אחד הזיכרונות החזקים ביותר שלי מתקופת השירות הצבאי הוא, באופן מפתיע למדי, דווקא לא השירות עצמו אלא היציאה לבסיס בימי ראשון בבוקר מביתו של בן זוגי דאז, שהיה אף הוא חייל באותם ימים. אמו הפרסייה הייתה יוצאת אחרינו לחדר המדרגות, ורגע לפני שדלת המעלית הייתה נסגרת הייתה נוהגת לשפוך דלי מלא במים על הרצפה המבריקה (ומובן שבהמשך גם דאגה לייבש אותה, כדי שחלילה המזל הטוב שלנו לא יגרום לאחד השכנים בבניין למזל רע).
עוד כתבות למנויים:
בפעם הראשונה שבה נתקלתי במחזה המוזר, הייתי בטוחה שדעתה השתבשה עליה. חייכתי במבוכה, וברגע שדלת המעלית נסגרה הפניתי את מבטי להוא שהיה אז בן זוגי, בניסיון להבין מה התרחש כאן כעת. "זאת ברכת הדרך בפרסית, סוג של אמונה תפלה", הוא הסביר באדישות. כמי שגדלה בבית ללא אמונות תפלות כלל, זו הייתה אחת הפעמים הראשונות שבהן נתקלתי במישהו שעושה יותר מאשר רק לדפוק על עץ במקרה הטוב, ובמקרה הטוב עוד יותר מלווה את הדפיקה בקריאות "טפו טפו טפו".
גם אם אנחנו לא באמת מאמינים באמונות תפלות, רובנו, ברגע שאנחנו מודעים להן, מתקשים להתעלם מהן. אז מה זו בעצם אמונה תפלה? ומה סוד הקסם שלה שגורם לה להיות פופולרית כל כך בקרב האנושות כולה, עד כדי כך שאנשים נורמטיביים לחלוטין נוקשים על עץ בתקווה כי הנקישה תציל אותם מכל רע? ומדוע ישנם כאלה שחוששים לעבור מתחת לסולם או לשבת בפינת השולחן? ובמה לעזאזל חטאו החתולים השחורים האומללים?
על פי ההגדרה הרווחת, אמונה תפלה היא למעשה סוג של כישוף מתובל במיסטיקה שמטרתו לספק הגנה ולמשוך אלינו את המזל הטוב, לוודא הצלחה ולדחות את העין הרעה, ובמקרים מסוימים אף להטילה על אדם אחר ולאפשר התקפה על אדם שפוגע בנו או בקרובינו.
סוד הקסם שלה, או במילים אחרות זה שהופך אותה לפופולרית כל כך גם בקרב אתאיסטים מושבעים, נובע ככל הנראה מכך שהיא פשוטה וקלה לתפעול. לרוב היא אינה דורשת תיווך של כוהן או רב, ומאפשרת למאמינים בה לבצע פעולות פשוטות בעזרת מוצרים בסיסיים כמו מלח, קפה שחור ואפילו סיכות ביטחון.
"המקור של האמונה התפלה הוא בפחד ובחוסר האונים של האדם אל מול העולם הגדול. במילים אחרות, מאז ומעולם מה שהניע את האדם לפעולה או לתגובה היה פחד מפגיעה ומכאב לא צפויים שאינם תלויים בו, ובכללם גורמים טבעיים ועל-טבעיים שאין ביכולתו להתמודד מולם", מסבירה ד"ר דניאלה גורביץ' - אתנולוגית וחוקרת תרבות, המשמשת גם כראש מחלקת הרב-תחומי במדעי הרוח ובמרכז דנגור באוני' בר אילן.
"בעת העתיקה אנשים פחדו מנקמת האלים, בימי הביניים פחדו משדים ורוחות, וכן מתקיפת חיות טרף שיצאו מהיער. העולם התחלק לשחור ולבן, והאמונה הרווחת הייתה שמה שטוב לכנסייה מביא מזל טוב וברכה למאמין, ומה שרע לכנסייה מביא למזל רע עבור האדם", היא מוסיפה. "גם כיום אנשים חוששים מכל אירוע קיצוני שחברות הביטוח ינצלו כדי להוסיף סעיף ביטוחי שמגן מפניו, ובכללן קטסטרופות לא צפויות - החל מפגעי טבע, דרך אלימות וכלה באדנית כבדה שתיפול מהגג על ראשו של אדם בדיוק כשהוא עובר ברחוב.
"הפחד לעולם יהיה בסיס מתאים להתפתחותן של אמונות תפלות, אלא שאם משנים את התיוג ומחליפים אותו בצמד המילים 'אמונה עממית', שמנותקת מהקשר רחב יותר, ניתן להסביר מדוע מאז ולעולם אנשים ייאחזו באמונות שכאלו".
