בשיתוף מדפייג'
סרטן בלוטת התריס הוא גידול ממאיר המתפתח בבלוטת התריס – בלוטה בצורת פרפר, הממוקמת בחלק התחתון במרכז הצוואר. סרטן מסוג זה נפוץ יותר אצל נשים צעירות בגילאי 30 עד 50, אנשים שנחשפו לקרינה מייננת בעברם (כמו בפיצוץ הכור הגרעיני בצ׳רנוביל או טיפולי קרינה אונקולוגיים) ובקרב מי שיש רקע משפחתי או אלו עם תסמונות גנטיות מסוימות.
אילו סוגי סרטן של בלוטת התריס קיימים?
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של סרטן בלוטת התריס:
סרטן פפילרי (Papillary thyroid cancer) – הסוג הנפוץ ביותר (כ-85% ממקרי הסרטן), לרוב מופיע אצל נשים בגילאי 30-50, קצב הגדילה איטי ואחוזי ההחלמה והריפוי גבוהים ביותר.
סרטן פוליקולרי (Follicular thyroid cancer) – הסוג השני בשכיחותו (כ-10%), נוטה להופיע בגיל מבוגר יותר ונחשב אגרסיבי יותר מהסרטן הפפילרי.
סרטן מדולרי (Medullary thyroid cancer) – גידול נדיר יותר עם נטייה משפחתית ותורשתית.
סרטן אנפלסטי (Anaplastic thyroid cancer) – הגידול הנדיר והאגרסיבי ביותר בבלוטת התריס. סוג זה מופיע בגילאים מבוגרים יותר ומתפתח במהירות ולרוב מתגלה בשלב מתקדם ושאינו נתיח.
כיצד מאבחנים את סרטן בלוטת התריס?
במרבית המקרים הגוש הסרטני מתגלה כקשר קטן בבלוטת התריס, כממצא אקראי לחלוטין בבדיקת הדמיה אחרת כמו אולטראסאונד צוואר, CT או MRI.
לעיתים סרטן בלוטת התריס מתגלה לאחר הופעת גוש בצוואר, אך הופעת גוש בצוואר לא אומרת בהכרח שמדובר בסרטן, ואף במרבית המקרים, אין מדובר בסרטן. תסמינים המחשידים לסרטן כוללים בין היתר קושי בנשימה או בבליעה, שינויים בקול או צרידות.
אם מתגלה גוש בצוואר, ישנן מספר בדיקות שיש לבצע על מנת לברר האם הגוש סרטני. בדיקות אלה כוללות בין היתר בדיקות דם לרמות הורמוני התריס, ביופסיה המבוצעת באמצעות מחט עדינה כדי לבדוק אם יש בגוש תאים סרטניים, אולטרסאונד על מנת לאפיין את הגוש ובדיקות הדמיה נוספות לפי הצורך.
מה הטיפול בסרטן של בלוטת התריס?
הטיפול בסרטן בלוטת התריס הוא לרוב כירורגי – כריתה חלקית או שלמה של בלוטת התריס.
במרבית המקרים הגוש הסרטני מתגלה כשהוא קטן (פחות מ-2 ס״מ) ואין צורך בכריתה שלמה של כל בלוטת התריס, אלא רק של האונה הנגועה בלבד (ניתוח המכונה lobectomy).
במקרים מסוימים, למשל כאשר הגוש הסרטני גדול (מעל ל-4 ס״מ), כשבלוטות הלימפה בצוואר מעורבות בסרטן, או במקרה של סוג סרטן אגרסיבי יותר כמו הסרטן המדולרי – מומלץ לבצע כריתה שלמה של כל בלוטת התריס. חשוב לציין כי במקרים שהגידול התפשט לבלוטות הלימפה בצוואר, נעשית בנוסף גם כריתה שלהן לצד כריתה שלמה של בלוטת התריס (בתירה צווארית, Neck dissection).
במקרים מסוימים של סרטן פפילרי ופוליקולרי, עם חשד גבוה לחזרת המחלה ולאחר כריתה שלמה של הבלוטה, ניתן לבצע טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי שמטרתו להשמיד תאי סרטן שאולי נותרו בגוף לאחר הניתוח. במקרים נדירים מסוימים יש צורך להוסיף טיפולים תרופתיים ממוקדים לגידול או קרינה חיצונית לצוואר לטיפול בסרטן.
מה כוללת ההתאוששות מהניתוח?
לאחר כריתת בלוטת התריס או כריתת אונה של בלוטת התריס, ייתכן שיופיע כאב גרון זמני, כאבים בצוואר, קושי בבליעה או קול חלש. במרבית המקרים, המטופל משוחרר יום למחרת הניתוח, אך יש צורך בתקופה מסוימת של חופשה מהעבודה והימנעות מהרמת משאות כבדים או כל משימה שעלולה לאמץ את הצוואר.
לאחר הניתוח יש לעיתים צורך בטיפול הורמונלי חליפי - הן להחליף את תפקוד הבלוטה שנכרתה (כריתה שלמה), והן על מנת להוריד את הסיכוי לחזרת המחלה (הטיפולים הנפוצים הם אלטרוקסין ו-יוטירוקס).
ד"ר נעמי רבינוביץ היא רופאה בכירה במחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי שיבא תל השומר. ד"ר רבינוביץ' עוסקת באבחון וטיפול במגוון גידולי הראש והצוואר בגישה רב-מערכתית הכוללת שיתוף פעולה עם אנדוקרינולוגים, אונקולוגים, מומחים בתחום ההדמיה, פתולוגיה, קלינאי תקשורת ועוד.
בשיתוף מדפייג'
