(צילום: משי בן עמי)
"רבים מאיתנו מתגעגעים לירושלים, מרחוק": עשרות-אלפי ישראלים מציינים היום (ג') את חג הסיגד, הנחגג 50 יום בדיוק אחרי יום הכיפורים, בתאריך כ"ט בחשוון. אלא שלא כמדי שנה, נבצר מאלפי בני העדה האתיופית מלהגיע לטיילת ארמון הנציב, שם נערך טקס התפילה המרכזי – או לכותל המערבי, שם נערך הטקס הממלכתי.
"ברכות מִיְרוסלם, מירושלים!" אמר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בנאום לרגל הסיגד. "חג הגעגוע והכיסופים לירושלים מקבל השנה משמעות מיוחדת. בצל הקורונה רבים מאיתנו מתגעגעים לירושלים מרחוק. אלפי שנים לאחר שהגענו אל מחוז חפצנו, אל ירושלים, אל ציון, בלתי נתפס לחשוב שנבצר מאתנו לעלות לרגל, אל הטקס המסורתי בטיילת ארמון הנציב, הצופה אל ההר הקדוש, אל הכותל, אל 'יפה נוף, משוש כל הארץ'".
נשיא המדינה קרא "להרחבת תחומו של חשבון הנפש. והשנה יותר מתמיד, החברה הישראלית ומדינת ישראל צריכות את חשבון הנפש הזה כדי שנוכל להתחזק יחד, כדי שנוכל להבריא יחד, כדי שנוכל להתמודד עם ההווה ולהתכונן לבאות".
הקורונה - "נס חג הסיגד"
השנה בשל מגבלות נגיף הקורונה, התקיים הטקס באופן מצומצם, ודברי הנשיא ריבלין שהוקלטו מראש הוקרנו בטקס. "הקהילה האתיופית לימדה את כולנו מהי מסירוּת נפש, מהי אהבת ירושלים, מהי נחישות ומהי אמונה כנה, לא מתפשרת, שעוד נגיע", הוסיף הנשיא, וביקש להזכיר את קס הדנה שהלך לעולמו החודש, וכן את אברה מנגיסטו.
על פי מסורת בני העדה האתיופית, את הסיגד ייסדו עזרא ונחמיה, ומאז מציינים את החג כיום של צום, תפילה, חידוש הברית וגעגועים לציון. באתיופיה נחגג הסִיגְד בעלייה המונית אל ההרים באזורים שבהם התגוררו יהודי אתיופיה, 50 יום לאחר יום הכיפורים. על ההר נשאו המאמינים תפילות וגזרו על עצמם צום, שלאחריו היו הקייסים בוצעים את לחם הדאבו – המסמל את הלחם שהוגש בבית המקדש.
עם עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל הועברה ההתכנסות השנתית לירושלים, העיר שאליה נכספו יהודי אתיופיה, והתפילה המרכזית נערכת מדי שנה בטיילת שרובר בארמון הנציב בירושלים, שממנה ניתן לצפות לעבר הר הבית - מקום המקדש. במהלך טקס התפילה המרכזי מתפללים הקייסים וקוראים טקסטים מתוך האוּרִית (התורה).
מדי שנה, פוקדים את התפילה כ-15 אלף הישראלים יוצאי אתיופיה, אך השנה, לראשונה, לאור מגבלות הקורונה - התקיימה התפילה בנוכחות הקייסים בלבד. גם תפילת הקייסים המסורתית בכותל המערבי התקיימה במתכונת מצומצמת בלבד, עם זאת היא הועברה בשידור חי, לראשונה, לכלל תלמידי מערכת החינוך.
"השנה, בניגוד לשנים עברו, קרה נס מאוד גדול", אומר הרב ד"ר שרון שלום, בריאיון לאולפן ynet. "בגלל מגבלות הקורונה הגיעה אווירת החג להמון בתים בעולם. אישית השתתפתי בהמון אירועי זום, וסוף כל סוף היה איזשהו עיסוק אמיתי במהות של החג הזה".