אמונה עממית, מסבירה ד"ר גורביץ', היא למשל סיטואציה שבה אדם מנשק מזוזה בפתח הבית, פעולה שנתפסת כחלק ממערך דתי. "אבל אילו אותו אדם ינשק סוליה של נעל מתוך אמונה כי פעולה זו תיטיב עימו - היא כבר תיחשב כאמונה תפלה".
6 צפייה בגלריה
ד"ר דניאלה גורביץ'. ''הפחד לעולם יהיה בסיס מתאים להתפתחותן של אמונות תפלות''
(צילום: רונית וולפר)
בדומה לאמונה דתית, נראה כי תופעת האמונות התפלות מלווה את האנושות לאורך שנים רבות. מדובר, אם תרצו, במעין ביטוח אישי שפועל על סמך תחושת בטן ומאפשר לאנשים ביטחון והגנה. מבט לעבר מצביע על כך שבני האדם החלו להאמין באמונות תפלות כאשר נתקלו בתופעות טבע מסתוריות ולא מובנות. כך למשל, לפני התפתחות המדע, בני האדם התקשו להבין מהי הסיבה לכך שהשמש נעלמת בכל יום ושבה ומופיעה בבוקר שלמחרת, למה הצל מופיע רק כשיש שמש או מדוע מראות משקפות את הבבואות שלנו.
באותם ימים אנשים נטו להאמין שהבבואה המשתקפת במראה היא הנפש שלהם. ולכן למראות ולמשטחי מים המחזירים השתקפות היה תפקיד חשוב בתפיסות הדתיות של אנשים רבים. למעשה, עד היום המראות נתפסות כבעלות כוח מסתורי המשפיע על האדם, והן נזכרות בלא מעט אמונות תפלות.
"מאז ומעולם אנשים חיפשו ויחפשו סימנים ביקום שיראו להם את הדרך: החל מסדר הכוכבים ועד למציאת משמעות נסתרת בהופעתו של רצף מספרים אקראי שחוזר על עצמו (מה שמוגדר במתמטיקה כחוק הסדרות), שהוא נושא שמחבר אותנו גם לדיון הפילוסופי בעניין ההבדל בין מזל לבין גורל".
בעידן הטכנולוגי הנוכחי, זה נשמע כמעט בלתי סביר להמשיך להחזיק באמונות תפלות.
"מאז המהפכה התעשייתית האנושות עוברת תהליך של מהפכה תודעתית. בראשיתה התפתחו במערב הציניות והמחשבה הביקורתית לחומרה, ובהתאם, בהדרגה הלך וירד מספרם של ספרי הפנטזיה, ואת מקומם תפסו ספרי המדע הבדיוני. כך שכיום, כשכולנו כל כך 'חכמים' ו'מלומדים', זה כמעט מתבקש שנהיה ציניים ומתנשאים כלפי האמונות התפלות או העממיות, שנפוצות בעיקר בקרב בני (ויותר מדויק לומר - בנות) עדות המזרח - אמונות שיש להניח שרבות מהן הושפעו מהתרבות המוסלמית-ערבית שבה צמחו.
"ואולם, בשנים האחרונות, עם כל האסונות הלא צפויים שהתרחשו ומתרחשים גם כעת, אשר הותירו את מנהיגי העולם ללא תשובות, נראה כי האנושות חוזרת בצורה אינטואיטיבית לפחדים, לחוסר הוודאות הקיומית ולתחושה של אפסיות. בתקופות כאלו, אדם מבקש להיאחז במשהו, שהרי המציאות הנוכחית נראית בעצמה כמו פנטזיה לא רציונלית ומנותקת מההיגיון".
במילים אחרות, אומרת גורביץ', חיפוש אחר סימנים הוא למעשה שאיפתו של האדם לזהות משמעות שתיתן לו את הידיעה שיש השגחה וסדר, ושבאפשרותו לנהל את הכאוס אם רק יידע כיצד לצפות אותו מבעוד מועד - וכך למעשה יצליח להתגונן מפניו ואף למנוע ממנו להתקיים.
"הפעולות שאותן נשים עורכות בשם האמונה התפלה לא שונות בעיניי מחיבוק של אמא את הילד שלה לפני שהוא יוצא מהבית. זוהי פעולה שמגיעה באמונה שלמה ומתוך אהבה וכוונה טהורות, ומעניקה תחושה של הגנה וביטחון", היא מוסיפה.
סקרים שנערכו בעשור האחרון הצביעו על כך ש-30% (ויש הטוענים שהמספר האמיתי גדול בהרבה) מהישראלים מודים שהם מאמינים באמונת תפלות. 42% מתוכם אף טענו כי הם מאמינים בפירוש שיש אירועים שמשפיעים על מזלם לטובה או לרעה.
