מלחמות, רצח רבין, פיגועים ואפילו מגיפת הקורונה לא עצרו את "בני עקיבא". תנועת הנוער שנוסדה לפני 91 שנים תקיים גם השנה את "שבת הארגון" שתחול השבת. מזכ"ל הארגון ושלושה שמילאו את התפקיד בעבר, נזכרים במשברים הגדולים, ובהחלטות המורכבות.
1973- אווירת נכאים
"דווקא בתקופה של כאוס, מבוכה, ולכאורה אובדן אמון בשלטון, להחלטה של בני עקיבא לקיים 'שבת ארגון' כסדרה, יש כוח עצום". את המשפט הנחרץ הזה אומר יוחנן בן יעקב (75), שבעבר כיהן כמזכ"ל "בני עקיבא". ולא בהקשר של מגיפת הקורונה, אלא בנוגע להחלטת התנועה לקיים את האירוע בשנת התשל"ד, 1973, מלחמת יום הכיפורים.
יוחנן בן יעקב יצוק מאבני האיתן של הארץ הזו. הוא נולד בכפר עציון. בנובמבר 1947 איבד את ביתו ואת דודו, שלמה קלפהולץ, שהיה אחד מראשוני הנופלים בקרב על גוש עציון. את אביו, יעקב, הוא איבד בד' באייר, יום בלבד לפני הכרזת המדינה.
בן יעקב גדל בשכונת גבעת עלייה שבדרום יפו, ואת את הקשר שלו ל"בני עקיבא" החל כחניך בבת ים, ולאחר מכן כמדריך וכרכז הסניף. הוא התגייס לנח"ל, ועם חבריו לגרעין"עלומים" של בני עקיבא הם הקימו ב-1966 את קיבוץ עלומים שבצפון מערב הנגב.
יום לאחר תום מלחמת ששת הימים מיהר והגיע לכפר עציון. המקום היה הרוס, אבל כעבור שלושה חודשים בלבד הוא וחבריו הקימו את הקיבוץ מחדש - ושם הוא חי עד היום. בהמשך קשר את גורלו עם "בני עקיבא", שימש כרכז מחלקת ההדרכה, כעורך ביטאונה של התנועה, "זרעים" - ובשנים 1988-1982 גם כיהן כמזכ"ל וכיו"ר מועצת תנועות הנוער.
על ההתלבטות האם לקיים פעילות לאחר מלחמת יום כיפור, הוא מספר: "לא הייתה משפחה בארץ שלא הכירה את אחד הנופלים ברמת היכרות אישית. שכן שגר קומה מעליי נהרג בצליחת התעלה. בן דוד של אמא שלי, אמיר טל, נהרג בפריצה לחרמון. אני שימשתי בשעתו רכז מחלקת ההדרכה, ובארץ הייתה אווירת נכאים. ההחלטה של מזכירות ההנהלה הארצית של בני עקיבא הייתה - מקיימים שבת כסדרה, על כל כלליה ודקדוקיה".
למה בעצם?
"הייתה בכך אמירה, לא רק שהחיים נמשכים - אלא שיש רציפות ויש אחריות להמשיך עם כל הקושי. בכל שבת ארגון מעניקים את השם לשבט החדש של הצעירים. בחרנו בשם כיסופים, שיהלום את המצב".
"באותם ימים התערער האמון במדינה, סרן מוטי אשכנזי הפגין בירושלים, ולכן בט"ו בשבט, יום יסוד הכנסת, הבאנו קרוב ל-80 קומונרים של בני עקיבא לבית המחוקקים, במטרה לחזק את האמון במדינה. היינו אורחים של מפלגת המפד"ל, ולבקשתי נפגש איתנו גם יצחק רבין" (שכעבור ארבעה חודשים יהפוך לראש הממשלה).
"באותה שנה קיימנו כמה מפעלים חשובים שנועדו, בין השאר, להוות מענה למשבר בעקבות המלחמה: קיימנו לראשונה עלייה המונית לביריה, שהפכה למפעל קבוע בתנועה. קיימנו מסע ראשון בשומרון שהיה אז ריק מיהודים ורחוק מהתודעה וההתעניינות. ערכנו מסע של מאות חניכים במסלול ארבע בירות ישראל בשומרון, והוא פתח את הדרך לפעילות יהודית ענפה בשומרון".
1982 - בשם האח
ביוני 1982 יצא צה"ל למבצע שלום הגליל, שפך למלחמת לבנון הראשונה, והארץ נקרעה בשל אובדן החיים, הנזק הכלכלי וגם פוליטית. בן יעקב, בשנתו הראשונה כמזכ"ל "בני עקיבא", החליט לקיים את מחנות הקיץ כסדרם. "טענתי שחובה להמשיך את הפעילות ולחזק אותה. ככל שהמשבר גדול, כך מקומה של 'בני עקיבא' חשוב יותר".
באוגוסט 1982, כאשר כוח של גולני נע ליד שדה התעופה בבירות, פגע טיל אויב באחד הנגמ"שים. רב"ט יצחק הירשברג בן ה-19 נהרג במקום. הוא נולד בתל אביב, היה חניך בסניף תל אביב מרכז, ובהמשך גם שימש מדריך.
דני הירשברג, שלימים יהפוך למזכ"ל "בני עקיבא" בשנים 2016-2011, היה אחיו של יצחק – ויצר קשר עם בן יעקב כדי שיסייע למשפחה לאתר את האחים שהיו אז במחנות התנועה. "לאחר ההלוויה התעקשנו שהפעילות תמשיך", בן יעקב מספר. "גם בשנה שלאחר מכן הייתה בעיה לקיים מחנות קיץ, אבל שוב התעקשנו לקיים את כל האירועים, על פי הוראות הרשויות, ומצאנו פתרונות לבעיות הקשות שהתעוררו".
1991 – חמושים במסכות אב"כ
בחורף 1991 שבו פרצה מלחמת המפרץ, וישראל היתה יעד לטילים מעירק, שימש הירשברג כרכז מחוז ירושלים. "בהנחיית משרד החינוך, התנועה החליטה לבטל את העלייה המסורתית לביריה", הוא נזכר.
"ערב קודם התקשרתי למזכ"ל התנועה דאז, אברהם ליפשיץ. אמרתי לו שלא ייתכן שברצף של עשרות שנים, תיזכר השנה הזו כשנה שבה לא הייתה נוכחות תנועתית במצודת ביריה - וחייבים לעלות. למחרת נקראו כל פעילי התנועה להעמיס על רכבם פעילים נוספים, ולהתייצב בשעה 12:00 בצהריים במצודה. זו הייתה אחת העליות המרגשות לביריה. עמדנו עם מסכות על כתפינו, ושרנו בדבקות את המנון התנועה".
1993 - פיגועים ופורים
אלחנן גלט (60) שימש כמזכ"ל בני עקיבא בשנים 1992-1996, ומכהן כיום כמנכ"ל הישיבות והאולפנות של התנועה. הוא עלה לארץ כילד, מיד אחרי מלחמת ששת הימים. אימו היתה חניכה בבני עקיבא בארה"ב, ואביו בקנדה, ולכן באופן לא מפתיע הלך הבן לסניף התנועה שבשכונת מגוריו, בית וגן בירושלים. לאחר שריכז סמינריונים ומחנות קיץ, שימש רכז מחלקת מפעלים וידיעת הארץ, ויצא לשליחות מטעם התנועה בארה"ב – התמונה גלט למזכ"ל "בני עקיבא" בשנת 1992.
בספטמבר 1993, חתם ראש הממשלה, יצחק רבין, על הסכם אוסלו ולחץ את ידו של יאסר ערפאת. "בעומק העניין זו הייתה תקופה טובה לתנועת הנוער", אומר גלט. "היה בירור הדרך, וזה דבר שיש בו פן מעשי וחיובי. היינו בעיצומו של מאבק אידיאולוגי על פינוי יישובים במסגרת הסכמי שלום. גם היחס להתיישבות בחברון הפך לנושא חשוב, אחרי הטבח של גולדשטיין במערת המכפלה ב-1994".
אבל הפיגועים הקשים של אותן שנים הביאו למתיחות ולאובדן חיים של חניכים. "לבני עקיבא יש סניפים רבים ביהודה ושומרון, ושם היתה אינתיפאדה. זו הייתה תקופה מתוחה. ליווינו משפחות של חניכים ומדריכים שחוו פיגועים, הלוויות ואבל".
התלבטתם האם לבטל פעילות?
"לא היינו בדילמה האם לקיים פעילות, אלא איך להתמודד עם תגובות מיידיות לפיגועים קשים. איך חוגגים את פורים ב-1996, כאשר בתענית אסתר היה פיגוע בדיזנגוף סנטר שבו נרצחו 13 איש. מיהרנו להוציא לחניכים חוזר שבו הצענו לפתוח פעילות באמירת תהילים ובתפילה לשלום הפצועים. קראנו להקדיש את חלק מההכנסות של שוק פורים לבנק הדם של מד"א ולמשפחות הנפגעים. ניסינו להשתדל לייצר שגרה כהתמודדות מערכתית יותר. ראינו בשגרה ניצחון על הניסיון לפגוע בנו.
1995 - רצח רבין ואצבע מאשימה
ב-4 בנובמבר נרצח ראש הממשלה, יצחק רבין. הרוצח יגאל עמיר חבש כיפה שחורה, למד בתלמוד תורה, ובהמשך בישיבה חרדית-תיכונית - אך נתפס בציבור כשייך לזרם הדתי-לאומי. שמועה טענה כי הרוצח היה חניך ב"בני עקיבא", אך לדברי גלט, למרות שהטענה נבדקה והוכחשה - את הנזק היה קשה מאוד לתקן.
"אחרי האירוע המזעזע של רצח ראש הממשלה, מצאנו את עצמנו במתקפת האשמות חריפות, גם מצד גורמים פוליטיים ואישי ציבור. הרב יהודה עמיטל פרסם עם א. ב. יהושע מכתב שבו דרש וציפה מאיתנו 'תהליך היטהרות עצמית של המחנה'. בכנס שנערך אז בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, הוא חזר על הדברים. עם כל הכבוד וההערכה אליו, אמרתי: 'כולנו מזועזעים, כולנו עושים בדק בית, אבל זה הזמן לחזק את הנערים והנערות, ולא להאשים אותם בדבר שאין להם שום קשר אליו. יגאל עמיר הוא לא מביתם. הם מזועזעים וזקוקים לחיזוק ולא להאשמה".
איך הגבתם לטענות על הסתה?
"בפסח התשנ"ה, חצי שנה לפני הרצח, הגיעו להנהלה הארצית 300 פעילים מכל הסניפים, תחת הכותרת 'אחים בבניין - אחים במחלוקת'. ב-9 בנובמבר, ארבעה ימים אחרי הרצח, כתבתי בין השאר: 'לאחר האונס הנורא שהתגלה בשומרת, לא נאמר שכל הקיבוצניקים אנסים'".
זה לא עזר.
"עובד צור, ששימש באותה תקופה מזכ"ל 'הנוער העובד והלומד', קרא לנו: 'קבלו עולה של דמוקרטיה ועשו חשבון נפש על התנהגותכם לפני הרצח'. כינסתי 250 פעילים בתנועה, ציידנו אותם בערכה של לקט רעיונות לפעילויות בעקבות ההתנקשות. הם עברו בין כל הסניפים ונתנו שיחות לכל חברי חבריא ב' (השכבה הבוגרת). המסר היה 'אחדות ולא אחידות'. חברי התנועה יכולים לזקוף ראש מורם על היותם חלק ממשפחת הציונות הדתית. ברור שהמעשה הוא דבר חריג, ואיננו מייצג את דרכנו החינוכית, ואסור להיתפס להכללות".
2014 - מוכרחים להמשיך לנגן
בחודשים שבין חטיפת שלושת הנערים ומבצע "צוק איתן" שימש דני הירשברג כמזכ"ל "בני עקיבא". "רבים מהנופלים בקרבות היו בוגרי התנועה", הוא מספר, "וההתלבטות לגבי המשך הפעילות הייתה גדולה. זכור לי הלילה שבו קיבלתי את ההודעה נפילתו של נתן כהן הי"ד מסניף מודיעין. אחותו שהתה באותה עת במחנה עבודה בבקעה. התבקשתי להגיע לשם ואני זוכר את המפגש הכאוב עם חבריה וחברי הסניף שהכירו היטב את נתן.
"באחד הלילות התקבל דיווח על טיל שנורה לכיוון ירושלים. לאחר התייעצות עם חדר מצב פונה מחנה הרא"ה מיער שלמון בשעת לילה מאוחרת, והאווירה בפעילות הקיץ הייתה טעונה ביותר - איך ממשיכים לנגן גם בשעות קשות?"
2020 - מסע סוכות באינטרנט
המזכ"ל הנוכחי של "בני עקיבא" הוא יאיר שחל, מי שהיה חניך שבט "ברמה" בסניף פרדס חנה. בתקופת ההתנתקות היה רכז מחוז הדרום של התנועה, שכלל כבר את סניפי גוש קטיף.
בשנה האחרונה שיתקה מגפת הקורונה כמעט לחלוטין את פעילות תנועות הנוער בישראל. בסוכות האחרון קיימה "בני עקיבא" מסע באינטרנט. "ההתלבטות המרכזית שלנו הייתה איך לפעול, ולא האם לפעול", מסביר שחל. "כך היה במסעות פסח, כך היה בפעילות הקיץ ובסוכות - וכך לגבי חודש הארגון.
"כשבחרנו את הנושא לשנה זו, באמת הרגשתי שהכותרת 'קול קרא והלכתי', מאתגר אותי ואת כל התנועה בשאלה מה הקב"ה משמיע לנו במשבר העולמי הזה, מה אנחנו צריכים לבחור לעשות, ואיך לייצר דבר חדש מתוך משבר הקורונה.
"התלבטתי איך נצליח לקיים חודש ארגון וירטואלי, איך נצליח לייצר אווירה למרות שאין ולא יהיו המיפקדים הענקיים וסעודות השבת המשותפות. אך התביעה מאתנו היא להמשיך אחרת ולייצר דרכים חדשות לדרך ישנה - דרך תורה ועבודה".
