שאלה:
מה משמעות צום י"ז בתמוז בימינו, ומהן ההלכות הנוהגות בו?
תשובה:
י"ז בתמוז הוא הראשון לימים המכונים ימי "בין המיצרים", והמסתיימים בתשעה באב. ימים אלה נחשבים לימי אבלות, מכיוון שאז חרבה ירושלים וחרב בית המקדש.
אמנם זכה דורנו לראות ישועות גדולות בתוך גאולת ישראל: הקמת המדינה, מלחמות ישראל ושחרור ירושלים והר הבית. ואף על פי כן ברור לכולנו שאין בזה די, ויש עוד הרבה מה לעשות לישועת הכלל. לכן גם השנה נציין את אבלות כלל ישראל על חורבן הבית, ועל כל מה שעדיין חסר, מתוך תקווה לבניין המקדש וירושלים בשלמותם, במהרה.
צום י"ז בתמוז יהפוך לצום של שלושה ימים? ריאיון עם עו"ד אוהד דוד פוקס
(צילום: משה מזרחי)
בי"ז בתמוז הבקיעו כוחותיו של טיטוס, המצביא הרומי, את חומות ירושלים בתקופת בית שני. הקרבות בתוך העיר נמשכו שלושה שבועות, עד תשעה באב, אז הוחרב בית המקדש. י"ז בתמוז מסמל את תחילת החורבן האקטיבי שהוליד את הגלות בת אלפיים השנים, על כל האסונות שאירעו במהלכן לעם ישראל.
חכמים קבעו מספר דברים המבטאים התנהגות הולמת לימים אלה: צום בי"ז בתמוז ובתשעה באב, והתנהגות של אבלות בשאר הימים שביניהם, המכונים "שלושת השבועות" או "ימי בין המצרים".
(צלם: אורות)
יש הבדל בחומרת ימי הצום, מכיוון שבתשעה באב נשרף המקדש, והוא מבטא את שיא החורבן – הצום בו חמור יותר ומתחיל כבר מהערב. לעומת זאת, בי"ז בתמוז - שהשנה נדחה ל-י"ח בתמוז, מפאת קדושת השבת - מתחיל הצום רק היום (א') מהבוקר (בעלות השחר), ומסתיים עם צאת הכוכבים.
דברים נוספים שבהם מקילים בי"ז בתמוז: אין איסור על רחיצה, או על נעילת נעליים כמו בתשעה באב.
בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל משה" מפרשת כי תישא, ומוסיפים קריאת "עננו" (הן בתפילת העמידה והן בחזרת הש"ץ).
שאלה:
האם למי שיש כאבי ראש חזקים וקצת בחילות חייב לצום?
תשובה:
בימי צום מסוג י"ז בתמוז נאמר כי חולים אפילו שאין בהם סכנה, פטורים מלצום (חיי אדם, חלק ב' כלל קלג). בדרך כלל, הגדרה זו שייכת לאדם שנאלץ לשכב במיטה מחמת חוליו.
כאבי ראש ובחילות הם דברים אופיינים לרבים בזמן צום, ואינם מגדירים את הסובל מהם כחולה, ולכן אינם מהווים סיבה להפסיק את הצום.
לפי זה, אם מדובר רק בכאב ראש, כמתואר, אפשר לקחת גלולה עם מעט מים ולהמשיך. אולם אם הדבר גורם לניטרול פעילות וצורך לשכב – אפשר להקל ולהפסיק את הצום.
עם זאת, הרב הראשי לישראל, דוד לאו, פסק כי חולי קורונה פטורים מצום י"ז בתמוז. הרב הראשי הדגיש כי הפטורים מן הצום רשאים לאכול כרגיל ולא "בשיעורים" (שיטה לפיה יש לצרוך מזון ומשקה טיפין-טיפין בכמויות קטנות ובמרווחי זמן קבועים, באופן שאינו נחשב בהלכה כאכילה של ממש). כמו כן, כתב כי אין צורך להשלים תענית זו במועד אחר.
השנה (התשפ"ב) שבה י"ז בתמוז חל למעשה בשבת, ולכן הצום נדחה ליום א' - נוהגים להקל יותר לאלה שקשה להם לצום.
שאלה:
האם נשים בהריון ונשים מניקות צריכות לצום בצום י"ז בתמוז?
תשובה:
בי"ז בתמוז וכן בצומות האחרים הדומים לו, כמו צום גדליה, עשרה בטבת ותענית אסתר, יכולות מעוברות ומניקות להקל ולא לצום. הפוסקים הגדירו אישה כ"מינקת" במשך שנתיים לאחר לידה, גם אם אינה מניקה בפועל.
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.
פורסם לראשונה: 01:48, 27.06.21
