לחץ הדם התקין בין גברים ונשים שונה: כך עולה ממחקר רחב היקף, שמצא כי הערכים התקינים אצל נשים נמוכים מאלה של גברים. משמעות הממצאים היא שמיליוני נשים ברחבי העולם עלולות לסבול מיתר לחץ דם מבלי לדעת זאת.
לחץ דם גבוה מכונה "הרוצח השקט" מכיוון שהוא מתפתח במשך שנים מבלי לתת סימנים, עד שכבר מאוחר מדי: לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון משמעותי לא רק להתקפי לב, שבץ מוחי ופגיעה באיברים – בשנה האחרונה נמצא שמי שסובל מיתר לחץ דם, נמצא בסיכון תמותה גבוה גם מקורונה.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת למחלות כלי דם Circulation מצא שמדידות לחץ הדם אצל גברים ונשים שונות, וכי לחץ הדם התקין אצל נשים אמור להיות נמוך יותר מהנורמה הידועה, כ-120/80 מיליליטר כספית. המספר הגבוה מייצג את לחץ הדם הסיסטולי – הלחץ בכלי הדם בעת התכווצות הלב, והמספר הנמוך הוא הערך של לחץ הדם הדיאסטולי – כשהלב מתרפה.
סכנה גם מעל 110
החוקרים בדקו את לחץ הדם של כ-27 אלף משתתפים. הממצאים הראו שאצל נשים רבות לחץ דם סיסטולי (כשהלב מתכווץ) של מעל 110 מיליליטר כספית, קשורות בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, ובהן התקפי לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי - לעומת ערכים הגבוהים מ-120 בקרב גברים.
ההשלכות של ממצאי המחקר אולי לא נראות משמעותיות, אך מבחינה רפואית הן מרחיקות לכת: לדברי החוקרים, גם כשלחץ הדם הנמדד נמוך מ-120/80, ייתכן שמדובר בתחילת סיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם בקרב נשים. "אם תוצאת הבדיקה היא מעל 110, צריך לפקוח עין", ציינו החוקרים. פירושם של הממצאים הוא שמאות אלפי נשים, ואולי אף מיליוני נשים ברחבי העולם, עלולות להימצא בסיכון מוגבר לתחילת מצב של יתר לחץ דם, כשהן כלל אינן מודעות לכך.
בישראל לא שונו ההנחיות בין גברים ונשים, ובינתיים נותר הסיווג של ערכי לחץ הדם בעינו על פי דרגות חומרה:
- ערכים אופטימליים שאינם מצריכים טיפול תרופתי: עד 120 סיסטולי ועד 80 דיאסטולי.
- מצב מקדים יתר לחץ דם: בין 120-139 סיסטולי ובין 80-89 דיאסטולי.
- יתר לחץ דם בדרגה ראשונה: בין 140-159 סיסטולי ו/או 90-99 דיאסטולי.
- יתר לחץ דם בדרגה שנייה: בין 160-179 סיסטולי ו/או 100-109 דיאסטולי.
- יתר לחץ דם בדרגה שלישית: מעל 180 סיסטולי ו/או מעל 110 דיאסטולי.
מהן הסיבות ליתר לחץ דם?
ב-90% מהמקרים הסיבה ליתר לחץ דם אינה ידועה ומכונה "יתר לחץ דם ראשוני", שעל פי ההשערות נגרם בשל נטייה גנטית.
סיבות נוספות הגורמות ליתר לחץ דם כוללות השמנה, צריכת מזון עתיר נתרן והיעדר פעילות גופנית. בכעשירית מהמקרים מדובר ביתר לחץ שניוני, הנגרם מבעיות רפואיות אחרות כמו מחלות כליה, לב והפרעות הורמונליות.
כיצד מאבחנים יתר לחץ דם?
מקובל לבצע בין שתיים לשלוש מדידות לחץ דם בשתי הזדמנויות שונות, לאחר מנוחה בת עשר דקות והימנעות של כשעה לפני הבדיקה מעישון ומצריכה של מזונות ומשקאות המכילים קפאין.
לעיתים עולה לחץ הדם בשל תסמונת המכונה "החלוק הלבן": לחץ הדם הנמדד במרפאה גבוה, אולם בבדיקה עצמית בבית הערכים הנמדדים תקינים. במקרה כזה מבצעים ניטור לחץ דם אמבולטורי - בבית המטופל - באמצעות מכשיר המורכב על הזרוע למשך 24 שעות בזמן שהנבדק מבצע פעילות יומיומית רגילה.
מתי צריך לבדוק לחץ דם?
מעל גיל 40 רצוי לבדוק את לחץ הדם לפחות פעם בשנה, במיוחד אצל אנשים עם סיפור משפחתי של יתר לחץ דם בקרוב מדרגה ראשונה.
יש לזכור ששכיחות יתר לחץ דם עולה עם הגיל: מעל גיל 70 ניתן למצוא יתר לחץ דם אף בשכיחות של מעל 40% באוכלוסיות המאופיינות בצריכת מלח גבוהה.
אילו בדיקות יש לעבור לאחר שאובחן יתר לחץ דם?
לאחר שהמטופל אובחן כסובל מיתר לחץ דם, יש צורך לעבור בדיקה גופנית מלאה ולבצע מספר בדיקות דם ושתן הכוללות תפקודי כליה, רמת נתרן, אשלגן, רמת סוכר ופרופיל שומנים בדם וכן בדיקת שתן לחלבון ולנוכחות כדוריות אדומות.
כמו כן יש לבצע בדיקת אק"ג ולעתים גם בדיקות אולטרסאונד כליות ובדיקת אקו לב. אם הבדיקות אינן תקינות, המטופל מופנה לבדיקות נרחבות נוספות.
כשכל הבדיקות תקינות - מה השלב הבא?
הטיפול הראשוני כולל שינוי באורח החיים: ירידה במשקל, הפסקת עישון, פעילות גופנית וצמצום צריכת מלח. אם מאובחן יתר לחץ דם מדרגה ראשונה, ללא סוכרת וללא כל תחלואה נוספת - ניתן להימנע בשלב ראשון מטיפול תרופתי ולנסות שינוי באורח החיים למשך מספר חודשים. אם נמצא שאין שיפור במדדים - מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי.