נשים שרות לנשים (בלבד): סליחות עם בנות נתנאל
(צילום: אלי זיו, עריכה: טלי פיש)
בימים אלה ממש היו אמורות שלוש האחיות לבית נתנאל להיות בשיא הפעילות: מהופעה להופעה, או אם נדייק, מתפילה לתפילה - כי "בנות נתנאל" לא קוראות לעצמן זמרות, אלא "מתפללות" ו"מתפייטות" – והן לא מופיעות, אלא מובילות תפילה נשית יפהפייה ומיוחדת.
זו השנה השמינית שהיו אמורות לפתוח שערי שמים עם מאות נשים מאמינות, במה שהחל כטרנד והפך (הרבה בזכותן) לעובדה קיימת: נשים שמתחברות לסליחות מחוץ לבית הכנסת, ללא גבולות עדתיים של פיוטי ונוסחים. אבל לקורונה תוכניות משלה, וגם שלוש האחיות מצאו עצמן ללא במה.
עוד תרבות בערוץ היהדות:
תפילה: ערב הסליחות הגדול ב-ynet
ניגון: לבכות עם השופר
קליפ: אסף גורן מתחבר ליהדות
"הגענו כבר ממש לאלול - כשכל הזמן האמנו שמצב הקורונה ישתפר, ונוכל לקיים סליחות כמו בכל שנה", הן מספרות. "כשנכנסנו לאלול עצמו הבנו שהמצב בכי רע. לא יכולנו לקחת אחריות ולסכן את הנשים, ומנגד הוצפנו באינסוף פניות. וכך, בהחלטה של רגע, החלטנו להוציא קליפ שינסה לתת קצת מהחוויה של הנשים בסליחות".
"זו מתנה לכל אישה שרוצה להתחבר"
ברית נתנאל-בן יוסף (23), שליו (22) וספיר (19) נתנאל, ועמן חירות פאלוך "שהיא כבר בת נתנאל לכל דבר", התפנו מעיסוקיהן וכך נולד קליפ של 20 דקות, הכולל בתוכו את התקציר המוזיקלי של כל הסליחות, ומבקש לעורר, לצד געגוע צורב לבית הכנסת, את הלבבות של מאות נשים שנותרו השנה בלי אותה הכנה רוחנית לימים הנוראים.
"השתדלנו לא להחסיר דבר, והבאנו את הפיוט המזרחי לצד הנוסח האשכנזי, את השירים הישנים - מול אלה החדשים", הן אומרות. "הבנו שבלתי אפשרי לשדר מופע של שעתיים, אז קיווינו שהלקט הזה ישלים את החסר".
הנתנאליות רואות בזה "מתנה לראש השנה לכל אישה שרוצה לחוות, להרגיש ולהתחבר לחוויה הפנימית האמיתית של הימים הנוראים. אנחנו מאושרות על הזכות להיות כלי שפורט על ליבן של אלפי נשים בארץ ובעולם - ומעורר את כולנו בימי הרחמים והסליחות".
עברו את המחיצה
תופעת "בנות נתנאל" החלה בכלל מאתגר שהציבה לפניהם המציאות הגברית בבתי הכנסת: "לפני שמונה שנים הן היו הולכות לבית הכנסת 'אברהם יגל' עם אבא שלהן באופן קבוע לאמירת 'סליחות' בחודש אלול", מספרת האם, איילת נתנאל – בעצמה מוזיקאית וחלק בלתי נפרד מהרכב, כקלידנית ומנהלת מוזיקלית. "הן היו יוצאות בחצות הלילה או בחמש לפנות בוקר כדי ליהנות מהתפילה הספרדית הפייטנית כמו שצריך".
אבל יום אחד החליטו הגבאים לקצר את התפילה. "הבנות נגשו ושאלו למה, הרי אנחנו מחכות לזה כל השנה – וזכו לתשובה: 'אנחנו גברים שעובדים. אין לנו זמן לכל הדברים האלה, אז עושים מה שצריך וזהו. אם אתן רוצות לעשות סליחות עם כל הפיוטים באורך של שעה, אתן מוזמנת לעשות בעצמכן. ניתן לכן את הבית כנסת ותשירו מה שאתן רוצות".
"הן יצאו ערב אחד, אפילו לא ידעתי לאן הן הולכות. אמרו לי, 'אנחנו הולכות לסליחות'. כששבו הביתה, שאלתי 'איך היה'? והן סיפרו לי ש'היה מקסים, היה נהדר, הגיעו 30 נשים וביקשו שנעשה עוד פעם לפני יום כיפור'". לערב יום כיפור הגיעו כבר מעל מאה נשים. "רק כעבור שנה, כאשר אותו גבאי שאל אותי: 'את יודעת שהבנות שלך עושות סליחות לנשים אצלנו' - הבנתי שיש פה משהו חריג. בית הכנסת, אגב, כבר היה מפוצץ".
"אנחנו מתגעגעות"
המספרים עלו משנה לשנה, והבנות החלו להופיע בהיכלי תרבות, עם הרכב שצמח לשש נשים, כולן דתיות-תורניות: חירות פאלוך (22) על חליל צד ועינב אילן-רסד (20) על הגיטרה. "ממש לא דמיינו את הדבר הזה", מודה שליו. "סליחות בבית הכנסת הספרדי שלנו, 'אברהם יגל' בהנהגת הרב אבינדב אבוקרט, מבחינתנו הייתה אטרקציה שחיכינו לה כל השנה. הוספנו עוד פיוטים אשכנזים וספרדיים, הרחבנו את ההרכב, והשנה, אלמלא הקורונה - זה כבר היה גם מעבר לים".
לדבריהן, "הרגשנו מאוד את החסר בכך שאין לנו את היכולת להתפלל ולהתרגש עם נשים וחברות נוספות ככל שנה. אנו מתגעגעות לקולות הנשים הרבות שכולן, יחד אתנו, קוראות 'ה' הוא האלוקים', 'שמע ישראל' ושרות ומתרגשות יחד בניגוני הסליחות והימים הנוראים".
כעת הן מקוות להעביר את חוויית התפילה בקליפ הלא-קצר, שצולם במהירות שיא באתרים שונים, בהם המחלקה למוזיקה של אוניברסיטת בר אילן ובבית הכנסת "נאוה תהילה" בגבעת שמואל: "אנו מקוות שנצליח לרגש, לקרב ולזכות את הנשים הרבות באמצעות הקליפ שכולו תפילה של יחד, שכל כך חסרה לכולנו בעיקר בימים אלה".
