איציק אורלב אמר "לא" להילולה במירון. הוא הוזמן לשיר על הבמה הכי נחשקת, לכאורה, בהילולה הגדולה בעולם – אך העדיף להתרחק מהצפיפות. במקום זה הופיע על במת ל"ג בעומר באור עקיבא, אבל הכול הרגיש לו הפוך. "מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם מאוד מסודר, צריך רפרטואר, אני יודע מה אני הולך לשיר. אבל בהופעה הזאת אמרתי למנהל המוזיקלי: תקשיב, אני לא יודע מה אני הולך לעשות, וזה לא לגיטימי אצלי".
בתוך השמחה הגדולה, כשההופעה עמדה כבר לפני סיום והמשטרה בקשה לסגור אותה – הרגיש אורלב לפתע עצבות. "אמרתי לשוטרים, יש לי משהו שאני חייב לשיר, משהו שלא תכננתי, משהו שלא חשבתי שאני הולך לשיר. ביקשתי מהקהל לשיר את המילים 'ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה'".
השיר, הנחשב לאחד משירי הנשמה החסידיים המרגשים, מדברים על האמונה באל במצבי קושי. "אנחנו שרים את השיר הזה, ואני מרגיש שאני חוזר עליו - ופתאום זולגות הדמעות, ואני לא מבין מה אני רוצה מעצמי. ושוב המשטרה מסמנת לי לסיים, כי אם לא אקנס, והמנהל, עולה על הבמה – ואני מבקש, עוד שיר אחד. ואז אני שיר את 'אני מאמין', ובקהל בכיות".
בשלב הזה אין לו או למישהו בקהל מושג על העומד להתרחש בתוך זמן קצר במירון. "סיימתי ויצאתי החוצה, ופתאום אנחנו מקבלים מידע על האסון. והבנתי מה זה כשנשמה אחרת בצרה, כמה הנשמה היהודית השנייה מרגישה את זה ומתפללת עליה".
במגזר החרדי אין כמעט בית שאין בו מת, במובן המעגלים הקרובים המקיפים ומשיקים למשפחות רבות. גם איציק אורלב קשור משפחתית לשניים מהנספים, האם אלחדד שמצאו את מותם באסון מירון. "לעילוי נשמתם אנחנו חייבים להרבות אהבת חינם. חייבים את החיבור, את הקירבה".