בשיתוף תנובה גולד
לורנס פישר (63) הוא איש עסוק מאד – הוא הייטקיסט, אבא לילדה קטנה בגן, הוא ומשפחתו מגדלים כלבה, ובשעות הפנאי שנותרות לו אחרי כל אלה, הוא עוסק בתחביב שהפך אותו למומחה עולמי - וכן, הוא מודה שהיה שמח לעוד כמה שעות ביממה.
המוטו שלו לשמחת חיים הוא לצאת ולחזור מהבית עם חיוך – אז בואו נתחיל עם סדר היום:
היום שלו מתחיל בסביבות השעה 05:30, אז הוא יוצא עם הכלבה לטיול של בוקר ולעיתים בתו בת ה-5 מצטרפת גם היא. אחר כך, כשמגיעה השעה, הוא מתארגן ולוקח את הילדה לגן ומשם מגיע לעבודה. "רק אחרי שאני רואה שנכנסה לגן, מקבל נשיקה וחיבוק, אני יוצא רגוע לעבודה", הוא אומר בחיוך.
בחמש השנים האחרונות הוא עובד בחברת VERIFONE כמנתח מערכות ומפתח, ועל אף שרבות מדובר על כך שעולם ההייטק שייך לצעירים, הוא מוכיח עד כמה הגיל הוא יתרון.
"הדימוי שיש לעניין, כאילו אין אנשים מבוגרים בהייטק, הוא שגוי", הוא אומר. הוא מעיד שאמנם הרוב הם צעירים, "אבל יש אנשים בגילנו בתעשייה ויש בזה יתרון - בגיל הזה אנחנו מביאים הרבה מאד ניסיון – הרבה ידע ארגוני, הרבה ידע מרחבי ודברים שאי אפשר ללמוד או ללמד, ואני מביא איתי הרבה ידע לא סטנדרטי בגלל שראיתי הרבה מערכות. בגילי, אני יודע איך להסתכל על דברים אחרת", הוא מעיד. "למדתי מהחיים ומהניסיון להוריד אגו – אגו זה נחמד אך לא רלוונטי, בטח בעבודה עם אנשים ומנהלים צעירים יותר".
באשר להתנהלות הפיזית, לורנס מודה שעבודה מול מחשב מאתגרת בכל מה שקשור לתנועה, אבל בכל הזדמנות שיש הוא קם וניגש לנהל שיחות עם הקולגות, שותה כוס מים ונהנה מיוגורט מועשר בחלבון.
"הייתי רוצה לעשות יותר פעילות גופנית אבל אני קם ב-5:30 בבוקר לילדה ואני צריך להגיע גם לעבודה אז כרגע זה לא יוצא לי, אבל הייתי רוצה. עד לפני ארבע שנים הייתי עושה הרבה מאוד ספורט. הייתי מרים משקולות אבל בגלל פציעה שקרתה לי נאלצתי להפסיק".
במקום העבודה יש לא מעט פיתויים הקולינריים הניצבים לפניו והוא מודה שלעיתים הוא לא עומד בהם, אבל ברור לו שלתזונה יש משמעות קריטית לחיים בריאים יותר והוא אומר: אני משתדל לאכול בריא כמה שיותר".
אנרגיות צעירות
בצד שגרת העבודה הוא, כאמור, דואג גם לשגרה הפרטית, מבחינתו לפני הכל הוא אבא. "ילדה בגיל הזה זה כיף לא נורמלי. זה אחד הדברים הכי נכונים והכי חכמים שעשינו בחיים שלנו. אני מנסה להקדיש את כל זמני הפנוי כשאני ער, לה – היא נותנת לי אנרגיה וזה מעניק לי את הרצון לעשות את הכל", הוא מעיד בהתרגשות.
אהבתו השלישית של לורנס
לקראת סופו של יום, אחרי העבודה, הבילוי עם המשפחה, ואחרי שהוא מוציא את הכלבה ומקריא סיפור לפני השינה לילדה, לורנס מתפנה לעיסוק נוסף בו הוא מומחה בעל שם עולמי – חקר בולים.
"אוסף הבולים שלי הוא משהו שאני מאד אוהב ומאד מעסיק אותי. אני חוקר בולים, בעיקר נושאים הקשורים לישראל אבל לא רק, הבולים הם כמובן רק המעטפת להיסטוריה העומדת מאחוריהם", הוא מספר.
במקביל, הוא מתחזק בלוג על הסיפורים שמאחורי הבולים וגם ערוץ יוטיוב. חוץ מזה, לורנס גם מרצה על נושא קרוב לבולים – סטראוטיפים יהודיים כפי שנשקפים בגלויות מלפני מלחמת העולה השנייה וגם מספיק לקרוא לפחות ספר אחד בשבוע. כאמור, לזמן יש גבולות אבל לידע אין.
חשוב להישאר בתנועה
עם כל העשייה הזו, לא מפתיע שהוא רוצה עוד שעות בכל יממה. "אומרים שגיל זה רק מספר, אבל אני יודע לומר שזה לא רק, למזלי יש לי הרבה אנרגיה בגלל העיסוקים שלי – העבודה, הבולים והבת שלי. הייתי רוצה לשדרג את השגרה שלי ולעסוק יותר בפעילות גופנית וגם לשים יותר לב לתזונה שלי כי אני יודע שיש לכך משמעות רבה לאיכות החיים שלי – ואני מבטיח לעצמי שאעשה זאת", הוא מסכם.
בשיתוף תנובה גולד