היהודייה-האיראנית שמסבירה על אמפתיה לאחר: טלי פרחדיאן ויינשטיין (44), לשעבר פרקליטה במשרד התובע המחוזי בברוקלין, היא אחת מבין תשעה מתמודדים שנושאים עיניהם לאחת המשרות הנחשקות ורבות ההשפעה ביותר במערכת אכיפת החוק האמריקנית כעת - תפקיד התובעת המחוזית של מנהטן.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות>>
לדברי המתמודדת היהודייה, היא מוכנה לזנק אל הזירה ולהילחם בכל החזיתות דווקא בתקופה שבה ניו יורק רושמת עלייה במקרי הירי ובתקריות אנטישמיות, ובעידן שבו הממשלה הפדרלית מנסה לעקוף את הרשויות המקומיות ולשגר כוחות לעיר.
קראו עוד בערוץ היהדות:
לאחר 87 שנים: ציור שנשדד ע"י הנאצים הושב לנכד המשפחה
הרב קניבסקי הורה: המוסדות החרדיים ישובו מחר ללימודים
גם אישה היא "צלם אלוהים": הנשים שאנחנו מסרבים לראות / פרופ' רוחמה וייס
"עובדת היותי מהגרת השפיעה עליי", היא מודה, "זו נקודת השקפה שנשארת איתך לעולם ובמקרה שלי, היא עוזרת לי לבצע את העבודה כי היא עזרה לי להביא לתפקיד מידה של אמפתיה".
"החוויה הקולקטיבית של להיות פגיע - להגיע לאמריקה עם השאיפה להיות חופשי ולחיות בביטחון, ולהבין בצורה אישית ועמוקה את משמעות הכמיהה לדברים האלה - אלו הם בדיוק הדברים שאנו אמורים לספק בעבודה כמו שלי, זכויות כמו הגינות וביטחון. זכויות שאנשים באזורים אחרים בעולם לא זוכים לחוות. אנו מדברים על מהגרים שמגיעים לכאן ממרכז אמריקה ומדרום אמריקה, שמחכים כעת בגבולות שלנו. בהם אני רואה את עצמי", היא מסבירה.
"מעצר זה הפתרון האחרון"
פרחדיאן ויינשטיין מגיעה למרוץ אחרי שעברה לא מעט תחנות בחייה: היא נולדה בטהרן שבאיראן, היגרה משם עם הוריה בגיל 4 לאחר המהפכה האיסלאמית, עברה דרך ישראל והגיעה לניו יורק - שם היא מתגוררת כעת עם בעלה מייסד קרן גידור, בועז ויינשטיין ושלושת ילדיהם. קורות חייה כוללים זכייה במלגת קרן רודס ( Rhodes) היוקרתית והתמחות בבית המשפט העליון אצל השופטת סנדרה דיי אוק'ונר.
היא מבקרת בחריפות את כוונת ממשל טראמפ לשגר כוחות פדרליים לניו יורק ומבקשת להשאיר את הסוגיה לפתרון הרשויות המקומיות. "עלינו להדוף את הרעיון שהממשל הפדרלי הוא שאחראי לצדק במקום הממשל של המדינה או הממשל המקומי. דווקא עכשיו, כשלאנשים אין אמון במערכת אכיפת החוק - ובשעה שאין מספיק שקיפות ואחריות כששוטרים עוברים על החוק - הגישה הזו רק מחריפה בעיות כאלו. זה לא טוב לביטחון הציבור כאשר אנשים אינם סומכים על אכיפת החוק".
"צריך להבין שמעצר הוא המוצא האחרון וייעשה בו שימוש רק כאשר הוא תורם לביטחון הציבור", ממשיכה פרחידאן ויינשטיין המכנה עצמה תובעת "פרוגרסיבית", "עיסוק בתיקים שאינם מקדמים את ביטחון הציבור ועלולים במקום זאת להנציח אי-צדק, כמו הבדלים גזעיים או הפללת יתר של עניים, הם דברים שעלינו להפסיק".
היא מציעה במקום זאת, "להשתמש במשאבים העומדים לרשותנו כדי לעסוק בנושאים חשובים ולהגן על אנשים פגיעים. זו מלכתחילה הסיבה שבגללה התחלנו לעסוק במקצוע זה".
