הפגיעה הכלכלית בחרדים בתקופת משבר הקורונה הייתה קשה יותר מזו שבאוכלוסייה הכללית: "שנתון החברה החרדית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2020 המתפרסם היום (ה'), מגלה כי הירידה בשיעור תעסוקת הגברים במגזר בשני גלי התחלואה הקודמים הייתה גדולה כמעט פי-שניים ביחס לאוכלוסייה היהודית שאיננה חרדית. גם בקרב הנשים נרשם פער משמעותי בין הקבוצות (אם כי קטן יותר) – בעיקר בגל הראשון של המגפה.
לפי ממצאי המחקר, המבוססים על נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממשרדי ורשויות ממשלה ומהביטוח הלאומי, בחודשים מארס עד מאי 2020 ירד מספר החרדים העובדים ב-34% ביחס למספר המועסקים הממוצע בשנה שעברה, לעומת ירידה של 19% בחברה הלא חרדית - פער של כמעט 80%. אצל הנשים הועסקו 37% פחות מהחרדיות ו-27% פחות מהיהודיות שאינן חרדיות – הבדל של קרוב ל-40%.
בחודשים ספטמבר ואוקטובר השנה זינק הפער בין גברים חרדים לאלה שאינם עוד יותר, ועמד על יותר מפי-שניים – 20.5% לעומת 10%, ואילו בקרב הנשים הוא נסגר לחלוטין – 15% ירידה בתעסוקה אצל החרדיות ו-16% באוכלוסיה הכללית.
הנשים החרדיות חסינות יותר
באשר לנגיף עצמו, מעריכים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על פי ניתוח נתוני משרד הבריאות, כי 42% מכלל החולים בארץ היו חרדים – בערך פי שלושה וחצי ממשקלם היחסי באוכלוסייה (וזאת אף מבלי להביא בחשבון את ההתפרצות המחודשת בגל השלישי, שהכתה בעוצמה שוב בציבור זה ושארעה לאחר חתימת המחקר).
עורכי השנתון, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, תולים זאת באורח החיים הקהילתי האינטנסיבי, שיש בו אינטראקציות חברתיות רבות ומרובות משתתפים; בצפיפות האוכלוסין הגבוהה בערים החרדיות ובמשקי הבית - ובהסתייגות מציות להוראות משרד הבריאות בשל חוסר הנכונות לשנות את אורחות החיים ומפני חוסר אמון המערכת.
החוקרים הסבירו עוד כי המחיר הכבד ששילמו המועסקים החרדים יותר מהאחרים במשבר הקורונה, נובע מכך שהוא פגע יותר בעובדים הפחות-מיומנים ובבעלי רמות הכנסה נמוכות יחסית. משקלול נתוני שתי תקופות ההתפרצות הם מסיקים כי לנשים החרדיות יש חוסן תעסוקתי גבוה יותר מאשר לגברים במגזר.
ככלל, שיעורי התעסוקה של הנשים בחברה החרדית נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה, וטיפס מ-71% ל-77% בין 2015 ל-2019, בעוד שהגברים כמעט עומדים במקום ועלו באותה תקופה מ-52% ל-52.5% בלבד. מלאך וכהנר מעריכים כי הסיבה לכך נעוצה בירידת התמריצים לכניסה לשוק העבודה ובהגדלת התמיכות והזכאויות לאברכים.
עם זאת, בשתי הקבוצות ניכרת ירידה משמעותית במספר העובדים בתחום החינוך ופנייה למקצועות רווחיים יותר - דבר העשוי להניב פירות בטווח הארוך בהגדלת ההכנסה לנפש ולעלייה ברמת החיים.
