ימי הקורונה הם ימים שבהם מתחדדים נושאים רבים. המתח והקושי המתמשכים מביאים רבים לקצה הנפשי וממילא תחומים שהיו עד כה "רדומים" צפים בעוצמה. בין שלל סוגיות חברתיות ועולמיות שמשבר הקורונה עוזר לחדד, נמצא גם המושג "דעת תורה" שרבים טועים לחשוב שפירושו הוא משהו בסגנון: "מי שיודע הכי טוב ללמוד גמרא גם צודק תמיד בכל נושא".
צריך לעשות סדר בדברים. תפקידה של המסורת היהודית הוא להעניק פרספקטיבה רוחנית ומוסרית לכל תחומי החיים. מכיוון שכך יש לה "סיי" בכל דבר, החל בשאלה מהו תפקידה של התרבות האנושית וכלה בשאלה כיצד העולם הערכי מיושם בנעילת הנעליים (קודם נעל ימין ואחר כך נעל שמאל, למי שהתעניין).
קראו עוד בערוץ היהדות:
יהודי ארה"ב מפחדים: "ביידן או טראמפ - האנטישמיות הפכה לתופעה קבועה"
לא סולחים, לא שוכחים: "ממשלת סודן עשתה את המוות ליהודי אתיופיה"
לך לך: ללקק את הפצעים ולצאת לדרך חדשה / פרופ' רוחמה וייס
היו תקופות בהיסטוריה, כדוגמת תקופת הנבואה, שלא היה פער בין העולם הרוחני לעולם הפיזי, ולכן היה ערבוב בין המישור הערכי למישור המעשי. שמואל הנביא למשל סייע במציאת אתונות אבודות, והשופט גדעון קיבל הדרכה נבואית ישירה כיצד לתקוף טקטית את המדיינים.
מאז תום עידן הנבואה מלמדים אותנו חז"ל כלל: "חכם עדיף מנביא". כלומר, הפער בין עולם הרוח לעולם החומר התרחב; ההשראה הנבואית מלווה אותנו, אולם ההחלטה בתחום הארצי נסמכת על "חוכמה" - שיקול דעת, ניסוי וטעיה.
בין התלמיד החכם לאיש המקצוע
אנו מקבלים השראה מתלמידי חכמים לאן לנסוע עם הרכב, אבל לא הוראות כיצד לתקן את הקרבורטור; אנו מקבלים ברכה מצדיקים שהניתוח יצליח, אולם לא כיצד לבצע טיפול כימותרפי.
ככל שהנושא ערכי ודתי יותר כך יש ל"דעת תורה" משקל ישיר יותר בהכרעה; למשל, כיצד ליטול ידיים, או מהו היחס בין דת למדינה. באשר לשאלה איזה ברז איכותי יותר, או איזה פוליטיקאי מקצועי יותר - זה כבר תחומו של אינסטלטור או של פרשן חדשות.
לעיתים ישנם מצבי ביניים שדורשים שילוב כוחות בין אנשי התורה לאנשי המקצוע: במעבר דירה, הדורש הכרעה של שיקולי חינוך ילדים מול מחירי נדל"ן גבוהים - נצטרך את איש הרוח לעצה חינוכית, אולם הוא לא יוכל לערוב לנו מה יתרחש בשוק הנדל"ן באזור; כאן נצטרך לשמוע את מתווך הדירות, לשקלל את הנתונים ולהגיע להכרעה.
בדילמה בנושא זוגיות נוכל להתייעץ או להתברך מאדם שאנו מזהים שהוא בעל פרספקטיבה מוסרית גבוהה משלנו, אולם אין לצפות שהוא יביט בכוכבים ויבטיח לנו שנהיה מאושרים.
השאירו את הדילמה לגורמי הרפואה
במשבר הקורונה הדברים צריכים להיות ברורים: ייתכנו ויכוחים לגיטימיים ביחס לנזק רפואי מול שיקול חינוכי בפתיחת מוסדות לימוד, אולם הדילמה האם לנקוט בטקטיקת "חיסון עדר", או מהי הדרך הראויה למנוע הדבקה – אלו עניינם של גורמי הרפואה.
בימים מתוחים אלה, כדאי לכל אחד ואחת מאיתנו להתעסק בתחומו. הדברים נכונים גם להתלהמות ברשתות החברתיות בהן כל אחד נהיה אפידמולוג או מומחה ללוחמת טרור בעזה (שלא לדבר על מומחיות ביהדות).
תפקידם של אנשי התורה כעת הוא לפסוק בשאלות הלכתיות המתעוררות, לנתח גורמים רוחניים ותרבותיים שהמגפה הביאה לחיינו - ובעיקר להעניק השראה, עידוד וחוסן נפשי.
אם נתעלם מעט ממסך העשן התקשורתי, נבחין שרובם אכן עושים כך; חבל שדווקא אותם שומעים פחות.
