בית הכנסת "סלאת לעזאמה" שבמרקש
(צילום: יוסף סאפין)
כבר לפני 20 שנה ידע ז’קי (יעקב) קדוש, ראש קהילת מרקש שבמרוקו, כי יום יבוא, ואולי גם מניין לתפילה לא ייוותר לקהילה המפוארת, שבראשה הוא עומד ועמד גם אביו לפניו. אבל את התפרצות הקורונה שהכתה בחיים היהודיים, גם הוא לא חזה. "בתי הכנסת, כמו גם המסגדים, להבדיל, היו סגורים עד לפני שלושה חדשים, וגם אז התחלנו לפתוח אותם בהדרגה – לא יותר מ-20 מתפללים בבית הכנסת", אומר קדוש.
לפרויקט התש"ף: סדר חסר תקדים בעולם היהודי
הקהילה היהודית במרוקו מונה קרוב ל-3,000 בני אדם, אך לדברי קדוש ישנם מאות יהודים נוספים, אירופים, החיים ועובדים בקהלות השונות. הריכוזים הגדולים של היהודים קיימים בערים קזבלנקה, מרקש, טנג'יר ופס. מלבד זאת נהנית הקהילה היהודית במרוקו מתיירות ענפה של יהודים מכל העולם.
קובי יפרח, פעיל יהודי ישראלי-מרוקאי, הקים לפני שש שנים מוזיאון יהודי בבית הכנסת העתיק שבמרקש, "סלאת לעזאמה" – בית הכנסת של המגורשים. את המוזיאון, כמו גם את בית הכנסת בן 530 השנים, פקדו עד לפורים שעבר לא פחות מ-500 אנשים ביום. התיירים והמקומיים היו מקיימים מניינים יומיים, ובשבת היו מצטרפים עוד עשרות אנשים. אלא שאז הגיעה הקורונה.
"בית הכנסת והמוזיאון נסגרו על מנעול ובריח", אומר יפרח בעצב. "גם מניינים לא היו לנו אפילו בימים הנוראים". בני הקהילה התפללו בבית הכנסת של ז'קי קדוש בעיר החדשה, אך גם שם לא היה המניין מפואר במיוחד: "מקהילה שמונה כ-150 בני אדם, הגיעו בראש השנה להתפלל קצת יותר מ-20 אנשים, וביום כיפור הגענו ל-37 עם הנשים".
לא יותר משלושים איש בבית הכנסת העתיק
מרוקו מחסנת את אזרחיה, אך בקצב משלה: "עד כה התחסנו אולי 15% מן האוכלוסייה", אומר קדוש. "עדיין אין חתונות ואירועים, ועדיין מתפללים במניינים קטנים". החל מהשעה 21:00 בערב מתחיל עוצר לילה והחוקים נאכפים בקפידה. "בבית הכנסת שלנו יש מקום ל-150 אנשים, אבל אנחנו מתכנסים לא יותר מ-30 בני אדם, המתחלקים לשלוש פינות ואזורים בבית הכנסת", אומר קדוש.
בגל הראשון שפקד את המדינה נפגעו קשה היהודים. כ-16 בני אדם מן העיר קזבלנקה נספו במגפה, והאירוע פגע קשה במורל הקהילה: "במכה הראשונה היוו היהודים כ-10% מכלל הנפטרים במרוקו. זה היה עצוב ולא פשוט". מאז, במהלך המגפה, נדבקו עשרות יהודים: "רק לפני כחודש נפטר מקורונה רבה הראשי של העיר רבאט", אומר קדוש בעצב. "הוא היה יהודי צנוע, משכמו ומעלה, שסייע לקהילה הקטנה שם".
האם יהיה ברבאט מניין בפסח?
קדוש ששוחח עם ראשי הקהילה השבוע סקפטי: "צריך להבין שחלק ניכר מהקהילות היהודיות מורכבות מאנשים מבוגרים, קשישים, ואלה חוששים מאוד לצאת מהבית בשל המגפה. לכן מניינים רבים לא יתקיימו השנה". על פי הערכתם של קדוש ויפרח, כמחצית מבתי הכנסת במדינה - קרוב ל-25 מוסדות - לא ייפתחו גם בחג הקרוב.
