סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי – וגם בישראל: הוא פוגע בדרך כלל בגברים בשנות ה-70-60 לחייהם, ושכיחותו עולה עם הגיל.
קראו עוד:
מדי שנה מאובחנים בארץ 2,500-2,000 גברים עם סרטן ערמונית, כשב-2018 עמד על המספר על 2,713 חולים חדשים – 94% מהם יהודים ו-6% ערבים. בסוף אותה שנה חיו בישראל 10,396 גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית בחמש השנים הקודמות – 9,807 יהודים, 589 ערבים. נתונים אלו מעידים שמספר היהודים שחלו בסרטן זה גבוה יותר ממספרם באוכלוסייה.
שיעורי ההיארעות של סרטן הערמונית עולים באופן ברור מגיל 50 בשתי קבוצות האוכלוסייה: פחות מאחוז אחד מהמקרים מאובחנים בקרב בני 50 ומטה; עיקר התחלואה בקרב יהודים הוא בגילים 74-70, ובקרב הערבים – 75 ומעלה.
ההישרדות היחסית מסרטן הערמונית בקרב גברים יהודים שאובחנו היא 97.7%, ובקרב ערבים – 88.8%. בעבר ההישרדות היחסית הייתה דומה בקרב כולם, אבל בעוד שאצל היהודים נצפתה עלייה מובהקת בהישרדות היחסית, אצל הערבים לא נצפה שיפור דומה, כך שעם הזמן נפתח פער משמעותי בין שתי הקבוצות.
בשנים האחרונות יש חידושים טכנולוגיים רבים המשפרים את יכולת האבחון של סרטן הערמונית והטיפול בו, ולרגל נובמבר, שהוכרז כחודש המודעות למחלה, כדאי לעשות סדר וגם לשבור כמה מיתוסים. נעשה זאת באמצעות הצגת שאלות נפוצות ותשובות עליהן.
2 צפייה בגלריה
עיקר התחלואה בקרב יהודים הוא בגילים 74-70, ובקרב הערבים – 75 ומעלה
(צילום: shutterstock)
אם רמת ה-PSA שלי גבוהה מ-4 נג/מל, האם אני חייב לעבור ביופסיית ערמונית?
כן, אבל כיום הסף לבירור נמוך יותר: מומלץ שיעשה זאת כל אדם שרמת ה-PSA שלו (חלבון המופרש מבלוטת הערמונית) היא לפחות 3 נג/מל ((ננוגרם למיליליטר). הבירור כולל בדיקת דימות או בדיקות דם מתקדמות לפני החלטה על צורך בביופסיה. אמצעי הדימות שבו משתמשים הוא MRI ערמונית, שמאפשר לכרבע מהמטופלים להימנע מביופסיה ומשפר את יכולת האבחון בכך שהוא מכווין את הביופסיה לממצאים חשודים.
קיימות מספר בדיקות דם מתקדמות, שבניגוד ל-MRI, אינן מאפשרות הכוונה של ביופסיה, אבל השימוש בהן יכול למנוע מכ-30% מהגברים לעבור ביופסיה. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The New England Journal of Medicine, שילב שימוש באחת הבדיקות המתקדמות, שטוקהולם 3, שזמינה כרגע רק בשוודיה, עם MRI והראה ששילוב של השתיים לפני ביופסיה מאפשר לכמחצית מהגברים עם רמת PSA מוגברת להימנע מביופסיה.
למי מומלץ ללכת להיבדק, ומתי?
מקובל לומר שגברים מעל גיל 50 צריכים להיבדק, אבל כיום ידוע כי בדיקה ראשונה כבר בגיל 45 עד 49 היא בעלת יכולת ניבוי של התפתחות מחלה גרורתית ותמותה מסרטן ערמונית עד גיל 70. בדיקה לפני גיל 45 היא בעלת יכולת ניבוי דלה ולכן מיותרת, למעט בקרב גברים הידועים כנשאים של מוטציות בגן BRCA. לאלו מומלץ להתחיל בדיקות סקר בגיל 40. בעבר נהוג היה לחזור על בדיקת סקר מדי שנה, אולם כיום ידוע שניתן לרווח את הבדיקות ולחזור עליהן מדי שנתיים עד ארבע שנים.
רק אחוז נמוך מהחולים מוכרע על ידי סרטן הערמונית. יותר מ-85% מהגברים שמאובחנים עם המחלה במהלך חייהם הולכים לעולמם מסיבות אחרות
לאיזה רופא הולכים לביקורת, ואיך מתבצע התהליך דרך קופת חולים?
מומלץ לבצע בדיקות סקר ובירור של PSA מוגבר דרך אורולוג. לרוב ניתן לקבל הפניה לבדיקת הדם דרך רופא המשפחה, אבל מומלץ שאת המשך הבירור יבצע אורולוג המתמחה בתחום. כיום כלולות בסל הבריאות בדיקת דם ל-PSA, דימות עם MRI ערמונית וביופסיות ערמונית.
