בעקבות האירוע המתגלגל של אחיי החרדים - על כל פנים חלקים גדולים בהם - הקובלים על "רדיפתה של המדינה אותם", "האנטישמיות הישראלית", והתחושה הקשה שכה 'רע להם', נזכרתי בדו-שיח חשוב ביותר שהתקיים לפני כ- 27 שנים.
המוזיקאי הישראלי המתריס ביותר, אביב גפן התראיין לתוכנית "פופוליטיקה" המיתולוגית. הוא נשאל מדוע הוא, "שונא את התקווה" והשיב: "אני לא שונא אף אחד. אני חושב שלי אין תקווה. אני עברתי דברים בחיים שלי וכתבתי על זה. אני בתור בן אדם מרגיש שהנוער כאן נדפק מכולם, סובל ועובר אלימות פיזית מצד ההורים".
למרבה השמחה, היה אז חבר פאנל פיקח וחד בשם טומי לפיד שהגיב לזמר המאופר במילים הללו, "לפני עשרים שנה הציגו לי בחור צעיר מאוד נחמד שהיו לי בעיות איתו כי לא הבנתי אותו – הוא אבא שלך, עכשיו זה אתה. אבל אתה בסך הכל בחור יפה, מוכשר ששר יפה ועושה פוזה".
הוא הוסיף עם חיוך אמיתי של חמלה עוד כמה מילים חשובות: "אתה מדבר ש'רע לי', מה רע לך? אתה אפילו לא יודע כמה שטוב לך".
לפיד, בוגר מחנות הריכוז בהונגריה, שאיבד כמעט את כל משפחתו בימי השואה והפך לעיתונאי ופוליטיקאי בכיר במדינת היהודים ניסה להסביר במילים פשוטות לצעיר המתלהם מה זה "רע" ומה זה "טוב".
נזכרתי, וביקשתי לבכות
ביקשתי לבכות, כי אין לכם מושג אחיי החרדים כמה טוב לכם. אתם אפילו לא מסוגלים להבין באיזה מקום טוב אתם נמצאים.
3 צפייה בגלריה
עימותים בין חרדים לשוטרים בשכונת גאולה בירושלים בעקבות התקהלות בזמן הסגר
(צילום: גלעד כהן וחיים גולדיטש)
משלמים לכם כסף רק כדי שתלמדו בישיבה ובכולל, מעניקים קיצבאות למשפחותיכם הברוכות ומטפלים בכם מכל הלב כשאתם מבקרים בבית החולים; הנציגים שלכם (שמעולם לא עשו צבא), מחזיקים בעמדות השלטון הגבוהות ביותר, אתם מסוגלים ללכת עם כיפה, פיאות מסולסלות וזקן גדול בכל פינה בארץ ואיש לא יעיר לכם על כך (נסו לעשות זאת בצרפת למשל).
אתם מפלים בניגוד לחוק נערים ונערות ספרדיות באופן נפשע במוסדות החינוך שלכם - ואין כל גורם במשרד החינוך שמעז לגעת בכם. אתם מתעלמים (במקרה הטוב) מיום הזיכרון בו מתו חיילים עבורכם.
ובחזרה לימי קורונה
בימי מגפת הקורונה אתם מורדים בהנחיות משרד הבריאות מתוך הבנה מלאה כי כל תגובה אמיתית לכך לא תגיע, מתעקשים שילדיכם ישארו ללא ארגז כלים מינימלי בצורת מתמטיקה ואנגלית שוב, מתוך הבנה שהתקציבים ימשיכו להגיע כי כולם מפחדים לגעת בכם.
כשאתם נזקקים לבית המשפט החילוני - כשהישיבות שלכם נקלעות לסכסוכי ירושה - אתם לא זוכרים את הרמב"ם המציין את "מרים יד בתורת משה".
אתם מפלים נשים על בסיס יומי מהרמה הפוליטית ועד לכל שותפות בהכרעה ציבורית וזה עובר בשקט, כמובן. ובריכוזים החרדיים שלכם? אתם בונים ללא הגבלה וזוכים באחוזים ניכרים להנחת ארנונה בשיעור של 90%. אתם, וגם אני בתוככם.
אבל רע לכם
החילונים האנטישמיים מתנכלים לכם. מתעקשים שתצייתו להוראות משרד הבריאות שמגנות קודם כל עליכם. מבקשים יפה שתפסיקו עם ההתנהגות העבריינית של אפליית נערים על בסיס אתני ואפילו שואלים בנימוס אם תסכימו להציב את דגל ישראל ביום העצמאות. להגיד כמה פרקי תהילים בישיבות על המתים? את זה הם לא מעזים לבקש.
אבל לכם רע
השוטרים מגנים עליכם ללא הרף מפשע, עבריינות מין בתוך הקהילה מטופלת היטב על ידי כוחות הביטחון. מכבי האש ומד"א מטפלים בכם - ובבית החולים הרופאים והרופאות החילונים לא מאפשרים לכם להיזנח. כאשר הם מבקשים שלא תפרו את ההנחיות – אקט שיפגע ראשית כל בכם, הם מצולמים ללא הרף והופכים מקרי קיצון (שראוי שיטופלו) למלחמה של המשטרה במגזר החרדי.
ובכל זאת, רע ומר לכם
אולי, וזו רק הצעה, נסו להתגורר במשך 30 ימים בפריז – המקום בו אבי מתגורר, בטורונטו, בלונדון או באוסטריה. כמו כן דרשו מן הרשויות המקומיות שם, שיתייחסו אליכם כמו כאן, בישראל האנטישמית.
ואז תבינו שטוב לכם. למעשה, מעולם לא היה לכם טוב כמו היום.
