בשיתוף מדפייג'
קשריות בבלוטת התריס הן גידולים או גושים הנמצאים בתוך רקמת הבלוטה. הקשריות נמצאות בעשרות אחוזים מבני האדם בעולם (עד כ-70% מהאוכלוסייה). קשריות אלו עשויות להיות שפירות או ממאירות (סרטניות), אך למרבה השמחה רק 5% מהן מתגלות ככאלה.
מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית קטנה, כלומר – בלוטה שמייצרת הורמונים ומפרישה אותם ישירות אל מחזור הדם. הן גידולים או גושים הנמצאים בתוך רקמת הבלוטה ונמצאים היא בצורת פרפר וממוקמת במרכז הצוואר, מתחת לגרוגרת. תפקיד הבלוטה הוא לייצר את הורמוני התריס, שממלאים תפקיד חשוב במגוון תהליכים שמתרחשים בגוף, כולל חילוף החומרים ותהליכי עיכול, וויסות טמפרטורת הגוף, מצב הרוח, ואף עוצמת הדופק וקצב הלב.
קשרית בבלוטת התריס היא גוש שנוצר מתאים של בלוטת התריס ונפוץ יותר אצל נשים. יותר מ-90% מהקשריות שמתגלות בבלוטת התריס בקרב מבוגרים אינן סרטניות, אך הן עשויות להיות סרטניות בכ-5% מהמקרים. למרות שרוב הקשריות בבלוטת התריס אינן מסוכנות, בחלק מהמקרים הן יכולות להיות סימן למחלה או לגרום להפרעות בפעילות התקינה של בלוטת התריס.
כיצד מאבחנים קשרית בבלוטת התריס?
במרבית המקרים, קשריות בבלוטת התריס מתגלות כממצא אקראי כחלק מבירור רפואי אחר ולא ניתן כלל לזהותן דרך מישוש בבדיקה גופנית. לכן, לרוב רואים את הקשרית בהדמיית CT, MRI או אולטרסאונד של הצוואר שיועדו לבדיקה אחרת.
גושים בבלוטת התריס בדרך כלל אינם גורמים לתסמינים, אך גושים גדולים עלולים להוביל לנפיחות נראית לעין או לתסמינים כגון אי נוחות בבליעה, תחושת לחץ בשכיבה, צרידות ואף קושי בנשימה. במקרים מסוימים, קשריות יכולות לייצר כמות עודפת של הורמוני תריס ולהוביל ליתר-פעילות בלוטת התריס ותסמינים כגון דופק מהיר, ירידה במשקל, רעידות ועצבנות.
מהו תהליך הבירור לאחר גילוי קשרית בבלוטת התריס?
לאחר גילוי של קשרית בבלוטת התריס חשוב להשלים בדיקה גופנית שתכלול מישוש הצוואר. בנוסף חשוב לבצע בדיקת אולטרסאונד - שנחשבת לבדיקה המתאימה ביותר להדגמת קשריות אלה, לפנות לאנדוקרינולוג ולהשלים בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס (הורמוני התריס המיוצרים בבלוטה ואלה הקשורים אליהם – TSH, T3, T4).
בדיקה גופנית והדמיה בלבד אינם מספקים בכדי לדעת אם הקשרית היא שפירה או סרטנית. לפי ההנחיות העולמיות משנת 2015 בנושא, אין צורך בניקור קשריות שנראות שפירות לחלוטין באולטרסאונד או קשריות קטנות מאוד (פחות מ-1 ס״מ).
בקשריות גדולות יותר או בעלות מראה חשוד, לצורך הערכת ממאירות נעשית בדיקה ציטולוגית (אבחון שמבוסס על נוזלי גוף שונים) שנקראת FNA (fine-needle aspiration).במהלך הבדיקה, נלקחת דגימה מהקשרית על ידי מחט דקה בהכוונתו של מכשיר האולטרסאונד. לאחר מכן, הדגימה נשלחת למכון פתולוגי להערכת מידת הממאירות של הקשרית.
תשובת הבדיקה הציטולוגית מדורגת לפי סולם מ-1 עד 6 שנקרא בטסדה (Bethesda) שמייצג את הסבירות שמדובר בקשרית סרטנית. תשובה של בטסדה 2 משמעה סבירות גבוהה מאוד כי הקשרית שפירה, ודרגת החשד עולה עם הסולם עד לבטסדה 6, שמשמעה סבירות גבוהה מאוד כי הקשרית ממאירה. כאשר מתקבלת תשובה של בטסדה 1, המשמעות היא שהדגימה לא אבחנתית ויש לחזור על הבדיקה.
כיצד מטפלים בגושים בבלוטת התריס?
לאחר בחינת כלל הנתונים כמו גיל, גורמי סיכון, תסמינים, מראה הקשר באולטרסאונד ותשובת ה-FNA, יוחלט האם יש צורך במעקב בלבד או האם צריך טיפול.אפשרויות הטיפול כוללות:
- מעקב - אם הקשרית אינה חשודה כקשרית סרטנית, ייתכן שאינכם זקוקים לטיפול בשלב זה. חשוב לבוא למעקב רפואי באופן קבוע לפי המלצת הרופא או הרופאה כדי להעריך האם יש שינויים בקשרית או בתסמינים, כאשר ביקורת תכלול בדיקה רפואית והפניה לאולטרסאונד.
- טיפול ביוד רדיואקטיבי - ניתן להשתמש ביוד רדיואקטיבי לטיפול בקשריות ספציפיות שמייצרות הורמוני תריס ביתר, או כאשר הבלוטה כולה פועלת ביתר-פעילות.
- טיפול בגלי רדיו – ניתן להקטין משמעותית קשריות שפירות שגורמות לתסמינים חסימתיים כמו הפרעות בנשימה או בבליעה, או להפרעה אסטטית. בנוסף ניתן גם לטפל בגלי רדיו בקשריות שגורמות ליתר-פעילות של הבלוטה.
- ניתוח - ניתוח להוצאת הקשרית הוא הטיפול הטוב ביותר בקשריות סרטניות, או לקשריות בחשד גבוה להיות ממאירות שלא ניתן לאבחן אותן מבלי להסיר אותן בניתוח ולשלוח למעבדה פתולוגית.
האם יש סיבוכים לגושים שפירים בבלוטת התריס?
קשריות לא סרטניות (שפירות) בבלוטת התריס לעתים קרובות אינן מצריכות טיפול כלל, ורק כ-1% מהקשריות השפירות בבלוטת התריס גורמות להפרעות בבלוטת התריס כמו יתר-פעילות, הניתנות לטיפול תרופתי ברוב המקרים.
מהם סיכויי ההחלמה של גושים סרטניים בבלוטת התריס?
סיכויי ההחלמה של גושים סרטניים בבלוטת התריס משתנים מאוד בהתאם למספר גורמים הקשורים לגידול. ברוב המקרים סיכויי ההחלמה לאחר ניתוח בידיים מהימנות, הינם גבוהים. לאחר שקלול כל הגורמים שעולים מהבדיקות, הרופא או הרופאה שלך יוכלו לתת לך סיכויי ההחלמה מדויקים יותר שמתאימים לממצאים הספציפיים שעלו מהבדיקות שלך.
מקורות:
בשיתוף מדפייג'