טיפול נקודתי באנטישמים באמצעות חינוך
פרחדיאן ויינשטיין מצהירה כי הדרך בה תתמודד עם העלייה המדאיגה באנטישמיות בעיר ניו יורק וברחבי המדינה, היא באמצעות אכיפה קפדנית – אך גם באמצעות טיפול נקודתי במבצעי ההתקפות. "יש לנו חוק בנושא פשעי שנאה ואני אאכוף אותו נמרצות. הייתי חברה ב'כוח המשימה של מדינת ניו יורק בנושא טרור ופשעי שנאה'. הקדשנו לכך הרבה מחשבה, מפני שבשנה האחרונה נרשמה עלייה מדאיגה באנטישמיות".
היא מסבירה כי "החוק בשלב זה מאפשר לגזור על מבצעי פשעי שנאה בנוסף לעונש גם חובת השתתפות בתוכניות חינוכיות - וזה משהו שעלינו לבחון בצורה מעמיקה יותר - האם אפשר לעשות זאת יותר, מפני שצריך לתת מענה לפשע כאשר הוא מתרחש, וצריך גם לחשוב על הסיבה שעומדת בבסיסו, מדוע זה קורה, ומדוע אנשים מפגינים כל כך הרבה שנאה זה לזה".
עוד טוענת פרחדיאן ויינשטיין כי "עלינו לתקוף את הנושא משני הכיוונים. משרדי התובע המחוזי מילאו באופן מסורתי תפקיד בנושא הזה וזה נהדר לדעתי; לצאת ולהיפגש עם קהילות ולשוחח עימן על החוק ועל הסיבות העומדות בבסיסו, לצד גם, מרכיב של חינוך".
מה את חושבת כשאת שומעת את דונלד טראמפ מדבר בצורה שלילית על הגירה ועל איראן, שני דברים שונים שאת מכירה באופן אישי ברמה אחרת?
"אני נחרדת כמעט מכל דבר שהוא אומר, מחרחור השנאה, מניסיונות הפילוג. אני חושבת שהמאפיינים המשותפים שעליהם דיברתי שונים מאוד מהדרך שבה הוא תיאר את אמריקה מתאחדת ו'חוזרת לגדולתה'. אני חושבת שההבנה היהודית גורסת כי בשלב כלשהו, כולנו היינו זרים בארץ זרה וגם כאשר אינך כזה יותר, כמוני - המסורת שלנו מורה לנו לזכור זאת. זהו המקור לאמפתיה ובסופו של דבר, לצדק. לראות זאת באחרים ולקבל השראה מהחוויה הקולקטיבית הזו, גם אם היא לא הייתה חוויה אישית".
"מבלה המון בישראל"
פרחדיאן ויינשטיין מציינת כי יש לה קשר חזק לישראל. "לקחתי את הבנות שלי לישראל שלוש פעמים וביליתי שם זמן רב בתקופת התיכון כשהשתתפתי בתכנית עמיתי ברונפמן המכשירה מנהיגים צעירים. יהודים איראנים רבים הגיעו לישראל בשלבים שונים ונשארו בה – ולכן יש לי גם הרבה קרובי משפחה בארץ.
החיפוש של פרחדיאן ויינשטיין אחר הישאליות נבע לדבריה, מתוך זהותה האישית כיהודייה איראנית, "גדלתי בקהילה שהייתה בעיקר אשכנזית. בבית הספר שבו למדתי היינו בין המשפחות הבודדות שלא היו אשכנזיות. אמא של בעלי נולדה בגטו ורשה אבל גדלה בישראל".
היא מוסיפה כי היא שואפת להבין את המרקם הישראלי, "אני מנסה להבין את קיבוץ הגלויות של יהודים אשכניים ומזרחים ממקומות שונים בעולם ואפילו למדתי ערבית תקופה מסוימת. בסופו של דבר, גם את התזה שלי באוקספורד עשיתי על זרם מסוים בספרות הישראלית, ספרות של יהודים מהעולם הערבי כמו א.ב. יהושע וסמי שלום שטרית.
"מה שמעניין אותי בסוגה הזו של הספרות זו הפוליטיקה. הם מתארים סיפורים ממקור שונה ומחוויות שונות של מה המשמעות להיות ישראלי".
פורסם לראשונה: 12:21, 18.10.20
