כל הארץ גועשת ורועשת סביב פסק הדין של בג"ץ, שקבע כי יש להכיר בגיורים המבוצעים על ידי רבנים לא-אורתודוכסים המבוצעים בישראל. אלה מגנים ואלה משבחים, וכרגיל בפולמוסים מהסוג הזה, המלל המתרבה לא תורם להבנת הנושא. אדרבה, הדיונים והנוסחאות המופרחות לכל עבר, מפספסות נקודות חיוניות להבנת ההשלכות של פסיקת בג"ץ.
ההיסטוריון פרופ' יעקב כ"ץ (1904-1998), שהיה גם רקטור האוניברסיטה העברית, נחשב לגדול חוקרי ההיסטוריה היהודית המודרנית. במרכז מחקרו עמדו השפעות האמנציפציה על היהודים והיהדות והתגובות המגוונות לה - התבוללות, ציונות, רפורמה ואורתודוכסיה. דיוניו סביב נושאים אלה הביאו אותו להתייחס תכופות לשאלת הקיימות של העם היהודי ושל היהדות. מסקנתו הייתה עקבית, והוא חזר עליה פעמים רבות בכתב ובעל-פה.
כ"ץ טען נחרצות שהעם היהודי מעולם לא התפלג סביב שאלות של אמונה, שמירת מצוות (או חוסר שמירת מצוות), פוליטיקה או כל גורם אחר. ענף נחתך מאילן העם היהודי אך ורק סביב אי הסכמה בסוגיית מיהו יהודי.
אלה שלא הסכימו שיהודי מוגדר כבן או בת לאמא יהודייה, או שנתגייר כהלכה - פרשו סופית מהעם. זאת הסיבה שגרמה ליציאתם של הנוצרים היהודים, הקראים (מחוץ למצרים), השבתאים ועכשיו (לצערנו) יהודים רבים מדי בתפוצות.
ומה יהא על הדורות הבאים
נציגי הזרמים הלא-אורתודוכסיים טוענים שאסור לפסול צורות שונות של יהדות, או לקפח את חופש הבחירה של אף אחד. אולם גיור איננו רק עניין של בחירה אישית. יש לו השלכות קיומיות על העם היהודי כולו, ועל הדורות הבאים.
ג'פרי וולףטליה דריסמן וולףאינני כופר בזכותו של כל יהודי לבטא את יהדותו כפי שהוא רוצה (תוך חילוקי דעות ענייניים). אף אחד לא שולל את יהדותו של יהודי רפורמי או קונסרבטיבי שנולד לאימא יהודייה (והם עדיין הרוב). ואולם חייבים לזכור שהאחדות והלכידות הלאומית-שבטית שלנו, היא שמבטיחה את החוסן הלאומי שלנו. היכולת להתחתן האחד עם השני, ולזרום הלוך ושוב במנעד היחס למסורת - היא מרכיב מרכזי של אותה אחדות, ודווקא כל אלה עלולים להיפגע אנושות בעקבות פסיקת בג"ץ.
הציבור היהודי במדינת ישראל לא יכול להרשות לעצמו פילוג שכזה. יש דרכים מקובלות מבחינה הלכתית אחראית להנגיש את ההצטרפות לעם ישראל לפי התורה, ובקידומן ואימוצן אנו חייבים לפעול (והמתנגדים בקצוות יצטרכו להתמודד עם זה). אחרת, אנחנו עומדים בפני איום ממשי של התפרקות המרקם של החברה היהודית במדינת ישראל.
- הכותב הוא מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן והוסמך לרבנות בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ניו-יורק).
