"האבא של גוש עציון" הלך לעולמו: משה (מושקו) מושקוביץ היה ממחדשי ההתיישבות בגוש עציון, כיהן כראש המועצה הראשון של אפרת והיה אחד ממקימיו של היישוב. הוא גם נמנה על מקימי הישיבות "אור עציון" ו"הר עציון" – מישיבות הדגל של הציונות הדתית – והיה אחד האייקונים החיים של הציונות הדתית השורשית. זו "של פעם".
היום (א'), בגיל 96, הלך לעולמו – ועם פטירתו נסגר עוד פרק בסיפור ההתיישבות הציוני-דתי. איש שמאחוריו "שובל של עשייה מפוארת למען העם והמדינה", ספד לו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "מושקו נטל חלק פעיל במעבר ההיסטורי משואה לתקומה. הוא פעל בשורות מחתרות האצ"ל והלח"י, סייע למפעל ההתיישבות, הביא עולים ארצה והקים מוסדות חינוך ותורה".
נתניהו הוסיף כי "אושר רב מילא את לבו עם החזרה לאדמות גוש עציון בעקבות מלחמת ששת הימים. במרץ האופייני לו הסתער מושקו על המשימה לבנות מחדש את גוש עציון שחרב במלחמת העצמאות, ולהקים בו יישובים פורחים ומשגשגים. מפעליו הכבירים יעמדו לדורות. מורשתו היא השילוב בין אהבת האדם והאומה, תורה ועבודה, חזון ומעש. כל אלה יוסיפו להיות מצפן בעבור צאצאיו וממשיכי דרכו".
"ההוזה והחוזה"
מושקוביץ נולד בשנת 1925 בצ'כוסלובקיה, ועלה ארצה בשנת 1939 עם הוריו. הוא למד במקווה ישראל, התגייס לאצ"ל ואחר כך הפך לוחם בלח"י – והוא נער רך בשנים בלבד. כשהיה בן 20 הקים את גרעין "משואות" שהיה לקיבוץ משואות יצחק בגוש עציון, שנחרב במלחמת השחרור.
בשנות ה-60 וה-70 היה ראש מועצת שפיר, ובשנים אלו פעל להקמת ישיבת אור עציון הבולטת בציונות הדתית. לאחר מכן פעל רבות למען ההתיישבות בגוש עציון, ולמעשה היה ממקימי היישוב אלון שבות וייסד את ישיבת הר עציון. בשנות ה-80 נמנה על מקימי היישוב אפרת – אף הוא בגוש - וכיהן כראש מועצה הראשון של היישוב.
בשנת 2008 זכה בפרס מוסקוביץ לציונות, ובנימוקי הפרס נכתב כי זכה על "למעלה משישים שנות מעורבות, מחויבות ומנהיגות בתחומי החינוך, על חזון התיישבות המחודשת בגוש עציון ועל הגשמת החזון".
"הוא ההוזה - סליחה, החוזה - של הדבר הגדול הזה שאתם רואים, ישיבה של מאות תלמידים שהוציאה כבר אלפי תלמידים בני תורה מתוכה, וזה רק אחד הדברים שהוא עשה", ספד לו הרב יעקב מדן, מבכירי רבני הציונות הדתית וראש ישיבת הר עציון.
"מושקו היה ממקימי ההתיישבות בגוש עציון, ממקימי היישוב משואות יצחק", סיפר הרב מדן. "כשגוש עציון חרב ו-240 לוחמים נפלו, היה זה מושקו שהבין. הוא לא אדם שאהב אנדרטאות מסוג אלו שקיימות אצלנו, הוא הבין שאנדרטה חייבת להיות חיה ונושמת. חיה ונושמת, פירוש הדברים - מיישבת את ארץ ישראל, תורמת לחברה בישראל ובראש ובראשונה באמצעות תורה. עם הדבר הזה הוא הלך לכל מקום".
"בונה ההתיישבות"
ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, סיפר כי "עד לפני מספר ימים עוד המשיך ללוות הקמת שכונות חדשות בלב גוש עציון על שטח משואות יצחק הישנה וחטמ"ר עציון". הוא הוסיף כי על אף גילו, מושקו "המשיך לעמוד בפועל בראשות הנהלת ישיבת הר עציון. קשה לתאר את המרץ הבלתי פוסק, הכניסה לפרטים הקטנים ואת מידת ההשתדלות המדהימה לכל דבר אשר חלם ויזם".
הוא תיאר אותו כ"איש גדול. בלכתו מאיתנו ציווה להמשיך את ההגשמה הגדולה של יישובו ופיתוחו של גוש עציון. לפני מספר חודשים הגשנו את מועמדותו של מושקו לקבלת פרס ישראל על שמונה עשורים של עשייתו הברוכה. לצערנו לא הספקנו. תודה מושקו על מה שנתת, אנחנו נשמר ונלמד את מורשתך למען הדורות הבאים".
ראש המועצה המקומית קריית ארבע-חברון, אליהו ליבמן, תיאור אותו כ"בונה ההתיישבות". לדבריו, "הוא היה מחלוצי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.. שכונות שלמות ויישובים גדולים ביהודה ושומרון קמו בזכותו".
"הסיפור הציוני כולו"
"מושקו איננו", ספד לו ראש סיעת ימינה, נפתלי בנט. "הסיפור האישי של מושקו משולב יד ביד עם סיפורה של מדינת ישראל. טביעת האצבע שלו הייתה בחינוך, בחברה ובהתיישבות. הוא היה מפעל חיים שלם".
יו"ר מפלגת הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', אמר עליו כי היה מ"דור הנפילים. איש גוש עציון, איש אשכולות, אגדה. איש התורה, העם והארץ. חייו ", הוסיף, "הם הסיפור הציוני כולו. בכל פגישה איתו הציג עוד רעיון, עוד חזון לקידום ההתיישבות, העלייה והציונות.
"לא מזמן ישבנו במשרד התחבורה, והוא פרס תוכניות לכביש גוש עציון-ים המלח. הגיע ככה בגילו המופלג, מצוייד במפות, חד ויודע בדיוק מה הוא רוצה. כך היה גם לגבי הקמת שכונה חדשה בחטמ"ר עציון, כך בעמותה שהקים לבנות שירות לאומי מחו"ל, וכך בכל סוגיה שבה היה מעורב".