פיילוט הצמיד האלקטרוני כחלופה לבידוד במלונית לשבים מחו"ל כבר כאן, והוא מעורר דילמות משפטיות ואתיות. אבל עם כל הכבוד לחשש מפגיעה בפרטיות – יש משוכה נוספת, לא פחות קריטית, בדרך להצלחת הניסוי. רבנים ופוסקי הלכה דנים בימים אלה האם מותר להשתמש בצמיד בשבת, ובמשרד הבריאות מבינים כי אם התשובה תהיה שלילית מדובר בפתרון חלקי בלבד שלא נותן מענה לציבור גדול של מבודדים – חרדים, דתיים ומסורתיים - וממילא אינו מעשי.
הסוגיה כבר נמצאת על שולחנם של הרבנים הראשיים לישראל, ואתמול (יום ד'), יממה לאחר שהפיילוט יצא לדרך, הגיעו נציגי SuperCom - החברה המספקת את הצמידים - אל משרדי המכון ההלכתי-טכנולוגי צומת שביישוב אלון שבות, על מנת להציג לרבנים ולמהנדסים המומחים לנושא את מנגנון הפעולה של המכשיר. אלה צפויים לקבוע כבר בימים הקרובים האם הוא גורם לחילול שבת, ואם כן – להמליץ על התאמות שיכשירו אותו לשימוש שבעה ימים בשבוע.
הבעיה העיקרית בצמיד האלקטרוני נובעת מכך שהוא משדר את מיקומו, ולמעשה כל תזוזה של האדם גורמת באופן ישיר ומיידי לפעולה חשמלית או סלולרית האסורה בשבת. במקרה זה לא ניתן להצדיק את השימוש בצמיד בטענה של פיקוח נפש, שהרי החלופה – בידוד במלונית ללא צורך במכשיר – בטוחה באותה מידה, ואינה מסכנת חיים.
מנסים ללמוד מסוגיית האסירים
בדרך לפתרון ייבדקו המומחים באיזו שיטה מזהה הצמיד את מיקומו. אפשרות אחת, המקובלת במקרים דומים, היא סנכרון עם מכשיר טלפון הנמצא בבית, ואז הדיווח על שינוי המיקום לא נעשה בכל תזוזה אלא רק ביציאה מהטווח שהוגדר כמקום הבידוד. במקרה זה, כל עוד אין הפרה של ההנחיות, השימוש בשבת יהיה מותר.
לעומת זאת, אם הזיהוי הוא בטכנולוגיית GPS, אפשר שרמת הרגישות של הצמיד גבוהה, וכל תנועה של היד גורמת לפעולה אסורה, ובמצב כזה מתעוררת מחדש הדילמה ההלכתית.
הפתרון נעוץ, ככל הנראה, בכך שלאדם העונד את הצמיד האלקטרוני אין שום עניין בשידור המידע בשבת, כך שגם אם הדבר קורה כתוצאה ישירה של המעשה שלו – ייתכן שהדבר יהיה מותר. כך, למשל, מתייחסים פוסקים רבים לדילמה האם לצעוד במקום שבו יש חיישן מזהה תנועה הגורם לסגירת מעגל אלקטרוני. אם האדם רוצה בתוצאה המתקבלת (כמו בפתיחת דלת חשמלית) – הדבר אסור, אך אם אין לו עניין בה (למשל, תאורה שנדלקת בגללו אך איננה חשובה לו) - מותר. במקרה של בידוד ניתן לומר שהאדם אף מתנגד לדיווח המיקום, ואז המצב קל עוד יותר.
הסוגיה ההלכתית-טכנולוגית הזו איננה חדשה, והיא מעסיקה גם אסירים שומרי שבת היוצאים מבתי הכלא לחופשות בבתיהם, כשאזיק אלקטרוני על גופם. כאמור, אם זיהוי המיקום נעשה באמצעות חיבור לטלפון - השימוש יהיה מותר, אך כאשר מדובר בטכנולוגיית GPS, הדבר מורכב יותר.
במקרים הללו גם לא תמיד ניתן לומר שלאדם הנושא עליו את האזיק אין עניין בשידור המידע, שכן בשונה ממחויבי הבידוד, האסירים זכאים בדרך כלל ל"חלונות" – פרקי זמן המוגדרים מראש שבהם מותר להם לצאת מן הבית בזמן החופשה (למשל, לחתונה של קרוב משפחה או לבית הכנסת). מכיוון שהם נדרשים לשוב הביתה בזמן שנקבע להם, הדיווח הוא אינטרס מובהק שלהם, כדי שהיציאה לא תיחשב להם להפרה. זו הסיבה לכך שרבנים רבים ממליצים לאסירים בחופשה לא לצאת כלל בשבת – ואף לא לתפילה בציבור.
פשוט תקפידו
לסיכום: אם זיהוי המיקום של המבודד נעשה באמצעות סנכרון בין הצמיד האלקטרוני למכשיר הטלפון (נראה שזו השיטה המקובלת, והדבר נבדק כעת על ידי מומחי ההלכ-טכנולוגיה), הרי שרק יציאה מהבית והפרה של הבידוד תגרום לדיווח. במקרה כזה, גם חילולי השבת של השוטרים או הפקחים שיוזעקו למקום יהיו על אחריותו של מחויב הבידוד.
מסקנה: אם הסגולה הכי גדולה לפרנסה היא לא השתטחות על קברי צדיקים, אלא פשוט יציאה לשוק העבודה - אז הפתרון הישר והנכון ביותר לדילמת השימוש בצמיד אלקטרוני בשבת איננה בלוליינות הלכתית, וגם אין צורך בהתייעצות עם ג'ונתן פולארד. די בפטנט חדשני אחר: הקפדה על הנחיות הבידוד.
- ייעוץ: הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת; הרב יקותיאל יהודה ויזנר, לשעבר רב שירות בתי הסוהר