הישראלים מסכימים שמדינתם צריכה להיות יהודית ודמוקרטית - אבל ימשיכו להתווכח מהי יהודית ומהי דמוקרטית. מחקר חדש המתפרסם לקראת יום העצמאות ה-73 חושף פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה, בשאלות בסיסיות הנוגעות לזהותה של המדינה – הן ביחס לתפיסת המצב הקיים והן בשאיפות לעתיד.
"מדד הפלורליזם" השנתי של המכון למדיניות העם היהודי, המתפרסם היום (א'), מגלה כי רוב החילונים (53%) סבורים שישראל יותר מדי יהודית ויש למתן או לבטל לחלוטין את ביטוייה ככזו, ולעומתם החרדים והדתיים (כ-90%) דווקא קובלים על כך שהיא פחות מדי יהודית.
גם בקרב המסורתיים הבחירה הפופולרית ביותר(47%) הייתה העדפה למדינה יהודית יותר, ולמעשה רק הדתיים הליברליים וה"חילונים קצת מסורתיים" (54% ו-62% בהתאמה) מוצאים את המצב הקיים כמאוזן ותומכים בו.
מדינה של שומרי מצוות?
ככלל, כמעט כל היהודים בישראל (98%) מעוניינים בכך שמדינתם תהיה יהודית, ורובם הגדול (88%) סבורים כי התנאי לכך הוא רוב יהודי באוכלוסייה. תנאים נוספים שהנשאלים הסכימו עליהם הם שהמדינה תעודד תרבות יהודית (74%) ותדאג ליהדות התפוצות (69%).
לעומת זאת, בשאלה האם תנאי למדינה יהודית הוא מערכת משפט ש״מבוססת על ההלכה״, נמצאו, כצפוי, פערים משמעותיים: החילונים לסוגיהם והדתיים הליברליים מתנגדים לכך, ואילו החרדים, הדתיים התורניים והדתיים - ברובם תומכים (70%, 65% ו-53% בהתאמה). עם זאת, עורכי המחקר מעירים ומבהירים כי אין הכוונה לכך שההלכה היא-היא החוק, אלא לאפשרות שהחוק רק מתבסס עליה.
נושא נוסף שבמחלוקת הוא סביב השאלה האם הגדרתה של ישראל כיהודית מחייבת שרוב אזרחיה יהיו שומרי מצוות. הנשאלים מהאוכלוסייה היהודית הכללית שללו זאת (78%), אך בקרב החרדים נמצא רוב (דחוק) של תומכים בתנאי זה (51%). גם בשאלה האם מדינה יהודית חייבת לשמור על מאפיינים יהודיים במרחב הציבורי מתחדדים אותם פערים (רק 32% תמיכה מקרב החילונים לעומת רוב מובהק של 96%-73% מהמסורתיים, הדתיים והחרדים).
תמונה מורכבת בתוך המגזרים
המחלוקת נעוצה, ככל הנראה, בתפיסה בסיסית ועמוקה יותר: רוב מקרב הדתיים והחרדים מסכימים עם הקביעה כי הערכים היהודיים בישראל חייבים להיות חשובים יותר מהערכים הדמוקרטיים, לעומת מיעוט מקרב החילונים, המסורתיים והדתיים הליברלים. גם בשאלה האם המדינה היהודית צריכה לתת העדפה חוקית ליהודים על פני לא יהודים - החילונים הביעו התנגדות, ואילו המסורתיים, הדתיים והחרדים תמכו ברובם ברעיון זה, בשיעור ההולך ועולה בהתאמה.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ׳ ידידיה שטרן, אמר: ״הנתונים מציפים תמונה מורכבת בנוגע לתחושת הלכידות הישראלית - בתוך המגזרים השונים בחברה הישראלית, וכמובן בין מגזר למגזר". לדבריו, המחקר מלמד כי קיימת אפשרות להגיע להסכמות בחלק מנושאי המחלוקת הגדולים, אך דווקא הפוליטיקה - שאמורה להיות המגרש שבו מגיעים להסכמות - היא שמקשה על מימושן.
"מדד הפלורליזם" 2021, המפורסם זו השנה השביעית, נערך על ידי שמואל רוזנר, עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי, ונוח סלפקוב, המשמש בו כעמית מחקר, והוא מבוסס על סקר עמדות שביצע פרופ׳ קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב בקרב 806 נשאלים, בסוף פברואר השנה.
