(אורי דוידוביץ)
ההנחיות שישמרו עליכם ועל המתפללים
שופר אישי בלבד
במשרד הבריאות פרסמו היום (ה') הנחיות שיקטינו את הסיכוי להידבק מקורונה בזמן תקיעת השופר. כך למשל, אין להשתמש בשופר של בית הכנסת, אלא בשופר האישי של בעל התוקע.
+ בתי הכנסת ומנייני החצרות: המדריך השלם למתפלל בקורונה בחגי תשרי
+ איפה תקצרו וכמה תאריכו: המדריך השלם למנייני הרחוב בראש השנה
עדיף לתקוע במקום פתוח
מי שמחליט בכל זאת לקיים את המצווה בבית הכנסת, צריך לדאוג לפתוח חלונות בעת התקיעות, ולכוון את השופר לכיוון חלון פתוח ולא לכיוון אנשים. אם הדבר לא מתאפשר, ניתן לשקול לעשות זאת לפני ארון הקודש ולתקוע לכיוון הפרוכת של הארון, כך שהמתפללים לא ייחשפו ישירות לזרם האוויר.
שמור מרחק, חבוש מסכה (לשופר)
על התוקע בשופר להתרחק כארבעה מטרים מהמתפללים, ולכסות את הפתח הרחב של השופר בעזרת מסכה שתהודק היטב בגומייה, כדי למנוע יציאת רסס טיפתי. כדאי לנסות את השופר "המוגן" לפני ביצוע התקיעות בפועל בבית הכנסת, כדי להבטיח שהכיסוי מחזיק מעמד נגד האוויר הננשף, ושקול השופר נשמע טבעי. בנוסף, יש להחליף את המסכה אם היא נרטבת, מתלכלכת או נקרעת.
לאחר התפילה מומלץ לנקות רסיסי הרוק מהשופר עם בד נקי ויבש או כלי ניקוי המיוצרים לניקוי צינורות דקים (pipe-cleaners).
כך תתקעו בשופר כהלכתו
אופן התקיעה
אנשים שתוקעים בשופר שנים רבות, ממליצים לנסות להוציא את האוויר "מהסרעפת". כלומר, לא לנפח את הלחיים ולהוציא את האוויר בכוח, מאחר ובשיטה הזו מתעייפים במהירות עד למצב שבו התקיעות נשמעות משובשות וקטועות.
(גבי ניומן )
יש לסגור היטב את השפתיים, ולהוציא את האוויר רק מאזור הפיה של השופר, בלי ש"יברח" אוויר מסביב. מבחינה הלכתית לא משנה באיזה צד של הפה השופר מונח, או לאיזה כיוון פונה הצד הרחב של השופר.
שלושה סוגים של תקיעה בשופר
תקיעה: קול ממושך לאורך כ-4-6 שניות. שברים: שלוש תקיעות קצרות, לאורך כ-2.5 שניות, שיש שתי דרכים מקובלות להשמיע אותן. תרועה: תשע תקיעות קצרות מאוד ומהירות, שאורכן כ-2.5 שניות.
אל תיבהלו, כמעט לכל מי שתוקע בשופר, משתנה הקול באמצע התקיעה לצליל צרוד או צורמני. הרב דוד סתיו, יו"ר רבני צהר ורבה של שהם, מבהיר כי אם התקיעה נשמעה היטב בזמן שהוקצב לה, אין צורך לתקוע בשנית במקרה והתקיעה "נהרסה" לקראת סופה. וגם אם הקול שהופק נשמע "צרוד", התקיעה כשרה.
זה הלו"ז
השנה ראש השנה יחול בימים שבת וראשון, ומאחר ובשבת לא תוקעים בשופר, התקיעות יתקיימו רק ביום ראשון (שהוא היום השני של ראש השנה). התקיעות מתקיימות בשלושה סבבים: לפני תפילת מוסף, במהלך החלק שבו כל הקהל מתפלל מוסף, ובחזרת הש"ץ - כאשר שליח הציבור חוזר על התפילה עם תוספת של פיוטים.
זו התוכנית
הסבב הראשון כולל 30 תקיעות בשופר, בסדר הבא, שימו לב לראשי התיבות: תשר"ת - תקיעה, לאחר מכן שברים, לאחר מכן תרועה ולאחר מכן תקיעה. תש"ת - תקיעה, לאחר מכן שברים, ולאחר מכן תקיעה. תר"ת - תקיעה, לאחר מכן תרועה ולאחר מכן תקיעה.
אם בעל התוקע הפיק תקיעה קצרה מדי, או לא הצליח להפיק שלושה שברים שלמים, אלא למשל רק שניים; או שבתרועה הוא הצליח להפיק פחות מתשע תרועות קצרות, הוא מבצע שוב רק את אותה תקיעה (או שברים, או תרועה). אם התבלבל ותקע שברים במקום תרועה, או להפך, הוא צריך לחזור "לתחילת הסדר", כלומר לבצע את התש"ת, או התר"ת, או התשר"ת.
