מאז פרוץ משבר הקורונה (החודשים מרץ-יוני 2020) חלה ירידה של 65.5% במספר העולים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. רוב העולים בארבעת החודשים הללו הגיעו מרוסיה (43.7%), אוקראינה (17.7%), ארה"ב (5.7%) וצרפת (5.7%).
הגיל החציוני של העולים שהגיעו בארבעת החודשים הללו עומד על 29.1 שנים, בדומה לגיל החציוני בתקופה המקבילה אשתקד, ואולם הרכב אוכלוסיית העולים שהגיעו בתקופה זו (מרץ-יוני 2020) שונה מהרכבה בתקופה המקבילה אשתקד (2019). חלקם של התיירים ששינו את מעמדם מתייר לעולה עלה לכ-42% מתוך כלל העולים ב-2020, לעומת כ-17% בתקופה המקבילה ב-2019. במקביל, ירד חלקם של העולים שנכנסו באשרת עולה ועמד על כ-58% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-83%).
מאז פרוץ משבר הקורונה טענו ארגונים שונים כי קיימת עלייה חדה בהתעניינות בישראל. בשיא ימי הקורונה המשיכו להגיע עולים לארץ על אף הקשיים שגרמו השמים הסגורים. ואולם הנתונים מראים שבפועל חלה ירידה דרסטית. חלק מההסבר לכך נעוץ, כפי הנראה, בעובדה שהתיירים ששינו את מעמדם לעולים הגיעו לארץ עוד בטרם נסגרו הגבולות האוויריים ב-8 למרץ, ואילו האחרים לא יכלו כלל להגיע.
גורמים בכירים בממשלה מודים כי אכן הייתה ואף ישנה התעניינות גדולה בעלייה לישראל - כולל בפתיחת תיקי עלייה - אך בשל הקורונה ותהליכים בירוקרטיים חלו עיכובים בתהליך אישורי העלייה לארץ. "ניתן לפתור את העיכובים האלה. חלקם היו אובייקטיביים בגלל מגבלות הקורונה אך חלקם נובעים מהערמת קשיים בירוקרטיים שמשרד הפנים, משרד החוץ והסוכנות יכולים לפתור בקלות", הם אומרים. "יש פה הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ, וחבל שהעיכובים האלה מעבירים מסר שגוי לקהילות יהודיות שיש בהן התעוררות ורצון לעלות, שהם לא באמת רצויים בישראל בעת הזאת".
הירידה מצרפת נמשכת
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2019 עלו כ-33 אלף עולים - 18.1% יותר מאשר בשנת 2018. שיעור העולים עמד על 3.7 עולים ל-1,000 תושבים. מכלל העולים ב-2019, 73.8% הגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה. 7.6% הגיעו מארצות הברית ו-6.8% הגיעו מצרפת.
בשנת 2019 נמשכה הירידה במספר העולים מצרפת (2,227 עולים), ירידה של 7.8% לעומת שנת 2018 (שיאו של גל העלייה הנוכחי היה ב-2015 - אז עלו 6,628 עולים). העולים החדשים השתקעו לראשונה בעיקר בערים הגדולות (המונות מאה אלף תושבים ויותר). 13.0% מסך העולים בשנת 2019 השתקעו בתל אביב-יפו, 12.2% - בנתניה, 8.9% - בחיפה ו-7.9% בירושלים.
רמת ההשכלה בקרב עולים בני 15 ומעלה שהגיעו בשנת 2019 הייתה גבוהה יחסית - 74.8% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה. ל-69.9% מהעולים בני 15 ומעלה היה משלח יד אקדמי.
בשנת 2019 השתקעו בארץ 4,251 אזרחים עולים. יחד עם העולים החדשים הם מסתכמים לכ-37,498 מהגרים חדשים שהגיעו לישראל. מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-44.3% מתוכם עלו משנת 1990 ואילך.
בראש העלייה - רוסיה
ב-2019 עמד מספר העולים מרוסיה על 48.2% מסך העולים, והיא המדינה שממנה הגיע מספר העולים הגדול ביותר (15,821 עולים, גידול של 50.8% לעומת 2018). בעשור האחרון מספר העולים מבריה"מ (לשעבר) מהווה רוב בקרב העולים המגיעים לישראל - 73.8%. בתוך אלה מהווים העולים מרוסיה רוב של 65.3%.
משנת 2013 נרשמת מגמת עלייה מתמשכת במספר העולים מרוסיה לישראל: מ-4,046 עולים בשנת 2013 ל-15,821 עולים ב-2019. סביר כי בין הסיבות לעלייה זו אפשר למנות את המשבר הפיננסי ברוסיה, שבא לידי ביטוי ביתר שאת משנת 2013 ואילך.
בדומה לשנים הקודמות, גם בשנת 2019 הייתה העלייה מורכבת מיותר נשים (51.0%). יצוין כי חלקן באוכלוסייה היה 50.4%. היחס עומד על 959 גברים ל-1,000 נשים. הגיל החציוני של הנשים היה מעט גבוה משל הגברים (35.2 שנים ו-34.7 שנים, בהתאמה), וגבוה מעט מנתוני השנה הקודמת (34.0 שנים ו-33.9 שנים, בהתאמה).
