מארק צוקרברג נשוי לפרסיליה צ'אן, בת למהגרים מוייטנאם, ומעלה לפייסבוק תמונה שלו עם פמוטים דולקים וכוס קידוש בערב שבת. צ'לסי קלינטון (נוצרית מתודוסיטית) התחתנה באירוע בין-דתי עם היהודי מארק מאזוינסקי בטקס שכלל גם אלמנטים יהודיים כמו טלית וכיפה. השחקנית היהודייה מילה קוניס נשואה לשחקן הקתולי אשטון קוצ'ר, אבל ממשיכה להקפיד על ארוחת שישי בכל סופ"ש.
המודל הזה, של נישואים בין בני דתות שונות, נשמע מוזר עבור ישראלים, אבל בארה"ב הוא מקובל ומוכר מאוד בקהילות היהודיות. האם נוצר פה מודל של משפחה יהודית חדשה?
לדברי שמואל רוזנר, חוקר במכון למדיניות העם היהודי ומומחה ליהדות ארה"ב, "אין משפחה יהודית חדשה אחת, אלא משפחות יהודיות חדשות שמתפתחות להרבה מאוד דפוסים וסוגים שונים. זה מתחיל במשפחה יהודית קלאסית שבה שני ההורים יהודים, עובר דרך משפחה שבה רק אחד ההורים הוא יהודי ונגמר במשפחות שיש להן זיקה ליהדות, אבל אף אחד מההורים אינו יהודי. יש הרבה מאוד משפחות שמקיימות דפוסים יהודיים לצד דפוסים לא יהודיים, כלומר חברות גם בבית כנסת וגם בכנסייה, גם חגי ישראל וגם חג המולד ושילוב של אלמנטים מדתות ותרבויות שונות. חלקן לא יגדירו את עצמן כיהודיות אלא כיהודיות באופן חלקי, ולמעשה אופן ההגדרה הוא כבר פרסונלי ותלוי בכל משפחה".
היקף התופעה הוא עצום. לדברי רוזנר, "מחצית מבני 18 המוגדרים יהודים באמריקה נולדו למשפחה עם הורה יהודי אחד. ברור לגמרי שבית כזה הוא שונה מאוד ברוב המקרים מבית עם שני הורים יהודים. כל משפחה וההסדרים שלה. יש מקרים שבהם הורה אחד הוא דומיננטי והוא מכתיב את האופי הדתי-תרבותי של המשפחה, ויש מקרים שבהם יש מתח בתוך המשפחה. כמובן שעדיף להגיע להסדרים שמקובלים על כולם לאורך זמן, שלרוב כוללים אלמנטים יהודיים אבל גם אחרים".
איך מחליטים מה תהיה הדת של הילדים ואילו מסורות יתקיימו בבית?
"זה מאוד אינדיבידואלי - לכל משפחה יש את ההשפעות שלה. כמובן שיש גם חשיבות למשפחה המורחבת, לפעמים יש סבא דומיננטי שחשוב לו שהנכדים יציינו חגים יהודיים, או סבתא שממשיכה להכין אוכל מסורתי בחגים, וזה משפיע. יש גם חשיבות גדולה לאזור שבו המשפחה גרה. אם היא קרובה לקהילה יהודית חזקה, יש יותר סיכוי שהיא תהיה חלק ממנה באופן כזה או אחר".
במגזר היהודי בישראל, בחור פוגש בחורה, הם מתחתנים, מולידים ילדים והנה - הצטרפו לעולם עוד כמה יהודים צעירים. בארה"ב, זו כנראה הסוגיה הכי בוערת. המשפחות המעורבות למעשה מאיימות על ההמשכיות של הקהילה היהודית. האם ילדי המשפחות המעורבות יישארו יהודים? "הגבולות נמתחים", מסביר רוזנר. זה הופך את הגבול בין יהודים ללא יהודים לשטח אפור. זה אחד ההבדלים הכי דרמטיים בין יהודים בישראל לארה"ב - המשכיות יהודית. זה האתגר המרכזי של יהדות ארה"ב. אצלנו הדיון הזה לא קיים בכלל".
