בשיתוף מדפייג'
בלוטת התריס, המוכרת גם בשמות תירואיד או בלוטת המגן, היושבת בחלק התחתון והמרכזי בקדמת הצוואר, היא בלוטה אנדוקרינית המפרישה לזרם הדם הורמונים (תירוקסין וטריודותירונין) האחראים על ויסות חילוף החומרים בגוף. הורמוני התריס משפיעים על מערכות שונות בגוף, על המשקל ואף על קצב הלב.
שיעור גבוה באוכלוסיה סובל מקשריות בבלוטת התריס. מדובר בגידולים או בגושים בתוך רקמת הבלוטה, שלדברי ד"ר נעמי רבינוביץ, רופאת אא"ג ומנתחת ראש-צוואר, מהמרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ברוב המקרים הם שפירים ולא ממאירים, ורק 5% מהם סרטניים הדורשים טיפול.
לרוב קשריות בבלוטת התריס אינן מהוות בעיה בריאותית, אולם בשל החשש לקשרית סרטנית, חשוב לאבחן קשריות ולעמוד על אופיין. חלק מהקשריות מפרישות עודף הורמונים, קשריות גדולות יחסית עלולות לגרום ללחץ על איברים utu לגרום נפיחות באזור הגרון ולהפריע למראה החיצוני.
בשנים האחרונות, אומרת ד"ר רבינוביץ, הרוב הגדול של הקשרים הללו מאובחן באופן מקרי לגמרי במסגרת בדיקה למטרה אחרת של הצוואר - בדיקת MRI, CT או אולטרסאונד שמבוצע למטרה אחרת. במקרים אחרים, האבחון מתבצע בעקבות בליטה מורגשת בצוואר, אי נוחות בבליעה או לחץ, שבעקבותיה פונה המטופל לבירור רפואי.
אבחון הקשריות מתחיל בבדיקת דם להורמונים של בלוטת התריס, הפניה לרופא אנדוקרינולוג ובדיקת אולטרסאונד, שלדברי ד"ר רבינוביץ היא הטובה ביותר לצורך האבחנה ומרחיבה את המידע על מאפייני הקשרית, גודלה ומהותה. בהמשך מתבצעת ביופסיה כדי לבחון האם הקשרית ממאירה או לא, ובהתאם מחליטים על המשך הטיפול.
על דרכי האבחון והטיפולים המוצעים מרחיבה ד"ר רבינוביץ בפרק נוסף של "מישהו מטפל בך".
בשיתוף מדפייג'
פורסם לראשונה: 12:49, 03.04.24
