הכירו את יהודי ארצות הברית: הם מבוגרים יותר, משכילים יותר, עשירים יותר ופחות דתיים לעומת שאר המדינה. רוב הצעירים מתחתנים עם לא-יהודים, אף על פי שרבות ממשפחות אלה עדיין מחנכות את ילדיהן כיהודים. ואלה הם רק כמה מהממצאים הרבים שעולים ממחקר פיו (Pew), הנחשב לאחד החשובים בתחום הדמוגרפי-יהודי ומתפרסם הערב (ג').
בישראל גרים כ-7 מיליון יהודים, ולפי מחקר PEW, בארה"ב חיים כ-7.5 מיליון יהודים. המחקר נערך זו הפעם השנייה, לאחר שבשנת 2013 היה בבחינת נקודת ציון בולטת ושינה את השיח היהודי האמריקאי, והשתתפו בו יותר מ-4,700 יהודים. מרווח טעות הדגימה של הסקר הוא 3%, כאשר מרווחי הטעות בקרב תת-קבוצות גבוה יותר.
המחקר אף חושף את ההתפלגות הפנימית בתוך יהדות ארה"ב: 73% מגדירים את עצמם כיהודים לפי שיוך דתי כלשהו, אך 27% טוענים שהם יהודים ללא דת – כלומר חלק מהעם היהודי מבחינה תרבותית, אתנית או ממוצא יהודי. בתשובה לשאלה האם יש להם דת מסוימת, הם מגדירים עצמם אתאיסטים או חסרי דת.
ההבחנה הזאת בין דת ללאום או תרבות, יותר מאפיינת את יהודי ארה"ב, ודי רחוקה מהמקובל בישראל. יותר מזה, חברי הקבוצה שהם "חסרי דת" אף טוענים כי אין להם דברים משותפים עם יהודים אורתודוכסים, כך שהם אולי מאותו לאום או תרבות אך לא מרגישים שיוך אחד לשני.
הפיצול הזה הוא מאפיין של כל התרבות הפוליטית האמריקנית של השנים האחרונות. ההתפלגות של החברה הכללית (דמוקרטים מול רפובליקנים, למשל), חודרת גם לקהילה היהודית ולדברי החוקרים, הפיצול ניכר יותר בשנת 2021 מאשר בשנת 2013, שבה נערך המחקר הקודם.
האנטישמיות הרימה את ראשה
מבחינה היסטורית, היהודים תמיד הלכו עם הדמוקרטים. לפי המחקר, זה עדיין נכון וכ-71% מהיהודים טוענים שהם תומכים בדמוקרטים או לפחות נוטים לתמוך בהם. מנגד, יהודים אורתודוכסים נוטים בבירור לתמוך ברפובליקנים, והעובדה הזאת באה לידי ביטוי עוד יותר בתקופת הנשיא טראמפ.
מבחינת המספרים, מהווים יהודי ארה"ב 2.4% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב, כלומר 7.5 מיליון איש - מתוכם 1.8 מיליון ילדים. בשנת2013 מספר היהודים הוערך ב-6.7 מליון. המחקר החדש גם מאשר את הקלישאות הידועות על הקהילה: הם בעלי יותר תארים אקדמיים, בעלי הכנסה גבוהה יותר ומרוכזים בערים החזקות - הרבה יותר מהאוכלוסייה הכללית במדינה.
מנגד, יש תופעה חדשה יחסית חדשה בקהילה היהודית – הגיוון. אמנם 92% מחברי הקהילה מגדירים את עצמם כלבני עור ורק 8% לא, אך מקרב היהודים בגילאים הצעירים של 18-29, אחוז הגיוון (היספנים, שחורים ועוד) עולה ל-15%. במילים אחרות, גם כאן האחידות האתנית שהייתה בעבר הולכת ומשתנה, בעקבות תהליכים שונים שקורים בקהילה ונישואים עם בני קבוצות אתניות אחרות.
נושא האנטישמיות והביטחון האישי מטריד מאוד את יהודי אירופה, אבל גם בארה"ב המצב מחמיר בתחום הזה: 75% מחברי הקהילה אומרים שיש בארה"ב היום יותר אנטישמיות מאשר לפני 5 שנים, ומחצית אומרים שכ"אדם יהודי בארה"ב" הם מרגישים פחות בטוחים מלפני 5 שנים. 5% מתוך היהודים אמרו כי הם נמנעו מללכת לאירוע יהודי כלשהו בעקבות חששות. הרגשות הללו הם על רקע הפיגועים הקשים בפיטסבורג ב-2018, בבית חב"ד באזור קליפורניה באפריל 2019 ואירועים נוספים.
