שתף קטע נבחר

 

בית דין רבני: נולדת מתרומת ביצית? לא תוכר כיהודי

תקדים: אם שביקשה לקבוע את מעמד בנה הקטין סורבה, בטענה שהחיסיון על זהות התורמת מונע חקירת יהדות. היועמ"ש, שצורף כמשיב בתיק בגלל המשמעות הציבורית, טען כי יש להתבסס על מרשם האוכלוסין - אך הדיינים דחו את עמדתו, בניגוד לדעת פוסקי הלכה בכירים, ודרשו: בירור יהדות לכל תורמת ביצית. החשש: ההחלטה תמנע מישראלים רבים הכרה כיהודים

בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע קבע כי קטין שנולד מתרומת ביצית לא יוכר כיהודי, אף שהאישה תורמת הביצית רשומה כיהודייה במרשם האוכלוסין. לטענת הדיינים, רישומי משרד הפנים אינם תואמים את ההלכה, ולכן יש צורך בחקירת יהדות נוספת של התורמת כתנאי לקביעת מעמדו של הילד. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה דורש לשמור על חיסיון האישה ומסרב לחשוף את זהותה, כאשר המשמעות היא כי גם בעתיד לא יוכל הקטין להוכיח את יהדותו. להחלטה החריגה של בית הדין - שהיא, ככל הידוע, תקדימית - עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על מעמדם האישי של ישראלים רבים שנולדו מתרומת ביצית ולהשפיע על נכונותן של נשים נוספות לתרום ביציות.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

 

מבחינת הרישום האזרחי במשרד הפנים, אדם שנולד מתרומת ביצית מוכר אוטומטית כבנה של האם שנשאה אותו ברחמה לכל דבר ועניין. לעומת זאת, בין פוסקי ההלכה יש מחלוקת אם מבחינת ההשתייכות הדתית - למשל לעניין נישואים בעתיד כדת משה וישראל - הוא מיוחס לאמו או לאישה התורמת. פוסקים רבים, בהם הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו, סבורים כי דת היולדת היא הקובעת בהלכה. אחרים מייחסים את הוולד לבעלת הביצית, אך בדרך כלל מסתפקים ברישומי משרד הפנים להכרה ביהדותה ולא דורשים חקירה נוספת.

 

קיראו עוד בערוץ היהדות : 

 

במקרה המדובר ביקשה אם להוציא מבעוד מועד אישור יהדות עבור בנה הקטין, על פי המדיניות המקובלת בבתי הדין הרבניים, וזאת על מנת למנוע ספקות עתידיים לגבי מעמדו האישי. היועמ"ש, שצורף לתיק בגלל המשמעות הציבורית של הנושא, וכן היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, תמכו בבקשתה, ונימקו זאת בחוות דעת משפטית והלכתית שניסחו – אך היא נדחתה.

 

היועץ טען כי ניתן להתבסס על הנתונים המופיעים במרשם האוכלוסין וכי בית הדין אינו מוסמך להורות על חשיפת פרטי התורמת המופיעים במאגר המידע של משרד הבריאות לצורך בדיקת יהדות נוספת. היחידה למשפט עברי הוסיפה כי בהינתן החיסיון המוחלט, די בכך שבעלת ביצית שמציגה את עצמה כיהודייה ומופיעה ככזו במרשם האוכלוסין על מנת לקבוע את מעמד הילד, שכן "רוב מוחלט של הסיכויים הם שהתורמת יהודייה". טענה נוספת, אותה העלה משרד הבריאות, היא כי דרישה לחקור את בעלת הביצית תרתיע בעתיד תורמות פוטנציאליות, מחשש שמא זהותן תיחשף.

 

 

הדיינים נגד היועמ"ש

אף שדיינים ופוסקי הלכה חשובים אימצו בעבר את הקו המקל, או פשוט ייחסו את הנולד מתרומת ביצית לאישה שנשאה אותו ברחמה - במקרה זה דחה בית הדין את עמדת הייעוץ המשפטי. הדיינים - הרב אליהו אריאל אדרי (ראש ההרכב), הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם הרוש – נקטו לחומרא: הם פסקו כי יהדות התורמת היא הקובעת, וטענו כי יהדות לא נקבעת על פי מרשם האוכלוסין – לא בהלכה ולא בחוק.

 

בית הדין הרבני (צילום: דוברות בתי הדין הרבניים )
בית הדין הרבני(צילום: דוברות בתי הדין הרבניים )

 

הדיינים מבאר שבע דחו את פרשנות היועמ"ש, הטוענת לחיסיון התורמת על פי החוק, כינו אותה "אבסורדית", והסבירו: "לא סביר כי המחוקק התכוון להשאיר את הילדים הנולדים מתרומת ביצית מבלי קביעה כי הינם יהודים, ומבלי אפשרות להינשא כדת משה וישראל". עוד הוסיפו, כי הרישום האזרחי כלל אינו מהווה ראיה לשיוכו הדתי של אדם, אלא מבוסס במקרים רבים על הצהרה בלבד, וממילא לא ניתן לסמוך עליו לעניינים הלכתיים.