ומה מצב החינוך?
"ככלל, יש בסך הכול שישה מוסדות חינוך, בעיקר בקזבלנקה המחולקים לגנים, בית ספר יסודי אחד ושני תיכונים. מספר התלמידים בהם עומד על כ-300 ילדים וילדות. עד לפני חודש למדו כולם באמצעות הזום, ולפני כחודש החלו לחזור למוסדות".
"המבוגרים מסרבים לצאת מהבית"
לצד מוסדות החינוך הסגורים, גם חנויות ועסקים יהודיים נאלצו לחדול מלעבוד, וחלק ניכר מהסוחרים נפגעו אנושות, בעיקר המבוגרים שבהם. במובן זה, לא שונה הקהילה היהודית בקזבלנקה מזו שבתל-אביב. הקהילה המקומית, מצידה, מנסה לעשות כל אשר לאל ידה: "ליהודים המבוגרים יש את הטלפון של צוות הקהילה, ואנחנו דואגים להם לכל מה שהם צריכים, בין אם זה במשלוח תרופות עד לביתם - ובין אם בשליחת סלי מזון עמוסים. ברוך ה’, כולם יחגגו את החג בכבוד".
התיירות הענפה נפגעה, וקדוש מספר על שיחות ארוכות שניהל עם מושל מרקש, נציג המלך, סביב החג הקרב: "קיבלתי טלפונים מעשרות גורמים תיירותיים מרחבי העולם, שביקשו שאפעיל את קשריי עם הרשויות על מנת לאפשר, בתנאים מסויימים, הגעה של תיירים יהודים לממלכה, אלא שהמושל סרב נחרצות", הוא אומר.
"מר קדוש", הוא אמר לי, "מָרְחָבַּה, אתם מוזמנים תמיד, אך לא הפעם. החוק המרוקאי חל על כולם באופן אחיד. מנהלי בתי מלון שהפעילו את אתריהם הושלכו לכלא, ואלפי חתונות בוטלו. כיצד יגיבו העיתונאים המקומיים אם אאפשר ליהודים לחרוג מהכללים הנוקשים? למרות זאת", אומר קדוש, "אני חושש שלא כולם ישלימו עם הגזרה. אני רק מקווה שלא יהיה חילול השם".
יחסים חמים עם המלך
היחסים בין ישראל למרוקו טובים מתמיד. בדצמבר האחרון ביקרה משלחת ישראלית בראשות היועץ לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, ובנאום שנשא בשפה הערבית הרשים מאד את הקהל המקומי: "הוא סיפר על עצמו, על הוריו שנולדו במרוקו, על היחס החם בין המוסלמים ליהודים בממלכה - ועל הסיפורים שעליהם גדל. הוא ריגש את כולנו", אומר יפרח.
גם אנטישמיות כמעט ולא קיימת: "רוב הצעירים הערבים האקדמאים מכירים את המורשת המפוארת של היהודים במרוקו, ואת האינטראקציה המופלאה שהייתה להם עם המקומיים, והם מכבדים אותנו. גם המלך רוחש לנו כבוד רב, ודפוסי ההתנהגות היפים הללו מחלחלים להמונים".
קדוש מזכיר בהתרגשות כי בשנת 2011 פרסם המלך מוחמד השישי (מלך מרוקו החל משנת 1999), מניפסט שבו קבע כי מוצאו של העם המרוקאי הוא לא רק מהשבטים המוסלמים והברברים, אלא גם מהעם היהודי. עַם זה, קבע המלך אוהב היהודים, הינו חלק אינטגרלי מהעם המרוקאי, "זו מילה חשובה מאוד של המלך – 'חלק אינטגרלי מהעם המרוקאי'", הוא מציין. המלך לא הסתפק בכך, והורה על שילוב תכנים אלה בתוכנית הלימודים הלאומית, וראש הקהל שלח לו מכתב נרגש שבו הוא מודה לו על פעולותיו.
מרחבא קזבלנקה: ריאיון עם ראש הקהילה היהודית במרוקו
(צילום: אבי חי)
פורסם לראשונה: 20:20, 24.03.21