הכנסה נמוכה מאוד לנפש
השנתון מצא עוד כי ההכנסה החודשית (ברוטו) הממוצעת למשק בית חרדי בשנת 2018 הייתה נמוכה ב-58% מזו של משקי הבית היהודים הלא-חרדיים, וכרבע ממנו - מקורו בקצבאות ובתמיכות שונות (לעומת 9% בלבד בקבוצה הכללית). בהקשר זה העירו החוקרים כי "ההכנסה של נשים חרדיות קרובה יותר להכנסתן של נשים יהודיות שאינן חרדיות, לעומת הכנסה נמוכה של גברים חרדים בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים".
הילודה הגבוהה במגזר מעצימה עוד יותר את הפערים במבחן ההכנסה (נטו) לנפש, הנמוכה אצל החרדים ב-92% ביחס למשפחות שאינן חרדיות. מאידך גיסא, ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית חרדי באותה שנה הייתה נמוכה ב-16% מהקבוצה השנייה, למרות מספר הנפשות הגבוה בהרבה.
רכישת השכלה גבוהה עשויה לצמצם את הפערים, והמחקר נמצא כי בעשור האחרון (2019-2010) חל גידול של כמעט פי-שלושה במספר החרדים הלומדים לתואר אקדמי, כאשר בשנת הלימודים הקודמת (התש"ף) נרשמה עלייה נאה של 9% במספר הסטודנטים החרדים לאחר כמה שנים של דשדוש. שיעור הלומדים לתארים מתקדמים זינק עוד יותר באותו עשור וחימש את עצמו, כאשר בשנה שעברה בלבד עלה מספרם ב-17% לעומת השנה שקדמה לה.
עורכי המחקר הסבירו כי "צעירים חרדים רבים מגלים כיום הבנה בדבר התועלת בשוק העבודה, שמגיעה בעיקר מלימודים אקדמיים והכשרה מקצועית איכותית". עם זאת הם מזהירים כי "בעוד מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה לנשים חרדיות מותאמת יחסית לשוק העבודה, זו של הגברים נותרה מאחור והתוצאות ניכרות גם בשוק העבודה".
עדות נוספת למגמה שמתארים החוקרים ניתן למצוא בפערים בין המינים גם בלימודים הבסיסיים יותר, כאשר שיעור הבנות החרדיות הניגשות לבחינות הבגרות עלה בעשור האחרון מ-31% ל-55%, ולעומתן בקרב הבנים נרשמה דווקא ירידה באותה תקופה, מ-16% ל-13%.
האוכלוסייה החרדית תוכפל כל 16 שנים
בפרק העוסק בדמוגרפיה מצאו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר כי משקל החברה החרדית ביחס לאוכלוסייה הכללית בישראל גדל מ-10% בשנת 2009 ל-12.6% ב-2020. הם צופים כי אם המגמה תימשך, מספר החרדים יכפיל את עצמו מדי 16 שנה - תהליך שאורך פי-שלושה באוכלוסייה היהודית הלא חרדית ונמשך כ-50 שנה.
אחד הביטויים המובהקים של המגמה היא עלייה של כשליש - 34% - שנרשמה במספר בחורי הישיבות והאברכים בתוך חמש שנים בלבד (2019-2014) - ככל הנראה בעקבות הגידול בתמיכת המדינה בלומדים והקטנת התמריצים לכניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה. ביטוי נוסף לאותה תנופה הוא בכך שבמערכת החינוך לגילי בית ספר בשנת הלימודים שעברה, 19% מכלל התלמידים בישראל ו-25% מהחינוך העברי היו חרדים – הרבה יותר ממשקלם היחסי באוכלוסייה.
יחד עם זאת, עורכי השנתון צופים סבירות גבוהה להאטה עתידית בקצב הגידול של המגזר, בעקבות ירידה בשיעורי הפריון ועלייה בגיל הנישואים הניכרות כבר עתה. "האוכלוסייה החרדית מהווה כשמינית מתושבי המדינה וממשיכה לגדול בקצב מהיר", סיכמו מלאך וכהנר, "אם כי בקצב נמוך מבעבר".
