(צילום: שחר גולדשטיין)
יו"ר זק"א רגיל לראות את המוות בעיניים, אבל זו לו הפעם הראשונה שהוא נפגש עמו פנים אל פנים אצלו בבית שלוש פעמים, בתוך חודש אחד. קודם נפטר אחיו ממחלה, והוא בן 59 בלבד. אחר כך נפטרה אמו בת ה-80, לאחר שנדבקה בקורונה במסיבת חנוכה שנערכה בניגוד להוראות ושלא על דעתו של יהודה משי זהב – ובסוף השבוע התמוטט אביו (83), בתוך השבעה על רעייתו, ונפטר אף הוא.
"אני חי את השכול, את היגון, כל כך הרבה צרות שמעתי", הוא מספר, בריאיון לאולפן ynet. "כנראה שזה לא היה מספיק. כמו עיוור שיציגו לו תמונת נוף, לא יבין על מה אתה מדבר. כנראה שריבונו של עולם רצה שאחוש יותר, על בשרי ממש, כדי שבפעם הבאה שאשב מול משפחה שכולה - אבין בדיוק על איזה כאב ועל איזו צריבה בלב הם מדברים. עכשיו אני אבין טוב מאוד על מה מדובר".
משי זהב מגדיר את חייו בחודש האחרון "כמו סרט אימה, כאילו אתה נמצא באיזושהי מנהרה ואתה רואה את האור בקצהה, ואז אתה מתקרב ושוב המנהרה מתארכת", הוא אומר בדמעות. "אתה לא מצליח להבין מה קורה פה, מה הולך פה, ואתה מתבונן מסביב, ואומר שכנראה שבורא העולם מעמיד אותנו בניסיון קשה וכואב, כמה כואב".
ואף שמשי זהב זועם על התנהלות החלקים במגזר החרדי, שמזלזלים בהנחיות למניעת ההדבקה בנגיף הקורונה – אין בו טיפת זעם על הקב"ה: "כנראה שהוא רוצה משהו, ואני יודע ומאמין באמונה שלמה שאם ריבונו של עולם עושה לנו משהו, גם אם זו מכה אחרי מכה אחרי מכה, זה רק מאהבה. כמו שאבא שלי לימד אותנו – לא להתייאש, לא ליפול למטה, ולהסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר".
"אנשים נופלים כמו זבובים"
הכעס שבוער בו מסרב להירגע, ועכשיו ביתר שאת: "כנראה ששניהם נדבקו בקורונה ביחד, על אף שלאבא היו פחות סימפטומים. הרופאים אמרו שסביר מאוד שפטירתו היא תוצאה של מחלת הקורונה שהשליכה על דברים אחרים, וקרה מה שקרה".
יממה אחרי התבטאויות של רבנים בדבר פתיחה מחודשת של מוסדות החינוך, וביום שבו מתפרעים קיצוניים בבני ברק – הוא לא מצליח להבין את הזלזול בחיי אדם, כדבריו. "הרי זה לא שאנשים מזלזלים רק בחייהם שלהם, אלא גם בחיי אחרים", הוא אומר בדמעות. "האם לא ברור שכל מי שנדבק עלול להגיע למוות? אני מסתובב עכשיו בהרבה בתי חולים, ורואה דברים מסמרי שיער, מראות קורעי לב. נכנסתי למחלקת הקורונה, בחוץ ישבה משפחה שהאבא היה במצב מונשם-מורדם. הבת ביקשה ממני להיפרד מאביה בשיחת טלפון. שמתי לו את הטלפון ליד האוזן, ולא היו לי תעצומות נפש לשמוע את דברי הפרידה, את הבכיות. זה נורא ואיום.
"אנשים לא מבינים על מה מדובר. אתה מסתובב שם והמאושפזים מתחננים למים... בעלייה לתורה בשבת מברכים לרפואה אנשים צעירים ונשים בהיריון. אני לא מבין את הזלזול הזה, כל כך הרבה משפחות הורידו ביגון שאולה. שלוש פעמים לשבת שבעה בפחות מחודש, ואנשים מתפלספים, ומנהיגים מתפלספים, ולמה בלפור ולמה חוף הים. מתעסקים בשטויות. אנשים נופלים כמו זבובים - והם מתעסקים בניתוחי סרק שטותיים".