 

בית הדין הוסיף ומתח ביקורת על היועץ, האוסר עליהם להיחשף לזהות תורמת הביצית, כאשר הדיינים מטילים עליו את האחריות על "המכשלה העלולה להיגרם לאם". לטענתם, החוק מעניק להם סמכות לעיין בכל מסמך בבואם לברר יהדות, על אף החיסיון, ו"המצופה מהיועץ המשפטי לממשלה היה כי יתייחס להצעתנו, ולפיה אימות היהדות ייעשה על ידי פסק דין מבית דין מוכר". עוד העירו: "בכל הכבוד, לא לשם כך צורף היועץ המשפטי לממשלה לתיק".

 

כחיזוק לעמדתם הזכירו הדיינים כי גם בהליך בירור יהדות של בנים מאומצים, מקבלים בתי הדין הרבניים את פרטי האם הביולוגית ומבררים את יהדותה בדרכים העומדות בפניהם - כולל מפגש עמה, והם אינם מסתפקים בפרטי הדת המופיעים לגביה במרשם האוכלוסין. "לא ברור מדוע שונה הדבר לגבי יילודים מתרומת ביצית", כתבו בהחלטתם.

 

או הפתרון המחמיר - או סגירת התיק

הדיינים מתחו ביקורת גם על חוות הדעת של היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, הגדירו אותה "מופלאה" וטענו כי "ההעלמה של פרט מהותי כמו יהדות וקביעתו על סמך רישום שאינו ראיה, אף לכאורה הינה בבחינת דין מרומה". לשיטתם, "אין ספק שהפגמים המרובים שיש בקביעת היהדות על פי מרשם האוכלוסין גורמים שתהיה חובה לברר, ולא לסמוך על הרוב".

 

הדיינים חתמו את החלטתם ב"הצעה פשוטה", שלטעמם מאפשרת הן את בירור מעמד הקטין והן את השמירה על חיסיון בעלת הביצית: האישה תפנה לבית דין רבני באזור מגוריה לשם בירור יהדות בלא לציין את מטרתו. ייקבע אדם (למשל איש משרד הבריאות) המקובל ברבנות הראשית שיאשר כי אישור יהדותה של בעלת הביצית היה לנגד עיניו, ועל סמך הצהרתו יוכר גם הילד כבן אותה הדת.

 

"בזה יוסדר מעמדם של כל מי שנולדו לאם יהודייה ולבעלת ביצית יהודייה", כתבו הדיינים בסיום, כשהם רומזים על המשמעות הרחבה שעשויה להיות לסירוב היועמ"ש להצעתם – על אחריותו. "ככל שלא תתקבל הודעת משרד הבריאות כי כך נעשה, לצערנו לא יהיה מנוס מלסגור את התיק בהעדר נתונים כלשהם על יהדות תורמת הביצית, תוך שמובהר כי העוול שנעשה לבן ולאמו גדול מנשוא".

 

"מגמה שמפוררת את עם ישראל"

יו"ר עתים, הרב שאול פרבר, המסייע לציבור במפגש עם שרותי הדת, אמר על ההחלטה החריגה: "גדולי הפוסקים הכירו בכך שניתן להסתמך על חזקת יהדות, ובמקרה זה ישנם נימוקים הלכתיים רבים להכיר ביהדותו של ילד שנולד ליולדת יהודייה מתרומת ביצית".

 

"העוול שנעשה לבן ולאמו גדול מנשוא" (צילום: shutterstpck) (צילום: shutterstpck)
"העוול שנעשה לבן ולאמו גדול מנשוא"(צילום: shutterstpck)

 

"תפקידם של דיינים הוא למצוא פתרונות הלכתיים ולהימנע ככל הניתן מלהקשות על הציבור", טען פרבר. "מציאות שבה ילד נרשם בתור 'ספק יהודי', מבלי שתהיה לו דרך לשנות זאת, אף על פי שנולד לאמא יהודייה וגדל בבית יהודי - איננה מתקבלת על הדעת. מגמת החשדנות והטלת הספקות מפוררת את עם ישראל, ומנוגדת למסורת ולהלכה היהודית".

 

מנהל עתים, עו"ד אלעד קפלן, הוסיף: "בית הדין הרבני נוקט בעמדה ההלכתית המחמירה ביותר, דורש להרחיב את סמכויותיו לחקור את יהדותם של אזרחי ישראל, ואז מתנער מאחריות, אגב אזכור כי בעקבות זאת 'העוול שנעשה לבן ולאמו גדול מנשוא'. מציאות זו איננה מתקבלת על הדעת, ומעידה על הצורך החיוני בשידוד מערכות".

 

"המשמעות המעשית של הדרישה להביא כל תורמת ביצית לחקור את יהדותה בבית דין רבני, כאשר חקירה זו עלולה להסתיים בשלילת יהדותם של צאצאיה ומשפחתה - היא הימנעות של נשים בעתיד מתרומת ביציות, או השארת אלפי ילדים במעמד של 'ספק יהודים' מבלי שיש להם כל דרך לשנות זאת. אנו רואים לאחרונה כי בית הדין הרבני בבאר שבע ממשיך להטיל ספק ביהדותם של גרי צדק, עולים וכעת גם ילדים שנולדו מתרומת ביצית. מדיניות החשדנות עלולה להגיע לכל אחד ואחת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים
השלכות קשות
צילום: דוברות בתי הדין הרבניים
מומלצים