55% מהיהודים האורתודוכסים, בעלי חזות יהודית בארה"ב - דיווחו כי נתקלו בגרפיטי אנטישמי או ונדליזם על רקע שנאה, 34% דיווחו שמכנים אותם בשמות מעליבים, 9% טענו שהוטרדו ברשת - ו-7% שהותקפו או אויימו פיזית. לעומת זאת, רק 37% מהיהודים הרפורמים הבחינו בגרפיטי או ונדליזם אנטישמי; 16% מהרפורמים ספגו שמות מעליבים,9% ספגו הטרדות ברשת ו-4% הותקפו או אויימו פיזית.
כמעט נתק בין הקבוצות השונות בארה"ב
כל ישראלי שביקר בקהילות היהודיות בארה"ב יודע שיש שם יהדות אחרת, שונה למדי מהאורתודוכסיה שמובילה את ישראל. לפי המחקר, כמחצית מיהודי ארה"ב שייכים לזרמים המרכזיים – 37% רפורמים (עלייה לעומת 2013, אז נערך המחקר הקודם) ו-17% קונסרבטיבים.
הזרם האורתודוכסי מצטמק, ומונה כ-9% מכלל היהודים, לעומת 10% ב-2013. 32% אינם מזדהים עם אף זרם – שוב, עלייה לעומת המחקר הקודם (30%) והשאר שייכים לזרמים קטנים יותר. 17% מהצעירים (18-29) היהודים שנסקרו מגדירים עצמם כאורתודוכסים, לעומת 3% בקרב בני ה-65 ומעלה. אחד מכל עשרה צעירים יהודים אמריקאים מזדהה כחרדי. אחד מארבעה מזהה עצמו כרפורמי.
לפי המחקר, האורתודוכסים הם כמובן יותר דתיים, עם משפחות גדולות יותר, ובתוכם אחוז נמוך מאוד של נישואים עם לא יהודים. הם גם קשורים יותר לישראל. הרפורמים והקונסרבטיבים, בהתאמה, הם פחות דתיים (לפי מונחים הלכתיים), אך נוטים יותר להשתתף באירועי תרבות יהודיים ומרגישים קשר כלשהו לישראל.
הפער העצום בתוך הקהילה בא לידי ביטוי בעובדות הבאות: עבור האורתודוכסים, 86% מצהירים כי הדת תופסת מקום מאוד חשוב בחייהם. מנגד, עבור היהודים "ללא דת", אלה שאינם מזדהים עם אף זרם, שיעור דומה אומר כי הדת "אינה חשובה כלל" בחייהם. במילים אחרות, בתוך 7.5 מיליון היהודים ישנו פיצול עצום המאתגר את הקשר בין חלק מהחברים בה. בתשובה לשאלה נוספת אמרו כ-50% מהאורתודוכסים כי אין להם כמעט כלום במשותף עם התנועה הרפורמית, ובצד השני התקבלו תשובות בשיעורים דומים מצד הרפורמים.
באופן מעניין, אחוזים גבוהים מאוד בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, טוענים שיש להם הרבה מן המשותף עם היהודים שחיים בישראל - הרבה יותר ממה שיש להם עם האורתודוכסים בארה"ב. גם האורתודוכסים בארה"ב טוענים שיש להם הרבה מן המשותף עם היהודים בישראל. במילים אחרות, הזרמים הללו אינם משתלבים היטב ביניהם בארה"ב, אבל כולם נושאים את עיניהם לישראל.
עוד עלייה בהתבוללות
נושא מעורר מחלוקת הוא התבוללות – נישואים עם בני דתות אחרות. לפי המחקר, אם עד 1980 זאת הייתה תופעה שולית יחסית, מאז המספרים עולים בהדרגה בכל מחקר. לפי הנתון העדכני בעשור שבין 2010 ל-2020, כ-61% מהיהודים נישאו לבן זוג לא יהודי.
מדובר בעלייה לעומת הנתון המקביל של העשור שלפניו (2010-2000) שבו 45% נישאו לבן זוג לא יהודי, וגם עלייה לעומת המחקר הקודם שציין 58% התבוללות לפני 8 שנים. יש לציין כי הנתון בקרב האורתודוכסים הוא נמוך מאוד ועומד רק על 2%, כך ששיעור היהודים שמתחתן עם לא יהודים מגיע מהזרמים האחרים ומאלה שמזדהים כיהודים "חסרי דת".
באותו הקשר, כ-64% מהיהודים טוענים שרבנים צריכים לבצע טקסי נישואים גם לזוגות שבהם רק אחד מבני הזוג הוא יהודי. 71% אף אומרים כי רבנים צריכים לבצע טקסים לנישואים של בני אותו המין.
שאלת ההמשך לגבי גידול הילדים, מראה כי 93% מהזוגות היהודיים מגדלים את ילדיהם כיהודים, וזאת לעומת 28% בלבד בקרב זוגות שבהם רק אחד מבני הזוג הוא יהודי.
למה אני בא לבית הכנסת?
