שורה אחת בתוך מאמר דעה הקפיצה את יהדות צרפת ויצרה תגובת שרשרת, שהגיעה עד לבכירים בקהילה ולרב הראשי. בשורה הזאת נטען כי הנאמנות הכפולה של היהודים - לצרפת ולישראל - כבר איננה קיימת, ואולי לא הייתה אמיתית מעולם. הדברים האלה שומטים, למעשה, את הבסיס של הקיום היהודי בצרפת, שהרי אם אינכם נאמנים למקום שבו את חיים, אז למה אתם שם בעצם?
את מאמר הדעה כתב אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון קעליטה, המסייע לעלייה ולקליטה של יהודי צרפת בארץ. לדבריו, "אני הצפתי טענות שכולם יודעים על כך שצרפת נשארה מאחור. יש לה כ-80 אלף נפטרים מקורונה, אין להם חיסונים והיא נשארה מאחור גם במאבק באנטישמיות ובאיסלאם הקיצוני. לגבי הנאמנות הכפולה – הן לישראל והן לצרפת – היא כבר לא קיימת. יהודים אוהבים את התרבות הצרפתית, אבל הם לא תומכים בצרפת, אולי חוץ מהפעמים שיש משחק של הנבחרת בכדורגל".
קנדל הוסיף במאמר כי הוא קורא ליהודים לעלות לארץ, שם הם כבר לא יחושו "בדידות וחוסר ביטחון", וכי למרות שלא הכול ורוד בישראל, הם ימצאו בה אחווה וחיים יהודיים.
נושא הנאמנות הכפולה נפיץ בהרבה קהילות יהודיות. אילו תגובות קיבלת לזה שאמרת בקול רם מה שרבים אומרים בלחש?
"אם אתה תלך לקהילה אז תשמע שכולם אומרים את זה, בקול רם או בשקט. כשאתה מגיע לממסד הרבני ולהנהגת הקהילה, אז כמובן שבחדרי חדרים הם גם אומרים את זה, אבל לא כלפי חוץ. כלפי חוץ יש חשיבות להעביר מסרים אחרים, כדי לשמור על הקשרים עם השלטון ועל המעמד הפוליטי של היהודים".
"לא צריך לזלזל בצרפת כדי לאהוב את ישראל יותר"
מי שאכן יצא בקול חריף נגד המאמר של קנדל, הוא הרב הראשי של צרפת, חיים קורסיה. במאמר ארוך, שאף טרח לשלוח בתפוצה רחבה למנהיגים ולפעילים, הוא יצא נגד הטענה לחוסר נאמנות ואף התנגד לעידוד עלייה מסיבי.
לדבריו, "האהבה והמחויבות שלנו לישראל הן מוחלטות, ואינך צריך לזלזל בצרפת כדי לאהוב את ישראל עוד יותר". הוא אף העלה כדוגמה את העובדה שיהודים צרפתים היו חלק מהצבא בתקופת נפוליאון ובמלחמת העולם הראשונה, ונלחמו בשביל הרפובליקה עד המוות.
המאמר הזה אף הוא לא עבר בשקט. מלבד הדיון שנמשך לגבי הנאמנות הכפולה, נוצר דיון נוסף לגבי תפקידו בכלל של הרב הראשי והרבנים - האם הם צריכים לעודד עלייה, או שמא לשמור על המשך קיום הקהילה המקומית?
לדברי הרב מיכאל ג'ורנו מפריז, התשובה היא גם וגם. בשיחה עם ynet הוא אומר כי "יש דברים שקורים בשטח שהרב הראשי לא רוצה לראות. יש אנטישמיות ויש אזורים מסוכנים ליהודים, וחייבים לדבר על זה. זה לא בטוח ללכת עם כיפה ברחוב, גם לא לרבנים, ויש יהודים שמפחדים. מצד שני, המדינה מעמידה אבטחה בבתי הכנסת ובבתי ספר יהודיים, ואסור להיות כפויי טובה".
אתה לא מפחד לעודד עלייה? הרי אם יהודים מרכזיים יעלו, הקהילות שלכם יתרוקנו.
"אני לא מפחד בכלל. התפקיד של הרבנים הוא לעזור ליהודים ולקהילה שלהם. אהבת ישראל היא לעזור לכל יהודי בצרפת או בעולם שזקוק לנו. אני יכול להגיד ליהודי שרוצה לעלות שזה לא טוב? זה הרי דבר נהדר. יש עלייה לתורה בתוך צרפת, ויש עלייה לישראל - שניהם דברים מבורכים שאני אשמח לסייע להם.
"חלק מילדיי וממשפחתי חיים בארץ וחלק בצרפת – אז מה? אני מעודד את כולם וחושב שכל אחד עושה מה שנכון עבורו ואני כאן כדי לתמוך. אני מאמין מאוד בקו האמצע - אסור להיות קיצוני מכאן או מכאן. יש אתגרים גם בצרפת וגם בישראל ואני, ושאר הרבנים, צריכים לתמוך ולסייע לכל אחד, כאן או שם. זאת היהדות שאני מאמין בה".
"נאמנים לתרבות, לא למדינה"
הדיון על שאלת הנאמנות הכפולה, עשוי להיות מרכזי גם בשאלת עתיד היהודים בצרפת. לדברי קנדל, "אנשי הממסד היהודי יכולים להגיד כלפי חוץ מה שהם רוצים, אבל העובדות הן ש-90% מהילדים של בכירי הקהילה גרים בישראל או מחוץ לצרפת, בלונדון או בארה"ב. זה מראה על עוצמת הקשר והנאמנות החלשה שלהם לצרפת. האם הם נאמנים היום לצרפת? התשובה היא חד-משמעית לא. האם הם נאמנים לתרבות הצרפתית? התשובה היא חד-משמעית כן".
יבואו השלטונות הצרפתיים ויגידו - אם לך לא אכפת ממני, אז למה שאני אגן עליך? סע לישראל.
"אני מדבר אל הקהילה ואל האנשים, לא לממסד. תפקידם מול מקרון הוא להגיד דברים אחרים. אם תעשה סקר האם הם בעד צרפת, התשובה תהיה לא. יש הרבה סיבות לזה שאין חיבור לצרפת. זה לא דומה למה שקורה בארה"ב ובקהילות יהודיות אחרות בעולם. בצרפת הם שם רק מטעמים כלכליים וטעמי נוחות. זה בעיקר בגלל הכיסוי הסוציאלי. אני מבין את זה ואני לא תוקף אותם על ההחלטות להישאר. יש להם סיבות טובות להישאר, אבל הן לא קשורות לנאמנות".
אז למה בעבר יהודים נלחמו עבור צרפת, כמו בתקופת נפוליאון ובמלחמת העולם הראשונה?
"לא הייתה להם ברירה. אני חושב שאם הייתה להם ברירה הם היו בוחרים לא להילחם עבור צרפת. אבל זה כבר ויכוח היסטורי. אני חושב שהתגובה של ג'ורנו היא אולי הדבר הנכון ביותר - אפשר להיות נאמנים ולהגיד תודה לצרפת, אבל עדיין לרצות לעלות לישראל".