וזה המצב המשפחתי של העולים מגיל 15 ומעלה שעלו בשנת 2019: בקרב הגברים, אחוזי הנשואים (62.6%) והרווקים (28.8%) היו גבוהים מאחוזם בקרב הנשים (57.5% ו-26.0% בהתאמה). בקרב הנשים, אחוז הגרושות (10.2%) היה גבוה פי 1.5 מאחוז הגברים הגרושים (7%) ואחוז האלמנות ( 6.3%) היה גבוה פי 3 מאחוז האלמנים (1.6%).
היכן העולים השתקעו?
במחוזות תל אביב והמרכז נקלטו 16,518 עולים שהם כמחצית מסך העולים (49.7%). במקום השני - מחוז חיפה שם נקלטו 15.1% ובמחוז הדרום 13.0%. במחוזות ירושלים והצפון נקלטו מספר דומה של עולים (9.8% ו-10.0%, בהתאמה). באזור יהודה והשומרון נקלט אחוז קטן יחסית - 2.3% מהעולים.
מרבית העולים שהשתקעו בתל אביב-יפו עלו מרוסיה (62.1% מסך העולים שהשתקעו בעיר זו) ומצרפת (7.9%). בירושלים, מרבית העולים היו מארצות הברית (28.2%) ומרוסיה (21.3%). בנתניה מרבית העולים היו מרוסיה (67.1%) ומצרפת (13.6%). בחיפה מרבית העולים היו מרוסיה (54.8%) ומאוקראינה (28.2%). בבת ים הרוב היו מרוסיה (59.8%) ומאוקראינה (22.6%). באשדוד הרוב מרוסיה (43.8%) ומאוקראינה (26.5%).
רמת ההשכלה של העולים בשנת 2019 הייתה דומה לזו בשנה הקודמת. בהשוואה לאוכלוסייה הכללית אוכלוסיית העולים היא משכילה יותר. בקרב סך האוכלוסייה, אחוז אלה שלמדו 10-0 שנות לימוד היה 16.5%, 12-11 שנות לימוד - 33.3%, ו-13 שנות לימוד ומעלה - 50.2%.
לעומת זאת, בקרב העולים שהגיעו בשנת 2019, 74.8% למדו 13 שנות לימוד ומעלה (לעומת 70.6% בשנת 2018), ומתוך קבוצה זו, כ-44% למדו 16 שנות לימוד ומעלה. אחוז העולים שלמדו עד 12 שנות לימוד עמד על 25.2% ב-2019 (ירידה לעומת 29.4% ב-2018).
העלייה בשנת 2019, כמו בשנים שקדמו לה, הייתה מאופיינת באחוז גבוה יחסית של בעלי משלח יד אקדמי טרם העלייה לישראל. מקרב העולים שידוע משלח היד שלהם בחו"ל טרם העלייה, ל-69.9% היה משלח יד אקדמי (נתון שנמצא בהתאמה עם אחוז גבוה יחסית של בעלי 13 שנות לימוד ומעלה); ל-9.1% היה משלח יד של הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה; ל-6.1% היה משלח יד של עובדי מכירות ושירותים.
מקרב בעלי משלח יד אקדמי, האחוז הגבוה ביותר היה של משלחי יד בתחומי המשפט, החברה והתרבות (44.5% מסך בעלי משלח יד אקדמי); ולאחריהם, תחומי המדע וההנדסה (26.2%), הבריאות (10.9%), ההוראה (9.0%), עסקים ומינהל (5.0%) ובענפי טכנולוגיות המידע (4.3%).
שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, אמרה בתגובה לנתונים: "אנחנו ערוכים לקראת קליטה מסיבית של גלי העלייה הצפויים בשנים הקרובות. באופן טבעי ולצערנו ישנה ירידה בכמות העולים בחודשי הקורונה הקשים, בשל סגירת והגבלת מערך התעופה העולמי, אך לצד זה אין עוררין שהביקוש לעלייה עלה במאות אחוזים.
"שערי מדינת ישראל פתוחים כל העת ליהודים מכל העולם, ומתחילת השנה עלו ארצה קרוב לעשרת אלפים עולים חדשים, נתון מבורך לנוכח הנסיבות. אנו נמשיך לעודד עלייה, זה מנוע צמיחה לאומי, חברתי וכלכלי אדיר שעליו מושתתת מדינת ישראל. נמשיך לקבל בזרועות פתוחות את העולים החדשים וללוותם בתהליכי הקליטה".
ח"כ תהלה פרידמן, חברת ועדת הקליטה והעלייה, נמצאת בקשר עם עולים ממדינות שונות ושומעת על הקשיים שלהם ממקור ראשון. "בשבועות האחרונים טיפלתי בפניות של עשרות משפחות שביקשו לעלות ארצה משלוש מדינות שונות, ולא יכלו לעשות כן בגלל דרישות מורכבות לספק מסמכים ממשרדים שסגורים בגלל המצב - ופגישות שלא ניתן לקיים בזמנים אלו.
"ברור לי שזה לא מרצון רע כמו שזאת בירוקרטיה וחוסר גמישות של רשות האוכלוסין וההגירה ורשויות שונות נוספות. אלה לא ימים רגילים. יש מספיק קשיים שקשורים לקורונה. צריך לעשות מאמץ בכל הסעיפים שלא קשורים לבריאות כדי שהעולים יוכלו לעלות לפני תחילת שנת הלימודים. אם רוצים לעודד גל עלייה, צריך להקל עד כמה שניתן איפה שניתן, במיוחד בתקופה הזאת".
