בשיתוף עמותת מפרקים צעירים
פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית, שמאופיינת בהתפרצויות ובתקופות רגיעה לסירוגין. מלכתחילה חשוב להדגיש שפסוריאזיס היא לא מחלה מדבקת. התסמינים האופיינים למחלה הם גרד ו'כתמים' מורמים מעל פני העור, שצבעם אדום עם קשקשת לבנה. המחלה מופיעה בצורות ופיזור שונים: השכיחה ביותר היא כאשר המחלה מופיעה באזורים שונים, למשל: על פני מפרקים, בקרקפת , בקפלי עור ובכפות הידיים והרגליים. צורה נוספת של פסוריאזיס נראית כנגעים קטנים בצורת טיפות, ונקראת פסוריאזיס טיפתי.
פסוריאזיס שכיחה במידה שווה בגברים ובנשים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אבל שכיחה יותר בין השנים 20 ל-40.
הנטייה לפסוריאזיס היא נטייה גנטית: ל-30-70 אחוזים מהחולים בני משפחה נוספים שחולים במחלה. אם אחד ההורים חולה בפסוריאזיס הסיכון לילד חולה עומד על 16%. אם שני ההורים חולים, הסיכון עולה ל-50%. בנוסף מצבים שונים תורמים להתפרצות המחלה וביניהם : טראומה (כוויות או פציעות שגורמים, לעיתים, להתפרצות פסוריאזיס באותו האזור), זיהומים כדוגמת זיהום בגרון שמקורו בחיידק סטרפטוקוקוס שגורם להופעת פסוריאזיס טיפתי, מצב נפשי ירוד משמעותית, כמו אובדן של מישהו קרוב או תאונה, עונות השנה (היעדר שמש ), תרופות מסוימות ועוד.
לא רק מחלת עור
פסוריאזיס אינה מחלה של העור בלבד. בין 5-30% מהחולים מפתחים דלקת מפרקים פסוריאטית, שמופיעה ברוב המקרים אחרי הפסוריאזיס, לפעמים לפני ולפעמים ביחד עם הפסוריאזיס.
אנחנו יודעים שמחלות דלקתיות נוספות יותר שכיחות בחולי פסוריאזיס, לרוב פסוריאזיס בדרגת חומרה קשה. למשל: קרוהן שהיא דלקת במערכת העיכול, התסמונת המטבולית (יתר לחץ דם, השמנה, נטייה לסוכרת), מופיעה אף היא . חולי פסוריאזיס בסיכון גבוה גם למחלות לב וכלי דם, בגלל דלקת של דפנות כלי הדם. הבסיס המשותף לכל המחלות הינו תהליך דלקתי.
החשיבות העצומה של המודעות
אם לא מטפלים בדלקת מפרקים פסוריאטית היא עלולה לגרום לנכות ולמגבלות בתפקוד היום יומי, ולכן יש חשיבות אדירה להעלאת מודעות למחלה. דלקת מפרקים פסוריאטית מופיעה בצורות שונות. המחלה יכולה לפגוע במפרקים הקטנים בגפיים, בעמוד השדרה, או במפרקים אחרים. עם תסמיניה הקלאסיים, נמנים: נפיחות, אודם, חום מקומי, כאב, קשיון בוקר וקושי בתזוזה. החולים מתלוננים בדרך כלל על נפיחות קשה של המפרקים בכפות ידיים, בד"כ במפרקים הקטנים, אודם מקומי וכאבים חזקים.
אבחון המחלה נעשה בעיקר בהסתמך על הבדיקה הקלינית ועל תלונות החולה, על הדמיה (לדוגמה: צילומי רנטגן), ובדיקות דם. אחרי האבחון חשוב להתאים טיפול. טיפולים שיתנו מענה לעור ובמידת הצורך למערכת שנלווית. כך למשל טיפול תרופתי שיטפל גם בפסוריאזיס העורי וגם בדלקת המפרקים.
בין הטיפולים המקובלים מצויים טיפולים מקומיים, פוטותרפיה (חשיפה לקרני שמש שמחקות את ים המלח), או שהות בים המלח שהם טיפולים לבעיות העור בלבד. טיפולים תרופתיים בכדורים או בזריקות יכולים לתת פתרון, בנוסף לעור, לבעיות נלוות כדוגמת מחלת המפרקים, הקרוהן ועוד.
טיפול רב תחומי מותאם אישית
בדלקת מפרקים פסוריאטית חשוב לטפל כל עוד המצב הפיך. אם לא מטפלים בדלקת המפרקים, החולים עלולים לסבול מעיוות ומפגיעה תפקודית עד כדי נכות. למשל: קשיון שאינו מאפשר כיפוף אצבעות ואחיזה. בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחות מואצת בתרופות הביולוגיות שמטפלות, באופן ממוקד, בתהליך הדלקתי על מרכיביו.
לפני כעשור פרופ' אלקיים, שמומחיותה ראומטולוגיה ואני שמומחית ברפואת עור, היינו חלוצות כשהקמנו באיכילוב את המרפאה הרב תחומית לטיפול בחולי פסוריאזיס עורית ומפרקית. אנחנו רואות כל מטופל ביחד ומתאימות במשותף את הטיפול התרופתי היעיל. העשייה המשותפת מאפשרת לנו להעניק טיפול יעיל שמביא בחשבון את כל הבעיות מהן סובל המטופל ובעיקר כמובן בעיית העור והמפרקים. אנחנו גם מפנות מטופלים לאנשי רפואה נוספים, כמו: תזונאית, פסיכולוגית ועוד.
הראייה הכוללת נעשית תחת קורת גג אחד ומאפשרת ראיה וטיפול בפסוריאזיס כאל מחלה רב מערכתית ומתן תשובה ספציפית לכל מטופל.
לסיום הכתבה אני רוצה לאמר לחולים:
- יש לנו הרבה טיפולים טובים ומוכחים ביעילותם ואין מקום לחיות עם פסוריאזיס כי "זו רק פריחה בעור".
- אם אתם מטופלים בטיפול שלא מספיק יעיל, תחזרו לרופאים ואל תחיו עם המצב, כי יש לנו הרבה תרופות יעילות שעומדות לרשותנו ולמענכם.
- אם אתם חולים בפסוריאזיס וסובלים מכאבים, שתפו את רופא העור שלכם, גם אם הוא לא שאל אתכם.
- מומלץ לשמור על אורח חיים בריא שכולל שמירה על משקל, לשמור על ערכים תקינים בדם, כמו: פרופיל שומנים תקין ופעילות ספורטיבית.
ד"ר חגית מץ, מומחית לרפואת עור ומין, אחראית מחקר קליני מערך רפואת עור, אחראית מרפאת פסוריאזיס ופוטותרפיה
בשיתוף עמותת מפרקים צעירים
פורסם לראשונה: 08:50, 26.01.21
