התשובה לקושייה מה נשתנה הפסח הזה בבני ברק, היא: 222. זה מספר התושבים ב"עיר התורה והחסידות" שנפטרו מקורונה מאז פרוץ המגפה. לשם השוואה, בבאר שבע, עם מספר תושבים דומה, נפטרו 103 תושבים. ההבדל המהותי יותר טמון בפילוח הגילאים: בבני ברק רק 8.4% מהתושבים הם בני יותר מ-60, לעומת 20.8% בבאר שבע. בהשוואה לממוצע הארצי, התמותה של מבוגרים בבני ברק הייתה גדולה פי ארבעה ויותר.
הפסח הקודם ייזכר כסיוט לכלל העולם היהודי, אך לתושבי בני ברק הוא סיפק טראומה על טראומה: זו העיר הראשונה שבה הוטל סגר, באישור שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, ורחובותיה נמלאו אנשי צבא. זכורות במיוחד תמונות החיילים המחלקים חבילות מזון למשפחות.
הקורונה הכתה שוב ושוב
מי שניהל את העיר באותה עת הוא האלוף (במיל') רוני נומה, שנחלץ לסייע בניהול המשבר לבקשתו של ראש העירייה, הרב אברהם רובינשטיין. אבל בחלוף שנה, קשה לראות את צלקות הימים ההם. בני ברק שוב נראית הומה, טרודה, עליזה וסואנת. "זו כמובן תוצאת ההצלחה של מבצע החיסונים", אומר מני חדד, שנולד וגדל בעיר, ובחצי השנה האחרונה עומד, ביחד עם אבי בלומנטל, בראש דסק ההסברה החרדי של משרד הבריאות.
"למעט בתקופה הראשונה של הקורונה, שבה היו במגזר מי שלא הפנימו את חומרת הסכנה, פערי המידע הצטמצמו מהר מאוד", אומר חדד. "נעשה שימוש מסיבי בפשקווילים, ברכבי כריזה, מודעות בעיתונים, הודעות טלפוניות, ובעיקר הוראות ופסקי הלכה של רבנים ואדמו"רים. כל אלה הבהירו לציבור את הדרישה של משרד הבריאות להקפיד על שימוש במסכות, שמירת מרחק והקפדה על היגיינה".
אבל הוראות לחוד ומציאות לחוד: הקורונה הכתה בעיר החרדית שוב ושוב, בגלל שילוב ייחודי של צפיפות גבוהה ותושבים רבים ששייכים לזרמים הקיצוניים. אלה המשיכו לקיים שגרת תפילות, לימודים וטישים. כפי שנחשף ב-ynet, בעיר פעל אפילו מקווה לא חוקי, שאליו הגיעו לטבול בחשאי חולות קורונה.
"עם כל הכבוד להסברה", אומר חדד, "היה ברור לנו לפני תחילת מבצע החיסונים, שזה רק כלי משלים. הכלי העיקרי היה גיוס של רבנים ומנהיגי קהילות, כשלכל זרם - קרי חסידים, ליטאים וספרדים - יש מנהיגים משלו. קיימנו אינספור שיחות ומפגשים עם רבנים ומנהיגים כדי שהם לא רק יקראו בצורה ברורה להתחסן, אלא גם יעשו זאת בעצמם.
"השלב השני היה קמפיין הסברה אדיר נגד הפייק-ניוז והקונספירציות. לשם כך גייסנו מומחים של משרד הבריאות וקופות החולים, וגם עסקני רפואה מהמגזר, כדי שיסבירו שוב ושוב שהחיסון בטוח לשימוש ושלא צריך לחשוש לפגיעה בפוריות. נפגשנו עם עורכים בכלי תקשורת חרדיים כדי שהם לא ייתנו במה למפיצי המידע השקרי. בעזרת קמפיין גרילה, ולאחר שהצלחנו לחדור פנימה לאותן קבוצות, גרמנו להם לרדת למחתרת, ולמעשה פירקנו אותן. במקביל, הבהרנו שככל שיתחסנו יותר אנשים, נוכל לחגוג את פסח כהלכתו, עם קרובי המשפחה המבוגרים".
ועדיין, רק 29% מתושבי העיר התחסנו במנה ראשונה.
"נכון, אבל יש בעיר אחוז עצום של צעירים מתחת לגיל 16 שלא יכולים להתחסן. לכן, בשקלול של מחלימים ומתחסנים, המספר הוא 50%, קרוב מאוד לממוצע הארצי שעומד על 55%. לראייה, בני ברק כבר הפכה ירוקה".
הרב כהן נפגש עם הנכדים
בשנה שעברה ראיינו לקראת ליל הסדר את הרב יוסף כהן (75), מייסד הארגון הפילנתרופי "חסדי נעמי", שהסתגר אז בביתו. "אשתי שרה ואני נהיה לבד", הוא סיפר בעיניים לחות מדמעות. "אנחנו קהילת הגיל השלישי, זכינו. היינו פעם בני מלכים, השנה אנחנו כאסירים. השנה נשב בהסגר, בודדים, ונתפלל שבשנה הבאה נהיה שוב כולנו מחובקים".
הרב יוסף כהן לפני כשנה: "השנה אנחנו כאסירים"
בימים אלה הרב כהן נשמע נרגש: "יש לי 20 נכדים ו-32 נינים. לא ראיתי אותם שנה, ורק לפני כמה ימים אחת מנכדותיי התחתנה והשמחה הייתה גדולה. החתונה הייתה מצומצמת, אבל סוף-סוף ראיתי את הנכדים שלי בפעם הראשונה בשנה הזו. כל כך התגעגעתי.
"כמי שנמצא בקבוצת סיכון לא הייתי בבית כנסת כבר שנה. עברנו שני חיסונים, אני ואשתי, ומהבית שלי עשיתי הכול בשנה האחרונה: הקמתי חמ"ל בבית ומשם עבדתי. כמות האנשים ש'חסדי נעמי' תומכת בהם מאז הקורונה, קפצה ל-150 אלף בני אדם, לעומת 100 אלף בעבר. אנחנו מפעילים 45 נקודות חלוקה וארבעה מרכזים לוגיסטיים באמצעות כ-20 אלף מתנדבים.
4 צפייה בגלריה
הרב יוסף כהן ורעייתו בחתונה הנכדה לפני כשבוע. "החתונה הייתה מצומצמת, אבל סוף-סוף ראיתי את הנכדים שלי בפעם הראשונה בשנה הזו. כל כך התגעגעתי"
"העשייה התגברה וזה לא היה פשוט להפעיל את כל הארגון מהבית. לצד העשייה היו גם געגועים לשולחנות הגדולים, לצחקוקים, למגע - ולנכדים שרצים סביב השולחן ומשתובבים. ברוך ה' בפסח הזה כבר חגגנו ביחד".
פורסם לראשונה: 16:11, 25.03.21
