושפז או מי ששוהה במוסדות סיעודיים או גריאטריים - מוגדר כמחלים לאחר 20 ימי בידוד
כמה זמן מוגן מהידבקות חוזרת מי שהחלים מקורונה?
על פי ההערכות, חולי קורונה מפתחים נוגדנים שעשויים להגן עליהם למשך כשנה לפחות, זה זמן הניסיון מאז פרוץ מגפת הקורונה. יחד עם זאת, בשל התפתחות המוטציות ישנן יותר ויותר עדויות להידבקות של מחלימים בווריאנטים החדשים.
מנתוני משרד הבריאות, 885 בני אדם נמצאו עד כה חיוביים לקורונה לפחות 90 ימים לאחר ההחלמה - מתוך כ־736 אלף מחלימים. כלומר, 0.12% מהמחלימים נדבקו בשנית. ייתכן שחלקם חלו בזן שונה של הווירוס או שהוגדרו כחולים בפעם הראשונה על בסיס תוצאה חיובית שגויה. מדאיגות יותר הן תוצאות מחקר בינלאומי שפורסמו אתמול (ג') על "המוטציה הברזילאית" שמקורה בעיר מנאוס בברזיל. על פי התוצאות הראשונית של המחקר, המוטציה מסוגלת להדביק מחדש בין 25 ל-61 אחוזים מהמחלימים מקורונה ויש חשש כי המוטציה מצליחה באופן משמעותי "לעקוף" את הנוגדנים אצל המחלימים מהמחלה.
לאחרונה הוציא אמ"ן דו"ח שסקר את ההידבקויות החוזרות בווריאנטים, תוך החשש שהמחלימים בישראל יידבקו גם כן. לפיכך ההמלצה כיום היא לחסן מחלימים.
כמה זמן אחרי ההחלמה כדאי לבצע חיסון לקורונה?
משרד הבריאות אישר למחלימים להתחסן נגד קורונה שלושה חודשים ממועד ההחלמה. זאת בהמשך להמלצות ארגוני בריאות שונים בעולם, שקבעו שיש לחסן את המחלימים בין שלושה לשישה חודשים אחרי ההחלמה. החיסון ניתן במנה אחת, שמספיקה כדי "להקפיץ" את רמת הנוגדנים מעלה, ולאפשר הגנה מיטבית למשך זמן רב ככל האפשר.
מה גורם החיסון למחלימים?
החיסון משמש כ"מנת דחף" למחלימים: הוא יוצר גירוי נוסף למערכת החיסון ליצירת נוגדנים נוספים נגד הנגיף. רמת הנוגדנים אצל מחלימים עולה, אך בחלוף כמה חודשים, בשונה ממחלים למחלים, יורדת רמת הנוגדנים. החיסון גורם לתאי דם לבנים מסוג B ליצור עוד נוגדנים נגד נגיפי הקורונה, כך שנוצרת רשת הגנה מקסימלית.
מה קורה אם מתחסנים בשתי מנות אחרי ההחלמה?
משרד הבריאות מאשר בשלב זה חיסון אחד בלבד למחלימים, זאת בהתאם למחקרי יצרניות החיסון ולהמלצות ארגוני הבריאות בעולם. עם זאת, החברות דיווחו כי במסגרת הניסויים השתתפו גם נחקרים שחלו בקורונה מבלי ידיעתם וקיבלו שתי מנות חיסון, ללא כל סיכון. לפיכך, גם אם חוסנתם "בטעות" בשתי מנות לאחר ההחלמה, או לפני שחליתם ואחרי המחלה - אין בכך סכנה.
האם מחלימים מקורונה, נמצאים בסיכון?
חלק מחולי הקורונה עלולים לסבול מ"קורונה כרונית" הכוללת תסמינים ממושכים העלולים לתקוף כמעט כל מערכת הגוף. התסמינים השכיחים המדווחים בקורונה כרונית כוללים עייפות, כאבי שרירים, ערפול מחשבה או שכחה, הפרעות קשב וריכוז, בעיות עור, קשיי נשימה ופגיעה בשריר הלב. עד כה דווחו אצל המחלימים מעל 200 תסמינים אפשריים, כך שלמעשה כל סימפטום כמעט עלול להופיע, ואין לדעת מי ילקה ובאיזה תסמין.
אחרי האישור: מחלימים מקורונה מגיעים להתחסן
(צילום: שמיר אלבז, אלכס בורטמן)
מה קורה אם מחלימים לא מצליחים לחזור לתפקוד מלא, למי לפנות?
בכל בעיה רפואית יש לפנות אל רופא המשפחה. במידת הצורך, הוא יפנה אותך למרפאת מחלימי קורונה. מרפאות כאלה הוקמו במרבית בתי החולים בישראל, שם נמצאים רופאים קרדיולוגים, רופאי ריאות, נוירולוגים, מומחים לשיקום, פיזיותרפיסטים ואנשי צוות רפואי נוספים שצברו ניסיון בטיפול בחולי קורונה הסובלים מתסמינים שונים לאחר המחלה.
האם צריך לבצע בדיקות כלשהן אחרי ההחלמה?
אם החלמתם ואינכם סובלים מבעיות רפואיות או סימפטומים חריגים, אין הנחיות ספציפיות לביצוע בדיקות רפואיות כלשהן. עם זאת בכל מקרה של בעיה רפואית, יש לפנות לרופא המשפחה שיבדוק וישקול האם יש צורך בבירור רפואי.
האם מותר לחזור לפעילות גופנית?
משרד הבריאות פרסם חוזר הקובע כיצד מחלימי קורונה יוכלו לשוב ולבצע פעילות גופנית. על פי החוזר, מי שלקה במחלה קלה והחלים ללא תסמינים, יכול לחזור לפעילות גופנית. מי שלקה במחלה קלה אך עם תסמינים, צריך לגשת לרופא המשפחה או לרופא ספורט לקבלת אישור חזרה לפעילות גופנית.
מי שלקה במחלה בינונית, צריך לבצע בדיקות אק"ג, בדיקת לב במאמץ או בדיקות נוספות בהתאם להוראת הרופא המטפל לפני חזרה לפעילות, זאת מתוך החשש שהקורונה גרמה לפגיעה בשריר הלב, ובמקרה כזה פעילות גופנית מאומצת עלולה לגרור הפרעות קצב לב ואף דום לב. מי שלקה במחלה קשה שדרשה אישפוז, לא יוכל לחזור לפעילות גופנית עד לאישור מקרדיולוג ולאחר בירור לבבי מלא.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet
