בצל ההסלמה: זה מצב הקהילות היהודיות בבחריין ובמרוקו
(צילום: אסף חן)
כשהתותחים רועמים בישראל, ההדים נשמעים גם הרבה מחוצה לה – ובקהילות היהודיות מדווחים על עלייה חדה בתקריות אנטישמיות. במדינות ערב ובתוכן אלו שזה מקרוב נחתמו עימן הסכמי השלום, מעדיפים היהודים לשמור על פרופיל נמוך בימים אלה. "אנחנו מאוד משתדלים לא לדבר על המצב", מספר מכלוף אוחיון מהקהילה היהודית במרקש, מרוקו. "יש תחושה של אי נעימות".
בריאיון לאולפן ynet הוא מספר על שקט יחסי כלפי חוץ, אך סערות כלפי פנים: "השכנים מנסים להתייחס למצב, ושואלים אותנו כל מיני שאלות, אבל אנחנו מאוד-מאוד נזהרים כאן לא להתייחס לנושאים האלה ולא לפתח איתם שיחה על זה, כי אחר כך אתה לא יודע לאן זה יוביל", הוא מסביר. "משתדלים שלא להיכנס איתם לדברים האלה כי זה פוגע באיזשהו מקום במרקם היחסים המצוין שקיים בינינו לבינם".
"לא רוצה לבלוט"
הוא מתאר את הגברת השמירה על בית הכנסת והמוסדות היהודיים, וגם הצנעה של סממנים חיצוניים. "מעל לכיפה שאני חובש דרך קבע, אני שם כובע", הוא אומר. "אני לא רוצה לבלוט או לעורר שדים רדומים".
אברהם נונו, ראש הקהילה היהודית של בחריין, מדבר על שגרה מוחלטת בקהילה. "יש לנו אינטרגציה מלאה", הוא אומר, בריאיון לאולפן ynet. "אנשים יודעים שאני יהודי, הם יודעים איפה אנחנו גרים, והם לא רואים אותנו בשום אור אחר - אנחנו פשוט בחריינים בשבילם. אנחנו מנהלים את שגרת חיינו בצורה רגילה, לא צריכים אבטחה או משהו בסגנון, ובקרוב נקבל ישראלים שמבקרים בבחריין", הוא מתייחס לפתיחת הטיסות הישירות למדינה בתחילת חודש יוני, ומבטיח כי הקהילה היהודית כבר ערוכה לארח ישראלים בחגי תשרי עם אוכל כשר ובית כנסת חדש.
באופן נדיר ביחס למתרחש במקומות אחרים בעולם, מספר נונו כי המלחמה שהכריז חמאס על ישראל לא משפיעה על חיי הקהילה היהודית "בשום צורה", כדבריו. "אנחנו חלק מהחברה הזאת. הם לא מסתכלים עלינו כעל זרים, ומעולם לא הסתכלו עלינו כעל זרים, אז אין להם שום בעיות איתנו".