אחד הפתרונות הוא להכיל כמה שיותר. אם בקהילות האורתודוקסיות בארה"ב נוטים לא לקבל משפחות מעורבות, אצל הרפורמים הם בוודאי מתקבלים בברכה וכך גם אצל הקונסרבטיבים במידה הולכת גוברת. "זה ביקוש והיצע - אם אתה לא מקבל את המשפחות האלה, אתה מוותר על חצי מהמשפחות היהודיות באמריקה. אז ברור שהן מקבלות, מחבקות אותך ומשתדלות לכלול אותן באוהלה של יהדות", אומר רוזנר.
איך זה בא לידי ביטוי בבתי הכנסת?
"חל שינוי בגישה של בתי כנסת. יש היום לא מעט בתי כנסת שמתעקשים שבוועדות הכי חשובות, כמו למשל ועדת הטקסים שקובעת את סדר התפילה, יהיה חבר לא יהודי אחד כדי שייתן ביטוי לקול הלא היהודי בטקסים או כדי שקטע פוגעני יוסר מהטקסט. הם מייצרים את המנגנונים הכי משוכללים שהם יכולים כדי לאפשר למשפחות כאלה להשתתף באופן פעיל בחיי הקהילה".
אם אצל הרפורמים זה ברור שכולם בפנים, ואצל האורתודוקסים זה ברור שהמשפחות המעורבות בחוץ, התנועה שנמצאת במצוקה הקשה ביותר היא הקונסרבטיבית. "התנועה הקונסרבטיבית צריכה לחשוב על הגבולות שלה כל הזמן. הם מתלבטים, אבל הלחץ מלמטה הוא מאוד חזק. אתה לא יכול לברוח מהציבור. בסופו של דבר, הרב הוא שליח ציבור ואותו הוא צריך לשרת. הוא לא יכול להרשות לעצמו לסגור את הדלת בפני המשפחות המעורבות".
אם במשפחות המעורבות ברור לכל אחד מההורים מהי הדת שלו, עבור הילדים המצב הרבה יותר מסובך. הילדים גדלים במגוון של זהויות - מגדרית, פוליטית, מעמדית וגם דתית. לדברי רוזנר, "כל אחד מחליט באיזה אופן לעשות שימוש בזה. בראייה ישראלית, אין ספק שיש לזה השפעה גדולה עלינו. הקונפליקט בין הזהויות גורם לריחוק מישראל. זה נהיה מסובך מאוד עבורם.
"אנחנו יודעים כעובדה שאם אחוז הנישואים המעורבים קרוב ל-70% בקרב כלל היהודים – בקרב ילדיהם זה כמעט 100%. כלומר, ילד של משפחה מעורבת כמעט תמיד יתחתן עם לא יהודי".
אתה מתאר בעצם את סופה של היהדות במשפחות כאלה.
"זה אתגר לא מפוצח והמגמה כיום היא היטמעות. השאלה היא האם היהדות מחזיקה מטען תרבותי מספיק חזק כדי להמשיך. צריך לייצר מוצר אטרקטיבי - וזה מה שעושה כיום יהדות אמריקה, אבל לא בטוח שזה יצליח".
הגלישה לתחום האפור בין יהודים ללא יהודים מעלה כמו תמיד את השאלה מי הוא יהודי. לדברי רוזנר, "האבחון ההלכתי המוכר לנו רלוונטי רק בקרב המגזר האורתודוקסי. בארה"ב ההגדרה ההלכתית אינה רלוונטית יותר. גם בישראל, ההגדרה הזאת הולכת ונחלשת בקרב הציבור הכללי. מחויבות והזדהות עם היהדות או חיים יהודיים הם דברים שגוברים על ההגדרה ההלכתית, שנתפסת כצרה".
אז מה כן מגדיר יהדות בארה"ב?
"המגמה היא להציע את היהדות בעיקר כמערכת של ערכים של שוויון, דאגה לזולת ותיקון עולם ודגש על כך שזה הדבר המרכזי ביהדות. מה שנקרא פעם חזון הנביאים. שוויון זכויות, דאגה לזולת, למהגר, לעני. ממערכת של מצוות פרקטיות למצוות ערכיות. בתי כנסת בארה"ב עוסקים רבות בפעילות מסוג זה. המסר מהקהילה היהודית הוא שרוצים לייצר תחושה שרוצים לעזור, שיהודי מועיל לחברה שהוא חי בה. באמירה כללית אני יכול להגיד שבישראל יותר חשוב לעסוק ביהודים, ובארה"ב יותר חשוב לעסוק בערכים".
