בשיתוף medpage
תפיחות הבטן ותחושת ריבוי גזים הן התלונות השכיחות ביותר בין סובלים מ-IBS ובמיוחד אצל נשים. תלונות אלה אפילו מהוות אחד מהקריטריונים לקביעת אבחנה של IBS. "עודף גז" יכול להתבטא בצורת רעשים בבטן, שיהוקים, פליטת גז בלתי מבוקרת וכו'. תופעות הללו מורידות בצורה משמעותית את איכות החיים ועלולים להביא לעיתים למבוכה חברתית.
מה הסיפור של גז האכילה אצל בני אדם?
כולנו מייצרים גז אשר נמצא במערכת העיכול שלנו ובכל רגע נתון אפשר למדוד ממוצע כ-200 מ"ל. אנו פולטים בממוצע מדי יום בסביבות 600 מ"ל גז בצורה בלתי מודעת, כ-8 עד 12 פעם ביום (בתנודות בין 200 עד 2,500 מ"ל ביום).
כשליש מהגז הנמצא במערכת העיכול מקורו בבליעה – שתיה, דיבור או אכיל, ובחלקו הגדול – כשני שלישים נוצרים מפירוק מרכיבי המזון שונים על ידי חיידקי המעים ובעיקר המעי הגס. הגזים העיקרים הם דו תחמוצת הפחמן, חנקן, מתאן וסולפידים האחראים על הריח של הגז שנפלט.
החומרים העיקרים שמתפרקים באמצעות החיידקים הם פחמימות – רפינוז (קטניות, כרוב, חיטה מלאה), פרוקטוז (פירות, ארטישוק, חיטה), לקטוז (חלב, שוקולד, קצפת, גלידה) וסורביטול (ממתיקים מלאכותיים למיניהם). כמו כן, עמילנים, שהם פחמימות מורכבות (תפוחי אדמה, תירס, אטריות, דברי קמח וכו').
שומנים וחלבונים מייצרים מעט גז אך חלק מתוצרי פירוק חלבונים אחראים על הריח הגז הנפלט. הרכב חיידקי המעיים שלנו הוא מאוד אינדיבידואלי – נוצר במהלך התפתחות העובר בתוך רחם אימו ומתייצב כבר בחודשים הראשונים. מחקרים רבים התפרסמו בתחום מעניין זה ורובם מציינים חוסר התאמה בין כמות הגז שנוצר ונפלט ע"י בן אדם לבין תחושת האדם לריבוי הגז ותפיחות הבטן. מילת המפתח החשובה היא "התחושה".
חולי IBS (נשים יותר מגברים) מדווחים על בטן שהיא שטוחה בשעות הבוקר ומתנפחת לקראת הערב, במיוחד לאחר ארוחות. חלק קטן מהאנשים מתלוננים על כך שהבטן בולטת מאוד, דבר היכול להופיע לפעמים תוך דקות ספורות ולהגיע לממדים גדולים דמויי הריון. במחקרים רבים ומתוחכמים אשר בוצעו במשך השנים לא הצליחו החוקרים להדגים באופן חד משמעי את הגדלת כמות הגז בחלל הבטן או ייצור מוגבר שלו אצל חולי IBS. חלק קטן מהמחקרים הראה הגדלת היקף הבטן עם תנודות במשך היום על חשבון הרפיית דופן הבטן. ייתכן שקיימת האטה מסויית בפריסטלטיקה ותנועת הגז במעי הדק. תהליך זה מושפע במידה רבה על ידי נוכחות מוגברת של שומנים בחלל המעי. למעשה, לא הוכח עד היום שיש הבדלים בכמות או הרכב הגז הנוצר במעיים של חולי IBS ואנשים ללא IBS. כמו כן, לא הוכח שכיחות יתר של תופעות אלגיה למזונות שונים בקבוצת חולים זו.
אי לכך, הבעיה היחידה שהוכחה עד היום אצל חולי IBS היא שהמעיים שלהם "מגיבים" לגז הנמצא בחלל המעי שלהם בצורה לקויה. מחקרים הראו שכאשר מחדירים לחולים גז למעי הוא מתעכב יותר במעיים וגורם לכאבים, התכווצויות ותחושת תפיחות, בו בזמן שאצל בריאים הגז עובר במהרה את המעי ומשתחרר. הסיבה ל"עיכוב" הזה של הגז במעי לא ברורה דיה עד כה ונושא זה נחקר רבות בכל העולם.
מצד שני, חולי IBS רגישים יותר לכמות נורמלית של גז במעי והם מגיבים בצורה מוגברת (כאבים, בחילה, תפיחות) בהשוואה לאנשים ללא IBS. דבר זה מצביע על רגישות יתר ויסצראלית (של איברים פנימיים) אצל חולי IBS.
ד"ר אליזה טיומניכיצד ניתן לטפל?
מבחינה טיפולית תלונה של תפיחות הבטן ותחושת ריבוי גזים אומנם שכיחה אך די קשה לפתרון. יש לבחון את כל האספקטים של הבעיה. לאלו שהם "אארופגים" (בולעי אוויר) מומלץ לאכול לאט (20 עד 30 דקות לארוחה), ארוחות קטנות יותר ולא לאכול במצבי לחץ.
עקב שכיחות גבוהה של רגישות ללקטוז (סוכר החלב) באוכלוסיה בוגרת ובמיוחד באזורנו, מומלץ לנסות להימנע מאכילת מוצרים העשירים במרכיב זה. כמו כן, לפעמים יש מקום לנסות להקטין את כמות הסיבים במזון (בקבוצת חולים המתקשה לעכל תאית).
יש לשפר את בעיית העצירות בקבוצת החולים הסובלים ממנה, דבר אשר יקטין תפיחות הבטן וריבוי גזים.
מומלץ להרבות בפעילות ספורטיבית – לפחות שעת הליכה ביום או פעילות אחרת.
קיימים תכשירים רפואיים רבים שבמקביל לכל האמור לעיל יעזרו להקל על הבעיה אצל חולי התסמונת המעי הרגיש.
ד"ר אליזה טיומני, מומחית בגסטרואנטרולוגיה ומחלות מעי. מטפלת ברפואה קונבנציונאלית ורפואה משלימה.
בשיתוף medpage