בין כל אחד מסוגי התקיעות יש לבצע הפסקה קטנה כדי להבחין בין התקיעות השונות. יחד עם זאת, כאשר תוקעים "תשר"ת" לפני תפילת מוסף, נהוג לבצע "שברים-תרועה" מחוברות ללא הפסקה, ואילו בתפילת מוסף מבצעים הפסקה בתשר"ת בין השברים לתרועה.
שקט, תוקעים
יש להזהיר את הילדים לפני תחילת 30 התקיעות הראשונות שאין מדברים עד לסיום הסבב, ורבים מקפידים שלא לדבר עד לסוף תפילת מוסף שבה משלימים בחישוב כולל 100 תקיעות. אם אתם לא בטוחים לגבי דיני תקיעת שופר, רצוי להתייעץ עם רב בית הכנסת או עם רב השכונה.
מי שהרוויחו מהמצב
"מגפת הקורונה גרמה לזינוק של כמעט פי-שלושה במספר השופרות שנקנו לפני ראש השנה, בהשוואה לשנה רגילה", את הדברים אומר אלי ריבק, מחברת "ריבק-בר ששת שופרות ישראל". לדבריו, "מול הביקוש הענק לשופרות עבור השוק הישראלי, יש צניחה דרסטית במספר השופרות שמיועדים לחו"ל. בגלל הקורונה התיירות פסקה לחלוטין, וכל השוק הענק של קניית שופר כמזכרת מארץ הקודש, פשוט נעצר. לכן היקף העבודה כמעט לא השתנה, ובחודשים האחרונים התמקדנו בייצור שופרות עבור השוק המקומי".
הרוב המוחלט של השופרות הנמכרים בארץ ובחו"ל עשויים מקרניים של כבש-בוגר המכונה אַיִּל, ונא לא להתבלבל עם אייל שגם מהקרניים שלו מייצרים שופרות עבור חלק מיהודי מרוקו. יהודי תימן נחלקים בין אלה שמעדיפים שופר שעשוי מאייל לבין שופר שעשוי מקרן ענקית ומסולסלת של אנטילופה, ממין המכונה "קודו גמלוני". יש גם מעט שופרות שמיוצרים מקרניים של צבי וראם, ובעל החיים הכשר היחיד שמקרניו אסור להכין שופר הוא הפר.
"בעבר הקפידו יהודי אשכנז להשתמש בשופר שטוח שמפיק קול שמזכיר יבבה, והאגדה אומרת שהדבר נועד כדי שבדרך לבית הכנסת, יהיה אפשר להחביא את השופר בצמוד לגוף מבלי שיבלוט", מספר ריבק. "אבל כיום רוב האשכנזים עברו לשופר קצת יותר מסולסל, עם פתח רחב שמפיק קול יותר חזק. חלק מהמרוקאים ממשיכים להשתמש בשופר שטוח שאותו ניתן לזהות לפי הקצה המשונן שלו".
איפה משיגים קרניים של אנטילופה?
"ראם ואנטילופה גדלים בדרום-אפריקה, נמיביה בוטצואנה ומספר מדינות נוספות באפריקה, ויבוא שלהם כמובן מחייב אישור מיוחד. הרוב המוחלט של שופרות מיוצרים מכבשים, ולכן השופרות מגיעים ממצרים, מרוקו וטורקיה". לדברי ריבק, במדינות אלו "אוהבים לאכול שווארמה מכבש, ואת הקרניים קונים מהם כדי להכין שופרות".
כך תבחרו שופר כשר, ושלא יעבדו עליכם
שופר כשר עולה בדרך כלל החל מ-100 שקלים, ומחירו של שופר-תימני או מעוטר יאמיר לסכום של 700 שקלים. אם רואים שופר מאוד זול, ייתכן שזה שופר שהודבק בסין משני שופרות, או שהיה בו חור שנסתם, או שעבר תהליך של ציפוי בלכה. כל הדברים האלה פוסלים את השופר, ולכן ההמלצה הטובה ביותר היא לקנות בחנות מוכרת. בניגוד לתפילין פסולים שאינם נחשבים למצוות תפילין עבור האדם שהניח אותם, שופר פסול מחטיא את הקהילה כולה.
ריבק ממליץ לקנות שופר שעליו סימון כשרות המעיד כי הייצור שלו כלל רק חימום, עיצוב ושיוף, ללא שום חומר זר. הוא מדגיש כי אם השופר הוכן כהלכה, לא משנה צורתו הסופית. הרב דוד סתיו מציין כי על פי ההלכה, כל דבר שעלול לשנות את קול השופר, פוסל אותו. לכן שופרות מאויירים או מצופים כסף, מיועדים לשמש כמזכרת ואינם כשרים לתקיעה בראש השנה.