אם מתרחקים מנושאים דתיים ומחפשים קשרים עמוקים יותר בין חברי הקהילה, ניתן למצוא את ההיסטוריה והתרבות. 7 מתוך 10 יהודים טוענים כי "זיכרון השואה" ו"לחיות את חייהם באופן מוסרי" הם חלקים מהותיים בזהות היהודית שלהם. מחצית מציינים את נושא התמיכה בצדק ושוויון בחברה, ואחרים אומרים כי המשך המסורת המשפחתית הוא המהות. 20% אומרים כי אכילת מאכלים מסורתיים היא המהות ורק 15% מציינים כי המהות היא שמירת חוקי ההלכה.
לגבי בתי הכנסת, המהווים במקרים רבים לא רק בית תפילה, כי אם גם כמרכז חברתי משמעותי עבור הקהילה - אמרו אלה שנוטים להגיע לתפילות ולאירועים כי הם עושים זאת משום שהם מרגישים שזה חשוב מבחינה רוחנית, ומשום שהם רוצים להרגיש שייכים לקהילה או להרגיש חיבור להיסטוריה ולמורשת.
מקרב אלה שאינם מגיעים לבתי הכנסת, הם ענו כי הם אינם דתיים, לא מעוניינים בזה או שהם מבטאים את יהדותם בדרכים אחרות. ההשוואה לכלל הציבור האמריקאי מגלה כי היהודים פחות "דתיים": רק 12% מהיהודים נוהגים ללכת אחת לשבוע לבית כנסת, לעומת 27% מכלל האמריקאים (כנסייה). עבור 21% מהיהודים הדת היא מאוד חשובה - לעומת 41% מכלל האמריקאים. 26% מהיהודים אומרים שהם מאמינים באלוהי התנ"ך, לעומת 56% מכלל הבוגרים האמריקאים. 22% מהיהודים אינם מאמינים בכל כוח רוחני עליון, לעומת 10% אתיאיסטים בקרב כלל האמריקאים.
המטען התרבותי היהודי מהווה חלק חשוב בזהות היהודית האמריקנית, והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בחיי היום-יום. 27% אומרים כי הם אוכלים לעיתים קרובות מאכלים יהודיים מסורתיים, 21% מבקרים באתרי מורשת יהודיים, 20% מציינים את השבת בדרך כלשהי שהיא משמעותית עבורם, 17% קוראים עיתונות יהודית ו-11% שומעים מוזיקה יהודית או ישראלית.
חיבת ציון, גרסת 2021
השאלה הישראלית היא אחת המעניינות במחקר. מצד אחד, החיבור ההיסטורי והשורשי של יהדות העולם לארץ הקודש - ומצד שני הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובכלל הפוליטיקה הישראלית והבינלאומית, שמשפיעים על מעמדה של ישראל.
באופן שעלול להדאיג, הצעירים היהודים בארה"ב מרגישים פחות קשורים לישראל מאשר הדור המבוגר יותר. מחצית מהצעירים עד גיל 30 אומרים כי הם מרגישים מאוד קשורים לישראל או במידה מסוימת. בקרב בני ה-65 ומעלה, הנתון הזה עולה לשני-שליש. באופן כללי ניתן לומר שההזדהות והקשר עם ישראל עולים ככל שהגיל עולה.
קצת פחות ממחצית מיהודי ארה"ב (45%) אומרים שהם ביקרו בישראל. בקרב הגילאים הצעירים יותר, כרבע עשו זאת במסגרות כמו תגלית. 1 מכל 10 יהודים בארה"ב תומך בתנועת ה-BDS, בזמן ש-43% מתנגדים לה ו-43% לא שמעו עליה הרבה.
4 מכל 10 יהודים אמריקאים אומרים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה עבודה טובה או מצויינת בהובלת מדינת ישראל, בזמן ש-54% מהם אמרו שנתניהו עשה עבודה גרועה או בינונית. יהודים דתיים רואים את נתניהו יותר בחיוב. שלושה רבעים מהיהודים האורתודוכסים נותנים למנהיגותו של נתניהו ציונים חיוביים.
4 צפייה בגלריה
יותר ממחצית מהיהודים מכירים מישהו שנפטר מקורונה. רופאה מהקהילה היהודית בניו-רושל
(צילום: סטאן וייס)
פילוח נוסף הוא המוצא והמורשת. כ-66% מהיהודים בארה"ב מגדירים את עצמם כאשכנזים, ורק 4% כספרדים. עוד 6% הם שילוב כלשהו והשאר אינם מגדירים את עצמם כלל.
פרק אקטואלי שחותם את המחקר עוסק בהשפעות הקורונה על הקהילה. לפי המחקר, 57% מיהודים מכירים או שמעו על מישהו בקהילה שנפטר מקורונה, שיעור גבוה יותר מכלל האוכלוסייה האמריקנית. שיעור גבוה יותר גם נדבק או חושב שנדבק במחלה.