אם לאמא שלי היה סרטן שד – האם זה מעלה את הסיכוי שלי לחלות בסרטן ערמונית?
שכיחות סרטן הערמונית גבוהה יותר בקרב גברים נשאים למוטציות באותם גנים הגורמים לסרטן שד, שחלות ולבלב (BRCA1/2), ולכן גברים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן מסוגים אלו הם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ערמונית במידה שקיימת מוטציה זו. כמו כן, בנות של גבר שחלה בסרטן ערמונית נמצאות בסיכון לנשאות סרטן שד ושחלות, ולכן מומלץ לעבור ייעוץ גנטי ובדיקה של מוטציות בגנים הרלוונטיים.
חשוב לזכור שכל הזמן מתגלות מוטציות חדשות, כך שבדיקת נשאות למוטציות שנערכה לפני מספר רב של שנים אינה שוללת נשאות של מוטציה. עלות הבדיקות הללו נמוכות כיום באופן משמעותי מבעבר.
2 צפייה בגלריה
בנות של גבר שחלה בסרטן ערמונית נמצאות בסיכון לנשאות סרטן שד ושחלות
(צילום: shutterstock)
האם ביופסיית ערמונית היא פעולה כואבת?
בשנים האחרונות הוטמעה הרדמה מקומית בביופסיות, וחלק נכבד מהן מבוצעות עם הרדמה כללית בחדר ניתוח. כתוצאה מכך, לא נגרם כאב – לא במהלך הפעולה ולא אחריה.
כיצד מכוונים ביופסיית ערמונית כדי להגיע לרמת דיוק גבוהה?
בעבר ביופסיית ערמונית נעשתה בהנחיית אולטרסאונד – שיטה שמבצעת דגימה אקראית או "עיוורת" של הערמונית: אולטרסאונד אינו אמצעי דימות יעיל מספיק כדי להבחין בין רקמה סרטנית לרקמה שאינה סרטנית, ולכן לא מכווין את לקיחת הדגימה בצורה אופטימלית. כיום נהוג לבצע ביופסיית ערמונית בהכוונה של MRI, המאפשר זיהוי ממצאים חשודים לסרטן ערמונית גם כשהם קטנים ביותר (שלושה-ארבעה מ"מ). ביופסיה ללא הכוונת MRI מעלה את הסיכון לפספס זיהוי של סרטן ערמונית בכ-30%.
מומלץ לבצע בדיקות סקר ובירור של PSA מוגבר דרך אורולוג. לרוב ניתן לקבל הפניה לבדיקת הדם דרך רופא המשפחה, אבל מומלץ שאת המשך הבירור יבצע אורולוג המתמחה בתחום
האם לניתוחים של סרטן הערמונית יש השלכות משמעותיות יותר על התפקוד המיני לעומת טיפול בקרינה?
לא. מחקרים מראים שהסיכוי להתאוששות של התפקוד המיני בטווח של שנתיים אחרי הטיפול, זהה בקרב מטופלים אחרי ניתוח ואחרי קרינה. מעבר לכך, אחוז לא מבוטל של מטופלים בקרינה זקוקים לטיפול הורמונלי שניתן במקביל. הקרינה היא למעשה סירוס כימי, כך שכל תפקוד מיני מדוכא במהלכה. טיפול זה ניתן למשך שישה חודשים עד שלוש שנים, תלוי במאפייני הגידול, ובדרך כלל, התפקוד המיני מתאושש עם תום הטיפול. עם זאת, ישנם מקרים שבהם התפקוד המיני אינו מתאושש גם לאחר הפסקת הטיפול. חשוב לדעת כי מקובל כיום בניתוחי סרטן ערמונית לבצע שימור עצבי זקפה כדי לשפר את התוצאות התפקודיות.
האם רובוט ינתח אותי?
לא מדויק. אומנם, רוב ניתוחי סרטן הערמונית מבוצעים כיום בעזרת רובוט מתקדם, אך הוא לא מנתח אלא מופעל על ידי רופא מקצועי. הרופא המנתח צופה בחלל הניתוחי בעזרת מצלמה תלת-ממדית עם הגדלה ומפעיל את מכשירי הניתוח בעזרת ג'ויסטיקים. טכנולוגיה זו מאפשרת ניתוח עדין ומדויק יותר.
עד כמה סרטן הערמונית קטלני בהשוואה לאחרים?
אומנם, סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי, אבל רק אחוז נמוך מהחולים מוכרע על ידו. יותר מ-85% מהגברים שמאובחנים עם סרטן הערמונית במהלך חייהם הולכים לעולמם מסיבות אחרות.
ד"ר איתי שטרנברג, מנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית
