בשיתוף הקרן למורשת הכותל
מסלול הגשר הגדול
(צילום: אריק מרמור)
מה הקשר בין אולם מפואר מסתורי שנמצאו בו אבנים ששימשו ככלי נשק, גשר ענק להולכי רגל ששימש גם כאמת מים, תיאטרון רומי ומקווה יהודי? כולם נפגשים מתחת לאחד המקומות המפורסמים בעולם, ממש כאן בלב לבה של ישראל.
מתחת לקיר הדמעות, הכותל, נמצאות מנהרות שהכניסה אליהן היא כמו מסע בזמן, יש אפילו מקום אחד שבו משתלבות יחד כפסיפס שלוש תקופות שבאות לידי ביטוי במבנים שנבנו זה על הריסות השני ויחד השלימו מעין מפה היסטורית של המקום המיוחד הזה.
אמת המים שסיפקה מים לירושלים 2,000 שנים, עד למנדט הבריטי
לאחרונה, אחרי חפירות ארוכות ועבודה מאומצת של רשות העתיקות וחוקריה, נחנך מסלול סיורים נוסף באתרי מנהרות הכותל בירושלים – מסלול הגשר הגדול. הגשר הוא, למעשה, חלק מאמת מים שהובילה מים מבית לחם לבית המקדש. אורך האמה 23 ק"מ, המרחק שתעברו בהליכה בקו ישר מנמל חיפה ועד לבת שלמה, או לחילופין המסלול שתעשו בקו ישר (פלוס מינוס) מהסינמה סיטי בגלילות ועד לחניון איקאה בנתניה. המסלול עצמו קצר יותר כמובן והוא מורכב מחדרים ומעברים ארוכים בין אירועים בהיסטוריה של העם שלנו.
אמת המים היא לא פחות מפלא הנדסי. היא נבנתה על ידי החשמונאים שביקשו להוביל את המים מבריכות שלמה שבבית לחם אל ירושלים. האמה עוברת דרך ארמון הנציב, משכנות שאננים והרובע היהודי. היום זה אולי ייחשב כמעשה פשוט למדי שכולל חפירות והנחת צינורות, אבל אין ספק שעבור התקופה בה הוקמה, האמה היא הוכחה לטכנולוגיה מתקדמת והיא שימשה כאחד ממקורות המים המרכזיים של ירושלים במשך כ-2,000 שנה עד ימי המנדט הבריטי. אבל לא רק ההליכה על הפלא הזה מיוחדת, כפי שמסבירה רחלי חדד, מנהלת מחלקת הדרכה בקרן למורשת הכותל המערבי.
לראות את אבני הכותל שהיו מכוסות 1,700 שנים
"ההליכה על הגשר מרגשת מאד אבל היא כולה הכנה לגילוי הגדול ביותר – חשיפת אבני הכותל המערבי שנחפר במסלול זה לעומקו. במסלול הגשר הגדול יש לנו הזדמנות לפגוש ולהרגיש אבנים מהכותל שעומדות במקום כ-2,000 שנה והיו מכוסות 1,700 שנה. עם החפירות והכשרת המסלול ניתן לראות את סיתות השוליים המרשים של אבני הכותל. זו הזדמנות ראשונית להיחשף לעבודת הארכיאולוגים לאורך השנים האחרונות ובזכות עבודה מאומצת זו יש הזדמנות לגעת באבני הכותל המערבי ולדלג בין מפלסים בגובה הקרקע, שמייצגים שכבות היסטוריות שונות.
"בגלל שהאבנים היו מכוסות הרבה זמן, הן נשמרו במצב מושלם ממש ולחזות באבן במצב כה מושלם אחרי אלפי שנים זו סיטואציה מרטיטת לב ומאד לא מוכרת ויומיומית", מסבירה חדד.
סיפורו של הגשר הוא גם סיפור פארה וחורבנה של ירושלים כולה. הגשר נהרס פעמיים לאורך ההיסטוריה – פעם בעת המצור של פומפיוס על ירושלים בשנת 63 לפנה"ס, ובפעם אחריה בחורבן בית המקדש והיציאה לגלות שבאה בעקבותיו – מאז שוקם הגשר בתקופות מאוחרות יותר כאשר המקדש כבר היה חרב.
תעלומה מתחת לאדמה: האולם המפואר והאבנים שהרסו את העיר ירושלים
במהלך החפירות האחרונות נתגלו גם מתחת לגשר מבנה מפואר ומקווה טהרה מהגדולים שנמצאו. את המבנה המואר אופפת תעלומה שטרם נפתרה באשר לשימוש שנעשה בחדר - האם באולם זה ישבו הסנהדרין או שמא שימש זה כחדר אירוח לאורחים החשובים של אותה תקופה ומה עושות בחדר אבני הבליסטראות ששימשו בהמשך להחרבת העיר ירושלים?
ההערכות הן שהמבנה המפואר של האולם הגדול נבנה על ידי יהודי ירושלים בשנת 30 לספירה לערך, כ-40 שנה לפני חורבן בית שני, בבסיסו של הגשר הגדול, שמשתרע מאזור המגורים בגבעה המערבית ועד לבית המקדש ולמרגלות הר הבית, ליד הרחוב הראשי, שהיה מלא בחנויות אותן ביקרו העולים לרגל לפני העלייה להר הבית.
לפי העדויות שנמצאו, המבנה עבר לפני החורבן כמה שינויים כשהחלל הגדול חולק לאזורים קטנים והגשר הורחב. באחד מהחדרים החדשים נבנה מקווה טהרה מהגדולים שנמצאו בירושלים מתקופה זו. לאחר החורבן המבנה נחרב חלקית ועל הריסותיו בנו הרומאים בית מרחץ גדול ומפואר.
אל המבנה המפואר מחובר היכל התקופות, שמשקף את שאירע במקום לאורך ההיסטוריה. הממצאים העתיקים ביותר בחדר הם חרסים המתוארכים למאה ה-10 לפני הספירה – ימי דוד ושלמה. הרצפה במקום היא מימי חזקיה מלך יהודה, בימי בית המקדש הראשון ובמקום יש מתקן מים חשמונאי, קיר מימי בית שני וקשתות מהתקופות המאוחרות יותר – המוסלמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית. ספר היסטוריה שלם במקום אחד.
מערכת הניקוז שממשיכה לעבוד גם אחרי 2,000 שנים
בהמשך לסיור על הגשר, מגיעים גם לאזור ובו שלושה מקוואות, שבאחד מהם יש מים עד היום. זה קרה כשבמהלך עבודות השימור נעשו קידוחים בקיר הצפוני של המקווה ומהם החלה נביעת מים הממלאה את חלל המקווה במהלך כל השנה. למרבה הפליאה, ניקוז המקווה, שגילו מעל 2,000 שנה, עדיין עובד.
הקשת האחרונה בבסיסו של הגשר הגדול, נקראת קשת ווילסון, ע"ש צ'ארלס ווילסון, אנגלי שגילה אותה בסוף המאה ה-19, וכיום משמשת אזור תפילה מקורה ברחבת הכותל.
בתקופת החפירות נגלה מתחת לקשת מבנה דמוי תיאטרון שיכול היה להכיל מעל ל-200 איש וככל הנראה שימש להופעות מצומצמות (אודיאון), או לחילופין למקום מפגש של נכבדי העם לשם קבלת החלטות בהנהגה (בוליטריון). בנייתו של התיאטרון מעולם לא הושלמה ולכן יש חוקרים הסוברים כי הוא מעולם לא היה בשימוש בפועל. יש הטוענים כי בנייתו הופסקה עקב פריצת מרד בר כוכבא.
הסיור עצמו הוא מסלול שני במנהרות הכותל והוא מאפשר, כמו הראשון, מפגש עם חלקים של הכותל הסמויים מהעין אלא שמסלול זה, יורד קומה נוספת מתחת לאדמה ומגלה עוד חלק בימיו המפוארים של הכותל המערבי בימי בית שני.
רחלי חדד מדגישה שהמסלול אינו מיועד רק למטיילים לראשונה במנהרת הכותל: "במסלול החדש של הגשר הגדול יש 2 דברים מפעימים: המבקרים החוזרים יוצאים נפעמים מהחידוש ומגודל השינוי. המקום נראה אחרת לגמרי וזו חוויה יוצאת דופן שמאפשרת למבקרים לראות שירושלים אינה מפסיקה להתחדש".
בשיתוף הקרן למורשת הכותל