נוצרו בפועל יהדות-ישראלית ויהדות-אמריקנית.
"יש בעיית עומק מהותית - היהדות הישראלית והיהדות האמריקנית מפרשות באופן שונה את הזהות היהודית. האתגר הוא לא להיות דומה בהגדרה, אלא לדאוג לכך שתיווצר קומת גג משותפת לשתי קבוצות שבהכרח יהיו שונות אלה מאלה. חיבור למקורות יהודיים, להיסטוריה או לדיון תרבותי יהודי הם דברים שמחברים. התורה היא שלנו, זה משותף. ההיסטוריה היא משותפת, יש לדברים האלה ערך תרבותי משותף. ההלכה היום היא גורם מפריד ומפצל".
5 צפייה בגלריה
הקומיקאית היהודייה איימי שומר ובעלה כריס פישר התחתנו בטקס שכלל מנהגים כמו שבירת כוס
(צילום: Ap)
איפה ישראל צריכה לבוא לידי ביטוי?
"מוטלת חובה על היהודים של מדינת ישראל ועל המדינה עצמה לזכור שבאנו לפתור בעיה של העם היהודי ולא של הישראלים. צריכים במחשבתנו ובכל מעשינו לזכור את זה ולחשוב איך בכל רגע נתון הם משפיעים על העם היהודי".
אתה מרגיש שזה בא לידי ביטוי?
"אני חושב שזה בתודעה אבל לא מספיק. אכפת לנו מחיי יהודים במקום אחר, אבל זה צריך להתבטא קצת יותר בחיים הפוליטיים. אני רוצה שזה יהיה בתודעה ברמה סבירה כדי שבצמתים של קבלת החלטות, האלמנט הזה יהיה חלק מהשיקולים. אני מאמין שממשלת ישראל רגישה לזה יותר מאשר לפני 20 שנה.
"בשורה התחתונה, מי שקובע לאן הולכת יהדות אמריקה היא יהדות אמריקה. אין לנו את הכלים או היכולת לקבוע עבורם. אנחנו יכולים לעזור עד גבול מסוים - אבל זו משימה של יהדות ארה"ב לחזק את הצעירים שלה".
אז מה קורה כשערכים של תיקון עולם לא עולים בקנה אחד עם היהדות-הישראלית?
"הישראלים לא יכולים לקבל את המודל הזה. הם לא רוצים. הם חיים במקום אחר ובתנאים אחרים. אני מקווה שהמודל של היהדות האמריקנית לא יוציא אותם מהמעגל בעינינו - אבל זה תלוי כמה רחוק הם ילכו עם זה. היו בהיסטוריה פיצולים בעם היהודי שנגמרו בהיפרדות והיו קטטות שנגמרו טוב יותר. בסוף יש פער שיהיה בלתי נסבל. אנחנו לא קרובים לזה, אבל אני לא יודע אם לא נגיע לזה לעולם.
"ברגע שאתה מבין שיש בישראל יהדות ישראלית שמאוד קשורה למקום הזה ולאופי של המקום, יהדות פומבית, יהדות של מרחב ציבורי, של קידוש בשישי בערב באמצע העבודות בגשר יהודית, אז אתה מבין שיש פה פער מול ארה"ב", מסביר רוזנר, שפרסם לאחרונה (יחד עם קמיל פוקס) ספר בשם "יהדות ישראלית – דיוקן של מהפכה תרבותית" שעוסק במודל של היהדות בישראל. "זאת יהדות שרלוונטית לישראל - יהודי-ישראלי אתה יכול להיות רק בישראל. אני לא הייתי אומר שזה סימן להתרחקות, זו ההתרחקות עצמה. יהדות ישראלית מול יהדות אמריקאית – והאתגר הוא איך לשמור על הביחד".
יש אורתודוקסים בישראל שגורסים שהמדינה צריכה להשקיע רק בקשר עם יהודים אורתדוקסים בחו"ל.
"אני נגד ויתור על יהודים. כל עוד חלקנו מסכימים אני בעד הגדרה הכי מרחיבה האפשרית במסגרת הנסיבות. לא לוותר על אף אחד. מדינת ישראל לא צריכה להוציא אנשים מהעם היהודי, לא נתנו לנו את המפתחות להחליט מי נמצא ומי לא בעם היהודי".
