(צילום: חגי דקל)
הערים האדומות – חרדיות ברובן – הופכות אט-אט לכתומות, אבל המצוקה שבהן לא פוחתת, גם לא ההפרות הבוטות, ולכל אלה נוספות טענות על "מרד בדיקות" במטרה להשפיע על נתוני התחלואה. "יש קבוצות בעיר אלעד שהחליטו שחוקי הקורונה לא חלים עליהן", מספרת טלי פרקש, כתבת ynet ותושבת העיר, בריאיון לאולפן ynet. "לצערי, במקום שתהיה אכיפה ממוקדת ויסודית - בעצם משאירים מאות-אלפי משפחות כבנות ערובה. אנשים סגורים בבתים עם הילדים ולא יכולים לצאת, אנשים מתפללים בחניות ובגינות הציבוריות, בה בעת שפורעי החוק ממשיכים באין מפריע".
"אותן קבוצות טוענות כי הן מצייתות לרבנים, ובעצם פועלות בהוראה מגבוה", מסבירה פרקש. "כשפונים למשטרה ומנסים להבין מדוע אין אכיפה ממוקדת, נאמר לנו אוף-רקורד: אנחנו לא מעוניינים להיכנס איתם לעימות. אוכפים רק מדגמית, ובכניסות לעיר".
פרקש לא מצפה למראות אלימים כי אם לאכיפה שקטה: "צריך להגיע עם פנקס קנסות, אפילו בחיוך, ולהגיד: רבותיי, זה לא יכול להימשך. אתם לא יכולים לפגוע בבריאותם, בפרנסתם, באיכות חייהם ובתדמיתם של עשרות-אלפי תושבים ללא עוול בכפם".
פרקש מבהירה כי "הגננות באלעד לא עברו בדיקות, הסייעות לא עברו בדיקות, המטפלות לא עברו בדיקות, ואת מנסה לשאול את עצמך האם אנחנו עומדים בפני סגר נוסף, נוכח ההתנהלות הזאת, שאפשר לכנות אותה רק רשלנות".
"יש מצוקה של משפחות, זה ברור, אבל צריך לדעת שהסיבה נעוצה באוכלוסיות שמתנהלות כאילו חוקי הקורונה לא חלים עליהן. ראש העיר, ישראל פורוש, צריך לעשות את תפקידו שהוא נמנע מלבצע כבר מהסגר הגדול הראשון, ולטפל במוקדים האלה. כל עוד המשטרה תסתפק בלעמוד בכניסה לעיר ולמרר את חיי התושבים שרוצים לצאת או להיכנס לעיר, במקום לטפל במוקדי הבעיה שנמצאים בתוך העיר, לא נפתור פה כלום".
"אנחנו כלואים בכלוב"
העיתונאי החרדי מנחם קולודצקי, תושב מודיעין עילית, מספר על תחושה של כלא: "בשעות הבוקר הסגר פחות נאכף, אבל בשעות הערב זה משתנה והתושבים ממש מרגישים כלואים בכלוב. מסתובבים פה כל מיני נערי שוליים, פרחחים, זורקים נפצים, וניידות המשטרה מפטרלות בכל מום וזורעות אווירה של פחד".
(צילום: אלי מנדלבאום, חגי דקל)
"יש פה תחושה של עוינות, של אש בעיניים", אומר קולודצקי בכאב. "אתה רואה שוטרים בכל פינה מחלקים דו"חות. הם לא מבינים את המתפללים. רוב התושבים באמת מקפידים לשמור על הכללים, וכבר חצי שנה עוטים את המסכות. אני מכיר אחד שאפילו באמצע הלימוד, במשך 4 שעות, הוא לא מוריד את המסכה".
קולודצקי עצמו חלה בקורונה ואביו נפטר ממנה. "אם כולם באמת היו מקפידים, אז היינו רואים הנתונים הרבה יותר נמוכים", הוא מודה. "הציבור הליטאי שמהווה את רוב תושבי העיר מקפיד, וגם רבים מקרב הציבור החסידי. אבל לאחרונה ראינו התרופפות בציבור החסידי, וזה מגביר את ההדבקות".