האמונות הנפוצות ביותר על פי אותו סקר הן "חמסה חמסה", "טפו טפו טפו" ו"בן פורת יוסף", שאמורים לסלק את המזל הרע. במקומות השני והשלישי המכובדים: חתול שחור כסימן מבשר רע, ונקישה על עץ (טאץ' ווד).
אף שנראה כי מרבית האוכלוסיה מחזיקה באמונות תפלות כאלו ואחרות, ישנה טענה כי האמונה התפלה יכולה לשאת עימה גם מאפיינים של כפייה טורדנית, ובמקביל אף מציעה דרכים להתמודד עימה בעזרת טקסים שונים כמו הימנעות מדריכה על סדקים במרצפות, או מנייה במילים במקום בספרות.
"למעשה, היא מעניקה למי שמאמין בה תחושת מסוגלות לשלוט לא רק בגורלו שלו, אלא בגורל עצמו, ואף מחשבה שיש ביכולתו להטות את כוחות האקראיות באמצעות נשיפה על קוביות ולקבוע את מזג האוויר על ידי לבישת סוודר. היא מסמנת ומגדירה עבור מאמיניה עולם בעל גבולות קשיחים, שבמסגרתם ניתן לקיים משא ומתן קיומי, ומספקת להם כלים להתמודדות עם הבלתי ידוע והבלתי צפוי, הסברים לרוע וחיזוקים לטוב", אומר פרופ' יוני גז, ראש התוכנית לפסיכולוגיה קלינית בגישת תרבות ומרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחוה.
איך מתייחס עולם הפסיכולוגיה לתופעת האמונות התפלות?
"הפסיכולוגים ההתנהגותיים סבורים כי האמונה התפלה (superstitious behavior) מדגימה ביצוע טקסי כלשהו, במטרה להגיע לתוצאה הרצויה שאליה שואף אותו אדם שמבצע את הפעולות הללו. הטענה היא שצמידות של התנהגויות המובילה לחיזוק חיובי כלשהו מייצרת התנהגות שנובעת מאותן אמונות תפלות, דרך מה שנקרא התניה אופרנטית (Operant Conditioning).
"דמיינו למשל שאתם רווקים, ויוצאים לדייטים רבים בניסיון למצוא את האחד או האחת. אתם עושים פעולות רבות להצלחת הדייט, בהן שימוש בבושם המתאים, בתסרוקת המתאימה, ביצירת האווירה המתאימה ועוד. למרות זאת, אתם חווים לא מעט תסכולים מכיוון שבסופו של דבר מדובר במצב שבו אין הרבה שליטה, והרבה מהדייטים מסתיימים זמן קצר לאחר שהתחילו. ואולם, אתם שמים לב שבפעמים שבהן הייתה הצלחה - זה היה זה כאשר יצאתם מהבית ברגל ימין, או שכחתם לשרוך את נעל שמאל, או לבשתם את 'תחתוני המזל' שלכם. מכאן ואילך סביר שהתנהגות זו תגבר בכל פעם שתצאו לדייט".
לדברי פרופ' גז, הסבירות שנבצע פעולות כתוצאה מאמונות תפלות עולה ככל שאין לנו שליטה בסיטואציה, וככל שנחפש יותר אחר עוגנים שיאפשרו לנו להתמודד עם הכאוס שמסביב, אפילו אם מדובר בעוגנים דמיוניים שאין כל הוכחה אמיתית כי הם עשויים לסייע.
בניסוי שנערך בשנות ה-50 של המאה ה-20, חוקרים הניחו יונים בכלוב ומדי 15 שניות הוסיפו לכלוב חיזוק בדמות מזון. בהמשך מצאו החוקרים כי כל יונה החלה לבצע סדרה של התנהגויות קבועות (להסתובב, להניע את הראש או לנקר בפינת הכלוב) לקראת הופעת החיזוק. זאת, על אף שליונים לא הייתה כל שליטה על תזמון הופעת המזון.
"למעשה, באמצעות הפעולות הללו היונים יצרו לעצמן התנהגות מסוימת שאפשרה להם חוויה של שליטה", מסביר גז. "וכמו אצל היונים, כך גם אצל בני האדם ישנו ניסיון להגיע לשליטה. זה בולט במיוחד בתחום הספורט, כאשר שחקן יורק תמיד בצד מסוים על הדשא, המאמן לועס את המסטיק הקבוע שלו והאוהדים לובשים את תחתוני המזל ביום המשחק של הקבוצה שאותה הם אוהדים".
ואכן, לספורטאים רבים יש טקסים קבועים שהם נוהגים לערוך לפני כל תחרות גדולה. באופן מפתיע למדי, מחקרים מראים שהם אכן עוזרים, כנראה של אפקט הפלצבו (מצב שבו טיפול בתרופת דמה גורם לשיפור ממשי במצב – א"ה).