לא "חג האינג'רה"
אבל העיסוק במהות של החג – הוא שמטריד את הרב ד"ר שלום, ראש הקתדרה הבינלאומית לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, שמביע חשש מכך שהסיגד יהפוך לסוג של "מימונה". "התפיסה הפטרנליסטית ארוכת השנים עלולה להביא לכך שעולמם של יהדות אתיופיה ייתפס כעולם של פולקלור", הוא אומר. "כך עלול להפוך חג הסיגד ל'חג האינג'רה', כמו שקרה במידה מסוימת לחג המימונה, שהפך ל'חג המופלטה'".
לדבריו, "אפשר לאכול אינג'רה, ליהנות ממוזיקה אתיופית טובה, אבל צריך לזכור שכל זה למען המשמעות העמוקה של חג הסיגד, הרלוונטית גם לישראל של היום: חיזוק האיתנות הקהילתית וחיבור לשורשים של כולנו. היום יותר מתמיד מבינים את סיפור החג במובן היהודי והאנושי והעמוק, שמסריו נוגעים לכלל החברה היהודית והישראלית. חג הסיגד הוא ניצחון האהבה על הפחד, התקווה והאמונה על הייאוש והבדידות. זו הזדמנות לחשבון נפש ציבורי".
את המשדר החגיגי יזמה הקרן למורשת הכותל המערבי, בשיתוף משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה, בהנחיית עודד מנשה ואושרת אינגדשט, והוא כלל קטעי אמנות ומסורת ואת סיפור מורשתם ועלייתם ארצה של יוצאי יהדות אתיופיה, ומופע מוזיקלי עם הזמר שלמה גרוניך. באירוע המקוון השתתפו רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', שר החינוך יואב גלנט, שרת העלייה והקליטה ח"כ פנינה תמנו שטה, יוצאי יהדות אתיופיה ובכירי העדה בישראל.
"עוגן קהילתי לכולם"
יו"ר התאגיד הממלכתי של מועצת מרכז מורשת יהדות אתיופיה, ד"ר שמחה גתהון, אמר כי "חג הסיגד הוא מחגיה העתיקים והחשובים של קהילת יהודי אתיופיה. מאז ומתמיד מהווה החג מוקד לגיבוש הזהות הדתית, הרוחנית והקהילתית שלנו. השנה, מאחר והאירוע צוין באווירה שונה, אפשר למצוא בכך עוגן קהילתי ותרבותי, ותזכורת לכולנו כי כוחנו באחדותנו".
שר התרבות והספורט, חילי טופר, אמר כי "הסיגד מסמל את הברית בין העם לאלוהים והוא גם מעלה על נס את הערבות ההדדית ואת האחדות בתוך העם. מדינת ישראל קבעה את הסיגד כחג רשמי ואני גאה שמשרד התרבות והספורט יחד עם משרד העליה והקליטה מובילים את הטקס המכבד והחשוב בירושלים".
שרת העלייה והקליטה, פנינה טמנו-שטה, הוסיפה כי "בימים אלה, יותר מתמיד, זו הזדמנות ללמוד מרוח החג את חשיבות הביחד - לפנות מקום לשאלות של זהותנו כעם וכהזדמנות לייצר גשרים ולשמוח על היותנו בבית".
ואם אתם מחפשים להתחבר לחג בדרך אחרת, לרגל הסיגד הושק בימים האחרונים מיזם משותף של ארגון אשכולות והמרכז למורשת יהדות אתיופיה - אתר אינטרנט חדש וייחודי, ראשון מסוגו, במטרה לחבר את החברה הישראלית לסיפור יהדות אתיופיה ומנהגי החג. באתר שלל פעילויות ייחודיות, ביניהם: חדר בריחה, סרטונים, חידונים וסיפורים אישיים מרתקים ועוד.
גם ב"בית אבי חי" הקימו זירה לסיגד - "חוזרים הביתא", והיא כוללת שלל אירועים ייחודים שיתקיימו השנה בצורה מקוונת, ללא תשלום, שיימשכו גם לאחר החג עם הרצאות בלייב ותכנים מיוחדים.