"אנשים בלי אוכל במקרר"
קולודצקי מדבר עם דמעות בעיניים על המצב בעירו, היוצאת מהכתר כבר הערב: "איבדתי את אבא שלי בקורונה, אחר כך נדבקתי בה בעצמי. אני חלש מאוד, ומכיר רבים שנדבקו, אלפים. כאלה שהקורונה פגעה בהם בצורה קשה. תושבי מודיעין עילית ניזוקו מהקורונה גם בפן הבריאותי וגם בפן הכלכלי. ובמקום שהמדינה תושיט לנו יד, במקום שהתקשורת תחבק אותנו ותבין את המצוקה האמיתית בעיר, כל היום פותחים מהדורות על הפרות, וזורים לנו מלח על הפצעים".
"המצב הכלכלי פה אנוש, ממש קריטי", הוא מוסיף. "יש פה אנשים בלי לחם וחלב, אין להם מה לאכול בבית, המקרר ריק. הקורונה פגעה בנו גם כלכלית. תושבים שחלו בקורונה מתקשים לצאת לעבוד, הם חלשים מאוד. אני יודע על נשים שלא קמות מהמיטה מרוב חולשה, ובמקום שיושיטו סיוע הומניטרי לעיר, מאיימים עלינו בכתר ועוד סגר".
"הסגרים לא מצליחים"
בבני ברק מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. העיר הפכה היום (ג') לכתומה, ונכללת בערים היוצאות מהסגר, זאת אף שהבוקר פורסם כי ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע שעיריית בני ברק מנעה מפיקוד העורף להקים תחנה לבדיקות מהירות של נגיף קורונה על ידי מד"א עבור תושבי העיר, בטענה כי אין בכך צורך. ההערכה היא כי סגירת תחנות מד"א היא הדרך האלגנטית של העירייה לתת מענה לרגשות התושבים ולהקטין את מספר הבדיקות, מבלי שהדבר ייחשב להתרסה כלפי הממשלה.
(צילום: עמית הובר, משי בן עמי)
יעקב וידר, יו"ר האופוזיציה בעירייה, אומר כי הפתרון היחידי הוא "להביא לכאן את פיקוד העורף שהוא ינהל את העיר כדי שנצליח להוריד את התחלואה, ואז אפשר יהיה לדבר על פתיחת מוסדות חינוך מעל גיל שש". גם הוא דורש ענישה למפירי החוק – כלכלית בעיקרה.
"אם הסגרים הבאים והולכים לא יעילים, צריך לשנות את זה. סוגרים כמו בגן חיות כמעט רבע מליון תושבים, ואומרים אל תידבקו. לכן הסגרים לא מצליחים והאכיפה לא מצליחה, ומכפישים את כולנו. צריך להעביר את השליטה לפיקוד העורף, ואולי בעזרת ה' נוכל להוריד את התחלואה".
"בעלי העסקים בעיר לא קיבלו שום סיוע"
מנדי קוריץ, חבר באיגוד בעלי העסקים בבני ברק, מנה את היום ה-50 לסגר. "זו העיר שסגורה הכי הרבה ימים במדינת ישראל, ופיצוי לא קיבלנו. בנוסף לסגר, מתמודדים בעלי העסקים בעיר גם עם גל פריצות - למעלה מ-50 פריצות לחנויות. לילה לילה יש פריצות, והמשטרה לא עושה כלום. אכיפה המשטרה יודעת לעשות, אבל לעזור לבעלי העסקים לא".
(צילום: עמית הובר, משי בן עמי)
לקוריץ יש טענות קשות: "למה אושר סיוע לעיריות האדומות? אני משלם אגרת שילוט, אני משלם ארנונה, ולא קיבלנו שום הטבה, אבל הסיוע הולך אליהן. הכלכלה פה קורסת, אנשים איבדו את ערב פסח, ערב שבועות, שזה העיקר של בעלי העסקים בעיר, ואין להם מאיפה לשרוד עוד יום אחד".
לדברי קוריץ, כמות העסקים שנסגרו בעיר עצומה: "יש רשת חדשה בבני ברק – 'להשכרה'. לא שווה לבעלי העסקים להשאיר חנות שעולה להם ארנונה ושכירות, מבלי שהם מרוויחים ובאין סיוע מתאים. בהיבט העסקי שכחו את כל בעלי העסקים בעיר בני ברק, שקורסים תחת הנטל... העיר בני ברק נמצאת עם הכי הרבה בעלי אולמות בשטחה, ואומרים לנו: עד פברואר לא נפתח. זו קריסה טוטאלית. בן אדם לא יכול להיות סגור כל כך הרבה זמן".
פורסם לראשונה: 18:10, 20.10.20