כך למשל, האצנית הבריטית ג'ודי ויליאמס חייבת להתחרות כשציפורניה צבועות בכחול. האצנית האמריקנית ממוצא ג'מייקני סאניה ריצ'רדס-רוס עונדת לכל תחרות תליון בצורה של קליע שקיבלה מאימה בילדותה (משום שהיא "יותר מהירה מקליע"). בפעם היחידה שבה היא לא ענדה את התליון, היא סיימה רק במקום השלישי. כוכבת הטניס סרינה ויליאמס מביאה למגרש את כפכפי המקלחת שלה, ולאחר מכן קושרת את שרוכי הנעליים בצורה קבועה, מקפיצה את הכדור חמש פעמים בדיוק לפני ההגשה ומקפיצה אותו פעמיים בדיוק לפני ההגשה השנייה. היא רשמה הפסדים צורבים כמעט בכל פעם שלא עקבה אחר הנוהל הקבוע.
סביר להניח שהמתבונן מהצד אינו רואה את הקשר שבין צבע הלק או נוכחות הכפכפים לסיכויי הניצחון, אולם ספורטאים רבים מקפידים על ביצוע הטקסים הללו, ונשבעים כי יש להם השפעה אמיתית על ביצועיהם. ואכן, באופן מפתיע, בחלק מהמקרים נראה כי אכן יש לפעולות הללו, שנובעות מאמונה תפלה, השפעה חיובית על ביצועיהם של הספורטאים.
6 צפייה בגלריה
פרופ' יוני גז. ''הפופולריות של האמונה התפלה עולה ככל שאין לנו שליטה בסיטואציה''
(צילום: המכללה האקדמית אחוה)
"הקפדה מדויקת על נוהל קבוע בתחילת פעולה חשובה עוזרת לספורטאי להתרכז ולהתמקד בביצוע המטלה האמיתית, שהיא כמובן התחרות. התחרות עצמה היא מצב מלחיץ וגורלי, שהשליטה של הספורטאי על ההצלחה שלו בה מוגבלת, ולכן עליו להביא לביטוי את כל יכולותיו, בידיעה שגם הן עלולות שלא להספיק מול המתחרים האחרים, שנחושים לנצח בדיוק כמותו. שימוש בקמע או חזרה על טקסים קבועים מעניקים לו תחושה של שליטה במצב, ולכן עוזרים לו לשלוט טוב יותר ברגשותיו ולתפקד טוב יותר", מסביר גז.
"אם כך", מוסיף פרופ' גז, "ברור כי התנהגות של אמונות תפלות ואמונות מאגיות מפחיתה חרדה ומגבירה שליטה, והרווח של הפחתת המצוקה הוא בעל ערך רב. מכאן שאין שום סיבה אמיתית לוותר עליו במצבים של חוסר שליטה. לא בכדי אנשים דתיים, בעיקר במצבים של אי ודאות כמו אובדן ומחלות, מקיימים טקסים מאוד ברורים שמטרתם לייצר תחושת שליטה. האדם הדתי לא רואה זאת כאמונה תפלה, אלא באמת מאמין שהוא יכול להשפיע על נתיבי האל".
ובכל זאת, הפרעה אובססיבית אינה דבר חיובי, ובמקרה הזה היא מתקשרת לאמונה תפלה.
"כולנו מחזיקים בחשיבה מאגית כזו או אחרת. נכון שאצל חלק מהאנשים היא מוקצנת יותר, וגובלת בהפרעות חרדה מסוימות. ההפרעה הבולטת ביותר במקרה זה היא הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), שבה החשיבה המאגית מתבטאת בכך שאם אתנהג באופן מסוים (אלך על המדרכה כשאני דורך רק על הקווים), אצליח למנוע משהו נורא ואיום. לא פעם אנשים ממשיכים ונאחזים בסימפטום שלהם כמעין 'תעודת ביטוח', שמונעת את הסיכוי שיקרה להם או לקרוביהם משהו רע.
"אגב, בהקשר לזה מעניין לראות כיצד בעולם הסופר-רציונלי שבו שולטת המתודה המדעית, במצבים פרטיים או חברתיים של חוסר שליטה וודאות נראה עלייה בהתנהגויות של אמונות תפלות כאמצעי לפתח שליטה מדומיינת. ובכל זאת, עצה שלי: בפעם הבאה שתחשבו שאינכם יכולים לגשת לבחינה בלי גרבי המזל שלכם, חשבו היטב מה מתרחש אצלכם במוח, והבינו שאתם מסוגלים להרבה יותר ממה שנדמה לכם".
פורסם לראשונה: 10:04, 13.08.20
