בבית הדין הרבני התקיים אתמול (יום ה') הדיון הראשון בבקשת הגירושים של שירה איסקוב מאביעד משה, שניסה לרצוח אותה בערב ראש השנה ופצע אותה אנושות לנגד עיניו של בנם בן השנתיים.
מטבע ההליך המתקיים בדלתיים סגורות, לא ניתן להרחיב בפרטים מתוך הדיון, אולם משה מסרב לתת לאיסקוב גט. המצב האבסורדי שבו אישה שבעלה ניסה לרצוח אותה איננה יכולה לקבל אוטומטית גט גם ללא הסכמתו, וממשיכה להיות קשורה אליו בעל-כורחה - מעורר ביקורת ציבורית נוקבת.
"כאילו לא די בעוול האיום והנורא שנגרם לה, בטראומה שחוותה בגללו, שירה איסקוב עדיין נחשבת נשואה לאדם שתקף אותה, עד שהוא יחליט מרצונו החופשי לגרש אותה", אמרה עו"ד אורית להב, מנכ"לית ארגון "מבוי סתום" – המסייע זה 25 שנים למסורבות גט ולעגונות. "זוהי מציאות בלתי נתפסת והיא ייחודית למדינת ישראל: השליטה האכזרית של בני זוג אלימים בחייהן של הנשים נמשכת גם אחרי מאסרם, וזה נעשה בחסות המדינה ובתי הדין הרבניים".
"זו לא גזירת גורל"
המקרה של איסקוב הוא אולי המפורסם ביותר, אך זו ממש לא הפעם הראשונה שזה קורה. נשים רבות בישראל שנפגעו מאלימות של בני זוגן גילו במהלך השנים כי אינן יכולות להתגרש ללא אישורו, שכן על פי ההלכה היהודית הבעל צריך לגרש את אשתו מרצונו החופשי.
"חשוב להדגיש שזו לא גזירת גורל", טוענת עו"ד להב. "ישנם שלל פתרונות הלכתיים שמאפשרים להתיר מסורבות גט ועגונות, כגון ביטול קידושין, גט על-תנאי והפקעת קידושין. לצערנו, בבתי הדין אין היום דיינים עם אומץ הלכתי שמוכנים להכריז שישתמשו בפתרונות הללו עד שלא תישאר אף אישה במצב הזה. עד שאנחנו, כציבור, לא נדרוש את תיקון העוול הזה, המציאות האיומה הזו תמשיך להתרחש".
עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה", מוסיפה: "העובדה ששירה איסקוב נדרשת להיות תלויה באביעד משה לצורך שחרורה מהכלא שלו – היא מטורפת. בחסות חוקי הנישואים של המדינה יכול מי שניסה לרצוח את אשתו להצליח לכבול אותה לכל החיים. מתברר שברבנות אפילו פיקוח נפש לא משחרר מגבר פושע ואכזר. אלוהים כנראה תתקשה כבר לעזור לנו".
בישראל יש כיום אלפי נשים עגונות ומסורבות גט. עו"ד להב מבקשת לשנות את המצב בבתי הדין הרבניים: "בעוד חודש וחצי יתקיימו הבחירות בישראל, ואני קוראת לכל חברי הכנסת ולממשלה שתיבחר שיסתכלו טוב-טוב על פניה של שירה איסקוב, כי הם פני מסורבות הגט והעגונות בישראל. נשים שסבלו בתקופת הנישואים, ביקשו להתגרש וחוו בשל כך אלימות קשה מנשוא מבן זוגן שכולא אותן בנישואים כפויים ולא רצויים מבית הכלא. חשבו על הנשים שעדיין מתמודדות עם אלימות בתוך המשפחה, וגם על הנשים שאזרו אומץ ובחרו לעזוב – ואז נתקלו בדלת החסומה של סרבנות הגט. דרוש שינוי".
