השנה שעברנו הייתה מאתגרת. עשרות מיליונים ברחבי העולם חלו בקורונה ומאות אלפים מתו מהמגפה. בניסיון לבלום אותה, השתנה אורח החיים בעולם כולו וכך למדנו והתרגלנו לחיות בריחוק חברתי ולסירוגין תחת סגרים מחמירים, תוך עבודה ולימודים מרחוק.
חולים המטולוגיים נמצאים בסיכון גבוה לתחלואת קוביד 19 קשה, בשל מחלתם וגם משום שהם מטופלים בטיפולים כימותרפיים, אימונותרפיים, השתלת מח עצם ושאר טיפולים המדכאים את מערכת החיסון. עם זאת, בשל הניסיון והידע הנצבר, יש שיפור בהישרדות חולים המטולוגיים, שלקו במחלה.
נוסף על כך, ישנם גילויים לגבי מנגנון הפעולה ההרסני של הווירוס, הקשורים לשפעול יתר של מערכת החיסון ומערכת הקרישה. גילויים אלה מאפשרים לנו לזהות את הסיכונים בשלב מוקדם, ולתת טיפול מניעתי (לדוגמה מדללי דם - שאותם מקבלים כיום כל חולי הקורונה המאושפזים).
גם במחלות ההמטולוגיות עצמן חלה התפתחות אדירה, עם הוכחת טיפול אחזקה יעיל ונוח יותר בחולי מיאלומה נפוצה (נינלארו), טיפול יעיל וקצוב בזמן (שנה) בלוקמיה לימפואידית כרונית (ונטוקלס + גזייבה) וטיפול מכוון מטרה בלימפומה מסוג T (ברנטוקסימאב). על שלוש אלה, שתוצאות המחקרים הנוגעים אליהם פורסמו בכנס ה־ASH האחרון, נרחיב כאן במוסף.
בחיבור שבין ההמטולוגיה לטיפול בקורונה, נעשה גיוס של טכנולוגיות המשמשות כיום לטיפול בלימפומה עמידה, לצורך בטיפול בקורונה קשה. כך, למשל, ניתנים תאי T ממחלימים המהונדסים גנטית כנגד חלבוני הווירוס, לחולי קורונה קשים.
בבית החולים אסותא באשדוד, נערכים כעת מספר מחקרים בתחום הקורונה. בין השאר, נערך מחקר הבודק את החיסון הביולוגי מנס ציונה (ד"ר טל ברוש, פרופ' עדי לייבה) המבוסס על השיטות הקלאסיות של ייצור חיסונים – בניגוד לחיסונים החדשים של פייזר ומודרנה.
נוסף על כך, ישנו מחקר ביוזמת ד"ר אדריאן דואק, במתן ג'קאבי בחולים עם קורונה קשה. ג'קאבי הינו מעכב של JAK2, ולמעשה עשוי למנוע את סערת הציטוקינים המופיעה בחולי קורונה קשים.
כעת, עם הגעת החיסונים לארץ, כולנו תקווה שלא נגיע למצב שבו נזדקק להגיע למצב שבו אנו צריכים לטפל בחולי קורונה קשים.
פרופ' מרב לייבה, יועצת מדעית ל- yhealth המטולוגיה. מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם בביה"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב
